מוסר התשלומים של בית"ר

בחודש אפריל 2004 התפרסמה במדור זה כתבה שלי, שנושאה המרכזי היה הבקרה התקציבית ובית"ר ירושלים. בכתבה אמרתי אז את הדברים הבאים: "אחד מתפקידיה של הרשות לבקרת תקציבים הוא לוודא כי הקבוצות עומדות בכל ההתחייבויות הכספיות והחוזיות שקיבלו על עצמן. ברחבי אירופה, כאשר הרשויות חושדות או סבורות כי קיימות בעיות פיננסיות בקבוצות, הן פותחות בחקירה, וקבוצות שלא מנוהלות כשורה מורדות ליגה ואף שתי ליגות, על מנת שתתאוששנה כלכלית. צעד זה נועד להבטיח שיקום כלכלי של הקבוצה, ולאפשר לה להתמודד עם הוצאות נמוכות יותר". בנקודת הזמן הזו מתחתי ביקורת על ההתנהלות הכספית של קברניטי בית"ר.

בתקופה זו פורסם בכל העיתונים כי "איציק קורנפיין תובע 400 אלף שקל, בית"ר טוברוק תובעת 50 אלף דולר, החיילים לא קיבלו משכורת (כ-3,000 שקל לחודש) כבר מספר חודשים, אבי פרץ עזב בגלל 300 אלף שקל וכו'".

שנה עברה ודומה כי שום דבר לא השתנה. גם בסוף העונה הנוכחית, כמו בכל סוף עונה, מתברר כי בית"ר חייבת כספים לשחקניה (ארבע משכורות ופרמיות), והיא באה אליהם בדרישה שיוותרו על חלק מן החוב, ויסכימו לפריסת תשלומים למספר חודשים. השנה דומה כי הקבוצה הגיעה לשיאים חדשים, ואף אסרה על קלדיירה להתאמן, בגלל שדרש את החוב המגיע לו. אף אחד, כולל אוהדי בית"ר, לא היה מוכן להגיע למצב בו הוא מבצע את עבודתו, ולא מקבל משכורת ארבעה חודשים. מדובר בהפרת חוק בוטה ובהלנת שכר. עובדי הרשויות פרצו בשביתה שלא קיבלו את שכרם, וכך גם מרבית העובדים במשק הישראלי. אבל מה, משחקני כדורגל שמרוויחים כסף רב, לא מצפים לשבות כי מצבם הכלכלי אמור להיות טוב מאוד.

מצב שכזה הוא אבסורדי. לא לשלם משכורת לצעירים שמשתכרים אלפי שקלים בודדים בלבד? לא לשלם לפחות את שכר הבסיס? עם כל הכבוד לבית"ר, הרי שלפני מספר שבועות היא שילמה כמעט מיליון שקל עבור רכישתו של אסולין. אני מצטער לומר, אבל היה הרבה יותר חשוב להשתמש בכסף זה לתשלום החובות לשחקנים, גם במחיר של ויתור על אסולין. בנוסף, לא ייתכן שבעיתונות מתפרסם שבית"ר מתעניינת בשחקן זה או אחר, כשהיא עוד חייבת כסף לשחקניה. מאיפה יבוא הכסף לרכש? ומה זו החוצפה לדרוש פריסת חובות על פני העונה הבאה? האם בעונה הבאה פתאום יהיה כסף, או שהשחקנים יידרשו לפרוס את חובותיהם שוב לעונה הבאה? (ואני מוכן להתערב, לאור ניסיון העבר, שזה יהיה המצב). ולא פחות גרוע עבור המועדון ואוהדיו – שחקנים יפחדו לבוא לשחק בקבוצה בגלל מוסר התשלומים הזה וידרשו ערבויות לחוזים שלהם. הנזק המקצועי לקבוצה כתוצאה מכך יהיה אדיר (ושלא נדבר על כך שבקרב שחקנים רבים התדמית של בית"ר גם כך, מבחינת עמידה בהתחייבויות כספיות, ירודה מאוד).

אני באמת מתקשה להבין את המצב. בית"ר ירושלים הוא מועדון כדורגל גדול בקנה מידה ישראלי, עם קהל ענק, עם מסורת ואצטדיון מתקדם. זאת אומרת, הפוטנציאל להגיע למצב של איזון ואפילו להרוויח, הוא גדול מאוד. ובכל זאת, מאז שדדש עזב, דומה כי ההתנהלות הכלכלית של הקבוצה סובלת ממספר רב של בעיות. בכל ליגה אירופאית אחרת, הקבוצה הייתה מורדת ליגה על מנת להשתקם כלכלית. אני לא מצפה מהבקרה שתעשה זאת (בכל זאת, מדובר במדינת ישראל ובליגת העלק ולא באירופה), אבל אני בהחלט מצפה מהבקרה שתדאג שהקבוצה תעמוד בהתחייבויות שלה לשחקנים. ומההנהלה אני מצפה לשלם לשחקנים את חובותיהם, לא להעניש אותם שהם מוחים על המצב הקיים, לחתום על חוזים בהתאם למצב הכלכלי של הקבוצה וליכולותיה ולא להתעסק בנושא החיזוק לפני שכל חובות העונה שעברה נסגרו. מדובר בדברים אלמנטאריים. רק כך אורה של המנורה ישוב לזהור. אחרת, עם כל הכבוד והאהבה לבית"ר, לקבוצה אין זכות קיום כמו כל מוסד שלא משלם את השכר לעובדיו ופושט את הרגל.