המחתרת הבאסקית

אף אחד לא ממש ציפה שזה יקרה, אבל מי שעקב במהלך השנה אחרי טאו ויטוריה לא נשאר פעור פה כששריקת הסיום באולימפסקי נשמעה, ובישרה שטאו ויטוריה היא זו שתנסה לקחת ממכבי ת"א את התואר האירופאי. הקבוצה של דושקו איוואנוביץ', שמופיעה בפעם הראשונה בהיסטוריה במעמד הפיינל פור ומובילה את הליגה בארצה, לא הולכת לעשות למכבי חיים קלים בדרך לשחזור התואר.

"דפורטיבו בסקוניה", או טאו ויטוריה בשמה המקורי, נוסדה בשנת 1959, אך רק ב-1971 הצטרפה לליגה הבכירה בספרד. הקבוצה מייצגת את העיר ויטוריה, בירת חבל הבאסקים, שבה 200 אלף תושבים. התנופה הגדולה הגיעה אל המועדון כשחברת הקרמיקה של האיזור, 'טאו סרמיקה', פרשה עליו את חסותה ב-1987, שנתיים לאחר הבכורה האירופאית של המועדון.

התואר הראשון שהשיגה טאו הגיע ב-1995, כשהקבוצה זכתה בגביע המלך הספרדי, אותו הצליחה להחזיר אליה בסוף שנות ה-90. למרות כמעט עשור בו הסתובבה טאו במפעלים האירופאיים, ההצלחה הגיעה רק בשנים האחרונות כשבתום שלושה גמרים רצופים, שנה אחר שנה, הצליח המועדון סוף סוף לזכות בגביע ספורטה ב-96', לאחר נצחון על פאוק.

ביורוליג עלתה הקבוצה על המפה עם הצטרפותו של המאמן דושקו איוואנוביץ', שהגיע לחבל הבאסקים אחרי שהוביל את לימוז' הצרפתית לאליפות ולזכייה בגביע קוראץ'. ב-2000/1 הפסידה טאו את סדרת הגמר של המפעל לקינדר בולוניה החזקה, בסדרה בת חמישה משחקים שהתקיימה בעונת הפיצול באירופה. עונה לאחר מכן רשם המועדון הישג שיא כשזכה בדאבל הספרדי, והיה רחוק משחק אחד מהפיינל פור האירופי. ויטוריה אירחה במשחק האחרון והמכריע את מכבי תל אביב, אך הובסה ב-37 הפרש.

ב-2003/4, השנה בה פיספס המועדון עוד הזדמנות הסטורית להעפיל לפיינל פור, זכתה טאו בגביע נוסף.

טאו סיימה את השלב הראשון במקום החמישי בבית ג', עם מאזן של שישה ניצחונות ושמונה הפסדים. בשלב השני סיימה טאו עם במקום השני בבית ו', עם מאזן 2:4, זהה למנצחת הבית, פנאתינייקוס. בהצלבה הדהימה טאו את בנטון טרביזו בחוץ, כשניצחה 59:98, ועלתה לפיינל פור אחרי ניצחון ביתי במשחק השני בסדרה, 64:66. זו ההופעה הראשונה של טאו בפיינל פור של היורוליג.

מובילים סטטיסטיים:

נקודות: ארווידאס מאצ'יאוסקאס 17.8
ריבאונדים : לואיס סקולה 6.4
אסיסטים: פבלו פריגיוני 3

בתקופה הבלתי נסבלת בה אימן אברהם גרנט את מכבי תל אביב בחצי השני של שנות ה-90, עלתה זעקה קבועה מיציע אוהדי הקבוצה החל מהדקה ה-60: "א-ב-ר-ם! ח-י-ל-ו-ף!". לא ברור אם גרנט היה עושה דווקא, או שזו היתה דרכו הטקטית. אירוע דומה אירע בשנה שעברה בחצי גמר הפלייאוף הספרדי בכדורסל: מיציעי ה'פרננדו בואיסה ארינה', האולם הנהדר של טאו ויטוריה, שהתמודדה מול אסטודיאנטס מדריד, עלתה הזעקה: "ד-ו-ש-ק-ו! א-ז-ו-ר-י-ת!". כאן היה ברור: דושקו איוואנוביץ', המאמן הסרבי של טאו, לא עושה דווקא, הוא פשוט לא מאמין בהגנה אזורית. מאמן דומה שרד בקבוצת צמרת אירופית כשהוא מסרב להכיר בהגנה אזורית כאופציה. ההבדל בין איוואנוביץ' לצביקה שרף הוא שאת שרף שומעים מידי פעם כשהוא מתראיין לעיתון או לטלוויזיה; איוואנוביץ' מוביל את טאו לפיינל פור הראשון בתולדותיה.

אי האמון של איוואנוביץ' באזורית הקים עליו לא מעט ביקורת לא רק ב-ויטוריה, גם בקרב פרשני הכדורסל הספרדים. כשנדרש לכך אמר כי "כך השחקנים מחויבים יותר להגנה, וכך הם באים נחושים ומוכנים יותר למשחקים". תשובה "שרפית", למאמן שאם הסלנג הספרדי היה מושפע מהצבא הישראלי, ודאי היה מכונה "הרס"ר".

איוואנוביץ' הוא היחיד בין ארבעת מאמני הפיינל פור - פיני גרשון, זליקו אוברדוביץ' ודושאן איבקוביץ' - שלא זכה בתואר היורוליג, אך הבוסים שלו ב-ויטוריה מבסוטים ממנו באורח דומה לשביעות הרצון של הבוסים במוסקווה, אתונה ותל אביב ממאמניהם. למה? "דושאן הגיע לטאו בזמן בו היא היתה צריכה לעשות את הקפיצה", אומר העיתונאי חואן פרננדס, "והוא עשה אותה. מקבוצה שמדי פעם זוכה בגביע הספרדי היא נהפכה לכוח חשוב בכדורסל האירופי והספרדי, ודושקו חתום על זה".

כבר ב-87 מפעל הענק 'טאו קרמיקה' החליט לאמץ את קבוצת הכדורסל של העיר ויטוריה ('גאסטיס' בבאסקית), אך הקבוצה התברברה במרכז הליגה הספרדית והמפעלים הזניחים של אירופה. היא לקחה את גביע ספורטה ב-96, אך איוואנוביץ' העביר אותה את הגשר הכי חשוב בספורט הספרדי: להסתכל למדריד וברצלונה בעיניים בלי להיבהל. איתו זכתה טאו באליפות היסטורית בעונת 2001/02, "ומאז", אומר פרננדס, "אי אפשר לגעת בדושקו".

והיו הרבה סיבות כן לגעת בו. בטאו דבקו שתי סטיגמות ששתיהן כרוכות באופיו הרס"רי של מאמנה: הראשונה והחיובית שזו קבוצה שלעולם לא נשברת. פרננדס אומר שפעם הוא בדק את זה ואין עוד קבוצה בליגה הספרדית בחמש השנים האחרונות שחזרה מפיגורים כמו טאו. השנייה: היא לא זוכה בתארים החשובים ולא מגיעה לפיינל פור האירופי. השנייה מורכבת מהבעיה מספר אחת של טאו בחמש השנים האחרונות: הפציעות.

בעונת 2002/03 לדוגמה, עונה לאחר האליפות בה הגדיל מפעל הקרמיקה את התמיכה וב-ויטוריה דיברו על אליפות ופיינל פור בברצלונה, הקבוצה החסירה 8 שחקנים במהלך העונה ללפחות 5 משחקים כל אחד בגלל פציעות. אנדריאס נוצ'יוני, הכוכב הארגנטינאי שלה אז, היה פצוע תקופה ארוכה, גם לואיס סקולה. הסיבה לפציעות דומה למה שהכיר על ברכו עודד קטש בפנאתינייקוס תחת ידידו של איוואנוביץ', אוברדוביץ': מחנה אימונים של חודש בפתיחת העונה, בסופו - מתבדחים עיתונאים ספרדים - "מי שנשאר לעמוד מקבל חוזה בטאו". פרננדס אומר כי "זה הצד האפל של מאמן גדול. כולם ב-ויטוריה מדברים על כך שאם שנה אחת הקבוצה תהיה בריאה, היא תגיע רחוק. אבל לדושקו לא אכפת מהמצב הבריאותי של שחקניו. זה לא מקצועי אבל ככה הוא".

טוני קוקוץ' פעם סיפר על ספליט הגדולה, שאיוואנוביץ', שהיה שחקן ענק בבודצ'נוסט ושחקן משלים בספליט, "היה תמיד ראשון באימונים. היה לו מוסר עבודה אדיר". בטאו הוא מנהל שני אימונים ביום, שעתיים וחצי כל אימון, וזה אחרי מחנה האימון המפרך של הקיץ. לכן שחקנים רבים עוזבים את טאו לאחר עונה מצוינת, כי הם חוששים ממחנה האימון של פתיחת העונה הבאה. לוקאס ויקטורינו, ארט לונג, מילאן גורוביץ', דיאן טומשביץ' הם חלק מרשימת שחקנים שנפרדה מדושקו על רקע אי הבנה פיסית. ויקטורינו אמר כשעזב כי "דושקו הוא מאמן גדול וחולה נפש". איוואנוביץ' אמר לפני שלוש שנים לעיתונאים הספרדים כי "פציעות הן חלק מהמשחק, ומי שנמצא בכושר טוב נפצע פחות" ומאז ביקש לרדת ממנו בנושא.

גם העונה לטאו רק שני שחקנים ששיחקו 20 משחקים ומעלה ביורוליג (מתוך 22). לצסק"א יש 8 כאלה, לפנאתינייקוס 7, למכבי 8. לאיוואנוביץ' יש משפט מפתח שהוא נושא עמו: "Fatigue doesn't exist" (עייפות אינה קיימת). אך רק מאמן טיפש יתעלם ממצבם הפיסי של שחקניו. איוואנוביץ' לא טיפש, לכן הוא עוקף את בעיית התשישות בשתי צורות: 1. בונה סגל רחב וצעיר. 2. מבסס אותו של שחקנים אתלטים, לרוב מדרום אמריקה.

לאיוואנוביץ' סקאוט בארגנטינה שהולך למשחקי נוער והוא נוהג לקחת שחקנים צעירים, להשאיל אותם לקבוצות תחתית בספרד, ולהשיבם לטאו כשהם בשלים. כך הוא עשה עם אנדריאס נוצ'יוני, לואיס סקולה וטיגו ספליטר - הראשון באן.בי.אי; השני נבחר על ידי סאן אנטוניו ויגיע לשם בקיץ; השלישי, הברזילאי הצעיר ספליטר, ייבחר בסיבוב הראשון בדראפט הקרוב. "זו ההוכחה שדושקו משפר שחקנים", אומר פרננדז. הם אכן משתפרים אך בתקופה שלהם בטאו הם נטחנים עד דק במסכת האימונים ולכן שחקנים כל כך מוכשרים עולים לראשונה לפיינל פור

סרבי, יליד 1957. שיתף פעולה עם טוני קוקוץ' בקבוצה הגדולה של ספליט של סוף שנות ה-80, וזכה איתה באליפות אירופה ב-1989 ו-1990. מאוחר יותר עבר לספרד, שם שיחק בגירונה, ובהמשך ללימוז' הצרפתית ופרייבורג השוויצרית. עם סיום קריירת המשחק, התמנה איוואנוביץ' למאמן פרייבורג, והוביל אותה לשלוש אליפויות רצופות, בין השנים 1996 ל-1998. הוא עבר ללימוז', וגם אותה הוביל לאליפות וזכייה לגביע קוראץ'. מייד עם סיום העונה הורדה לימוז' לליגה השניה, עקב בעיות כספיות, ואיוואנוביץ' התקדם הלאה, לטאו ויטוריה. גם שם המשיך המאמן המצליח לצבור תארים: אליפות ספרד ב-2002 ובגביע הספרדי ב-2004. איבנוביץ' ידוע כמאמן קשוח במיוחד, שמעביד את שחקניו בפרך באימונים. בעקבות זאת, רבים מהם סובלים מפציעות קשות וממושכות. לפי השמועות בספרד, איוונוביץ' סגור בעונה הבאה בברצלונה, שמחפשת שם גדול שיוכל לשקם אותה אחרי עונה קשה.

דבר אחד בטוח: בגמר היורוליג של 2004/5 ייקבעו נקודות ציון רבות, תהיה המנצחת אשר תהיה. מכבי תל אביב יכולה להפוך לקבוצה הראשונה שזוכה בשני תארים אירופאים ברציפות, מאז עשתה זאת ספליט בשנים 1991-1989. פיני גרשון משלים גמר אירופי רביעי בארבע העונות המלאות שלו במכבי, ועשוי להשלים תואר יורוליג שני ברציפות, בנוסף לזכייה בסופרוליג ב-2001. שרונאס יאסיקביצ'וס יכול להפוך לשחקן הראשון מאז טוני קוקוץ' ושות' שזוכה בתואר האירופי שלוש עונות ברציפות (התואר הראשון הושג בברצלונה ב-2003).

גם בצד של טאו רוצים להיכנס אל דפי ההיסטוריה. איוואנוביץ', ששיחק באותה ספליט בסוף שנות ה-80', עשוי להיות הרביעי ברשימת האנשים שזכו בתואר האירופי הן כשחקנים והן כמאמנים (האחרים: סבטיסלב פסיץ', שזכה כשחקן בבוסנה סראייבו וכמאמן בברצלונה, לולו סאינז מריאל מדריד וארדנק אלצ'טן מצסק"א). לואיס סקולה, שזכה בקיץ האחרון במדליית זהב אולימפית במדי ארגנטינה, עשוי להפוך לשחקן העשירי בהיסטוריה של היורוליג שמשלים זכייה כפולה, בתואר האירופי ובתואר האולימפי. קדמו לו שמות גדולים כארווידאס סבוניס, ביל ברדלי, סרגיי בלוב ואחרים. איבנוביץ' ונשיא טאו, חוסה אנטוניו קרחטה, כבר ניצחו בעבר את מכבי בגמר היורוליג. איוואנוביץ' גבר על מכבי עם ספליט בגמר של 1989, וקרחטה שיחק בריאל מדריד כשזו זכתה בתואר ב-1980, אחרי ניצחון על מכבי בגמר.

ייחודה של טאו נעוץ באופי הדרום אמריקאי שלה. בקיץ האחרון עזב אותה כוכבה הארגנטינאי הגדול ביותר, אנדרס נוצ'יוני, שעבר לשיקגו בולס מה-NBA והפך בשורותיה לשחקן חמישייה. גם אחרי עזיבתו, נותרה טאו עם סוללת שחקנים מכובדת מאמריקה הלטינית, ובראשם לואיס סקולה. הסנטר-פורוורד (25, 2.06) משחק בקבוצה מאז עונת 1999/2000, כשקודם לכן הושאל על ידיה לגיחון. הוא נבחר במקום ה-56 בדראפט 2002 על ידי הסן אנטוניו ספרס, ועשוי להצטרף לקבוצה בקיץ. באולימפיאדת אתונה היה סקולה השחקן המצטיין בגמר מול איטליה, והוביל את קבוצתו לתואר. לסקולה אזרחות ספרדית.

סקולה, כאמור, לא לבד: הגארדים הארגנטינאים פבלו פריגיוני (28, 1.92, בעל אזרחות ספרדית) ורוברטו גאביני (30, 1.98) והסנטר הצעיר והמוכשר צ'יאגו ספליטר (20, 2.11) משלימים את הסניף הדרום אמריקאי בקבוצה. גם ספליטר צפוי להצטרף ל-NBA בעתיד הקרוב. לפורוורד ההונגרי קורנל דויד (34, 2.06) עבר בשיקגו בולס, הגארד האמריקאי טרוויס הנסן (28, 1.98) הוא בסך הכל עוד שחקן בסגל עשיר, והסנטר הבריטי אנדרו בטס (28, 2.17) מספק דקות ומכות מהספסל. הספרדים היחידים ברוטציה הבכירה הם הרכז הראשון של טאו ונבחרת ספרד, חוסה מנואל קלדרון (1.91) והפורוורד סרחי וידאל (2.01), שניהם בני 24.

אבל האיש המסוכן ביותר בטאו הוא ארווידאס מאצי'אוסקאס. הליטאי בן ה-24, המתנשא לגובה 1.94, הוא הקלעי הטוב ביותר באירופה כיום. הוא גדל בנפטונאס קלייפדה הליטאית, ובעונת 1999/2000 עבר לריטאס וילנה, עימה הפסיד ברבע גמר גביע ספורטה ב-2002 להפועל ירושלים. פרץ לתודעה האירופית באליפות אירופה ב-2003, שם הצעיד את נבחרתו לתואר בצוותא עם שרונאס יאסיקביצ'וס. בעונה הבאה עבר לטאו, והעונה הוביל אותה בנקודות, עם 18 למשחק. למצ'יאוסקאס קליעה עצומה מחוץ לקשת, והוא יהיה האיש שבו תתמקד מכבי תל אביב בגמר.