מכבי לקחה גביע. אז מה?

נו, אז מכבי ת"א לקחה עוד אליפות אירופה. משל למה הדבר דומה?

היה היה מטפס הרים מוכשר. לא היה לו כסף לציוד משוכלל כמו של המטפסים האחרים, אבל היה לו לב ענק והרבה תמיכה מהאוהדים, ומדי פעם הוא היה מנצח את המטפסים העשירים יותר, מצליח להעפיל אל הפסגות הגבוהות ביותר ומתגאה בכך מאד – ובצדק.

ואז קרה אסון. היתה רעידת אדמה אדירה, ורוב המטפסים המובילים האחרים נקברו מתחת להריסות, וגם ההרים קרסו ונהיו נמוכים בהרבה. רק המטפס שלנו לא נפגע, וגם גאוותו נותרה כשהיתה אם לא יותר, ופתאום הוא היה אחד המטפסים העשירים ביותר בשטח. והמטפס המשיך לעלות על הגבעות הנמוכות, שפעם היו הרים מרשימים, ולא הבין למה כל העפלה מתקבלת בהתלהבות פוחתת והולכת.

דבר דומה קרה לקריימר מ"סיינפלד". יום אחד החליט קריימר להתחיל ללמוד קראטה. מדי יום היה מתפרץ בגלישה משעשעת לתוך ביתו של ג'רי, ומספר לחבר'ה כמה שהוא מצליח באימוני אמנות הלחימה, איך שאינו מפסיד אף קרב, וגם מדבר גבוהה על כך שהקראטה אינו עניין של כוח או גודל פיזיים, אלא של לב ומוח. כמובן שלקראת סוף הפרק התברר שקריימר שלנו משיג את ניצחונותיו מול ילדים בגיל 12, וכל ההתפעלות מהישגו הפכה לגלגול עיניים של בוז.

אז לא, באירופה (בניגוד לביצה המקומית) מכבי ת"א עדיין אינה בדיוק גבר מבוגר העורך קרבות קראטה מול ילדים, אבל זה מתחיל להיראות כך. אנחנו לא רק המדינה היחידה שעדיין אכפת לה ברמות כאלה מכדורסל אירופי, תל אביב היא גם העיר היחידה בסדר הגודל שלה שאכפת לה מהענף הדועך והמייבש הזה. פעם, כשהקו האחורי היה תוצרת הארץ, גביע אירופה לאלופות שם אותנו על המפה. היום, כש"קפטן" מכבי תל אביב רואה פרקט רק בגארבג' טיים, וכשהישראלי היחיד בחמישייה הוא גם השחקן הכי פחות חשוב בה, אז רק המתלהמים שמחפשים בכוח זקיפות קומה שבטית מתרגשים מזה שהאמריקאים והסלאבים שלנו ניצחו את האמריקאים והסלאבים שלהם.

ועוד שלוש הערות לסיום:

1) הקפטן דנן יצא גבר, כשוויתר במפגיע על הנפת הגביע, שבהשגתו לא היה לו אפילו תפקיד של תפאורה. "אמא שלי לימדה אותי: מה שלא שלך, אל תיגע בו", אמר, והרס לשמעון מזרחי את העמדת הפנים שהכל בסדר סביב מדורת השבט. הנקמה של היו"ר עוד תבוא, אבל את רגע היושרה הזה אפילו הדון לא יוכל לקחת לגור.

2) אני לתומי חשבתי שמוסד נשיא המדינה זה משהו שאמור לשדר איזה שהוא כבוד מאופק, איזה שהוא ריחוק מהזיעה והדביקות של היומיום. אם נשיא המדינה זה "מושון" ואפשר לתפוס לו באוזניים ולהדביק לו ולגברת הראשונה בוסות כמו בשוק – בשביל מה בעצם צריך נשיא?

3) זה רק אני, או שכבוד ראש הממשלה נראה שתי טיפות שומן כמו החרצוף שלו אתמול? ככה זה, כשהמציאות מגוחכת יותר מהסאטירה.