הסוס הלא נכון

הפיטורים המפתיעים של האחים ארון ואריק גודווין, שהכניסו לכיסו של לברון ג'יימס יותר מ-135 מיליון דולר בתוך שנתיים, הכו את קליבלנד בסוג של הלם. אין שום דבר חריג בהודעת פיטורין של סוכנים, שחקנים עושים זאת כל הזמן, אבל העיתוי, הדרך והאנשים שעבורם פינה ג'יימס את המקום הכניסו את קליבלנד ללחץ, עד כדי כך שבעיר הוציאו מכתב רשמי הקורא לשחקן לא לעזוב את הקאבלירס, מחשש שזה יהיה הצעד הבא שלו.

ג'יימס פיטר את האחים גודווין ומינה במקומם שלושה חברים: מאבריק קרטר, ששיתף עימו פעולה בקבוצת הכדורסל בתיכון באקרון, אוהיו, רנדי מיהם, עוזרו האישי, וריץ' פול, שנושא בתפקיד "איש הסוד". החבורה מכריזה על עצמה כ"ארבעת הפרשים", אלא שהפרשים האלה עומדים לצאת למסלול מכשולים קשה ביותר.

ההחלטה של ג'יימס מפתיעה, במיוחד לאור העובדה שמינה כמחליפים שלושה אנשים שגילם נע סביב 21. לו היה לוקח סוכן שחקנים אחר, משופשף יותר, ניחא, אבל ג'יימס בחר את סוכניו, צעירים שלא הוכיחו מאום משום אספקט אפשרי, על בסיס אישי ורגשי בלבד. באמריקה הקפיטליסטית זו הטעות הכי גדולה שיכול היה לעשות, לא רק מהבחינה הכספית, אלא גם מכיוון שבעתיד הקרוב או הרחוק יותר הוא עומד להגיע גם לפרשת דרכים ביחסיו עם האנשים שליוו אותו מילדות.

חשוב להבין את הרקע של ג'יימס לבחירה: כמי שגדל בשכונת מצוקה ובתנאים קשים, לברון משדר מסר לפיו הכסף לא משנה וחברים לא שוכחים. ולמראית עין זה יפה, במיוחד לאור האמירה של האחים גודווין: "עשינו עבורו הרבה כסף, ככה שבוודאי שלא יכולנו להיות כאלה גרועים". נחמד לראות שגם הסטאר הגדול ביותר, היהלום שבכתר, מסתכל קצת על אספקטים אחרים ולעזאזל הכסף. זוהי סטירה לפנים לכל מי שסבור שג'יימס צריך להקדיש את מחצית חייו לכדורסל ואת המחצית השנייה לציות עיוור לסוכנים שדואגים לקופה יותר מצרכים מנטאליים.

אלא שיותר מכל, מה שהנחה, כנראה, את לברון היא תחושת השבטיות של החבורה, וזו טעות וגם הפתעה מסוימת. כשג'יימס נכנס לליגה הוא נראה, בעליל, כבחור בן 30 בגוף של ילד בן 18. אין מאחוריו תיבת פנדורה, הוא אומר ועושה את הדברים הנכונים, לא מסתבך בשערוריות סמים וסקס ובעיקר מדבר במגרש. ההחלטה הזו, אולי הגדולה והחשובה בחייו הצעירים עד כה, התקבלה על בסיס רגשי בלבד, שהרי לשלושת המנהלים החדשים שלו אין שום ניסיון מוכח. וליהלום כזה, בעולם עסקי כל כך מורכב ובעייתי, אסור להפקיר עצמו ולהיחשף כטרף קל.

מיהו בעצם סוכן השחקנים בארה"ב? אם יש לו מוניטין, הוא נחשב חצי אלוהים. סקוט בוראס, חלאה אנושית מהלכת, הוא הסוכן המוביל בין שחקני הבייסבול. אם אתה רוצה כסף, לך לבוראס שידאג לך. מדובר בטיפוס מחוספס, חלאה שבחלאות, שלא בוחל בשום אמצעי להשיג למרשו את הדיל הטוב ביותר, אדם קשה במיוחד שעובד בלי מצפון ולעתים כנגד הצרכים האישיים והאנושיים של לקוחו. ועם זאת, הקליינטים יוצאים מרוצים כי הצ'ק בידיהם גדל תחתיו.

רק לאחרונה פיטר טרל אוונס, כוכב הפוטבול, את סוכנו, דייויד ג'וזף, ומינה תחתיו את דרו רוזנהאוס הבכיר, שכבר מתאמץ לעשות שינויים עבור הקליינט הטרי (לא ברור כרגע אם זה טוב או רע). ברשימת לקוחותיהם של האחים גודווין נמצאים גארי פייטון, ג'מאל קרופורד, דווייט הווארד ודיימון סטודמאייר. יכול להיות שלג'יימס נמאס, מסיבה זו או אחרת, מהאחים גודווין, אבל המחליף צריך להיות מישהו בכיר כמו הגודווינ'ס או יותר מהם, כמו ביל דאפי, המייצג, בין היתר, את יאו מינג, סטיב נאש וכרמלו אנתוני, או ארן טלם (קובי בראיינט, טרייסי מגריידי) או דיוויד פאלק (שהפך את ג'ורדן למותג עולמי), ולא חבר לשעבר בתיכון, על אחת כמה לא שלושה.

בארה"ב מקובל ששחקנים שומרים אמונים לחברי ילדות באמצעות מינויים זוטרים, כמו עוזר אישי למשחקי בית או חוץ, שני תפקידים אותם מילא רנדי מיהם. אלא שלג'יימס היה חשוב להעלות את חבריו על רשימת פודי הצ'קים הגדולים, וזו עלולה להתברר כטעות פטאלית. אפשר לראות את היתרון והמסר בפיטורים של גודווין, קשה למצוא את התועלת במינויים של שלושת הסוסים. לברון היה חייב לחשוב עם השכל ולא עם הרגש, והוכיח שלמרות התדמית הבוגרת והשונה, אחרי הכל הוא עדיין ילד בן 21.

בעוד שנתיים יסיים לברון את חוזה הרוקי שלו, ויהיה עליו להחליט איפה הוא רוצה להמשיך את הקריירה. האם יחליט להישאר בקליבלנד, ולחתום עם הקאבס על הארכת חוזה מקסימלית? או שמא יעדיף לעקור לאחת מהערים הגדולות (ניו יורק, שיקגו, לוס אנג'לס), כדי לעשות כסף גדול עוד יותר בשוק התקשורת המפותח?

את החוזה הגדול ביותר האפשרי הוא יקבל, אבל זה כסף כיס לשחקן כמו ג'יימס. האחים גודווין הפכו אותו לספורטאי הרביעי הכי רווחי בעולם מחוץ למגרש (אחרי טייגר וודס, מיכאל שומאכר ודיוויד בקהאם), וזאת שנתיים בלבד אחרי כניסתו לליגה. הוא השיג חוזים עצומים עם חברות ענק כמו נייקי, קוקה קולה ו-UPPERDECK (קלפים). וגם מקדונלדס בדרך. האם הפרשים, שלושה חבר'ה צעירים ללא כל ניסיון, ידעו איך להתמודד עם הכרישים הגדולים של הביג ביזנס? האם הם יוכלו להוציא את המירב מהתאגידים? בעסקת ה-90 מיליון של נייקי, למשל, עשו האחים גודווין עבודה מצויינת. הם פלירטטו עם אדידס וגרמו להם לכתוב צ'ק חסר תקדים מבחינתם, אבל ידעו לחכות עד לרגע האחרון כדי לשמוע מה לנייקי יש להציע. לא בטוח שלחברים שלו יש את הניסיון הדרוש. בעצם, די בטוח שאין להם.