סודות ההתקפה של מכבי

משחק ההתקפה של מכבי תל אביב העונה מנצל בצורה כמעט מושלמת את כוח האדם שעומד לרשותו של פיני גרשון - את ראיית המשחק והקליעה של שאראס, את יכולת החדירה של אנתוני פארקר, את המסירה של וויצ'יץ' ואת הניידות והאתלטיות של מייסיאו באסטון. מעל הכל, מכבי תל אביב מודל 2005 היא קבוצת כדורסל מהירה, שמותאמת לעידן 24 השניות. כל שחקן בקבוצה, כולל הסנטר באסטון, מסוגל לסיים מתפרצת, ושלושה שחקנים בחמישיה הפותחת - שאראס, פארקר ובורשטיין - יכולים להוביל כדור למתפרצת.

כפועל יוצא, טושטשו העונה במכבי ההבדלים בין ההתקפה המתפרצת למשחק העומד. מרבית ההתקפות של הצהובים מתבצעות במהירות, ומצב הקליעה מושג כבר במשחק המעבר, לפני שהיריבה מצליחה להתארגן. גם אחרי שספגה סל מכבי רצה. זו תהיה גם השאיפה של הצהובים מול פנאתינייקוס - להכתיב קצב מהיר, להשיג נקודות קלות ולא להיכנע לאיטיות ולכוח של היוונים.

למכבי תל אביב תרגילי התקפה רבים, אבל בתרגיל הבא, שמתבצע פעמים רבות כבר בהתקפה המתפרצת, מתרכזות מרבית האופציות ההתקפיות של גרשון: פארקר או בורשטיין מובילים כדור, שאראס מבצע פיק אנד רול, באסטון מתגלגל פנימה ומנצל את מהירותו והידיים המצוינות שלו, וויצ'יץ' מתמקם רחוק מהסל ומאיים בקליעה ובמסירה. עם כל כך הרבה כלים התקפיים, גם אחרי סקאוטינג מדוקדק יתקשה אוברדוביץ' לעצור את מכבי.

פארקר (מספר 8) מוביל את הכדור, בעוד שאראס (13) ובורשטיין (10) רצים בשתי הכנפיים ומתמקמים באזור קשת השלוש. באותה מידה, כל אחד מהם יכול היה להוביל את הכדור. וויצ'יץ' (7) נע בנתיב המרכזי בהתקפה המתפרצת ומתמקם אף הוא באזור קשת השלוש. באסטון (5) מתמקם באותיות.

התנועה מתחילה כשפארקר מוסר את הכדור ליאסיקביצ'וס. באסטון נע למעלה, וחוסם בגבו של השומר של פארקר, שחותך לסל ואז לפינה בצד הרחוק מהכדור (Weak side). במקרים נדירים, פארקר יכול לקבל את הכדור לסל קל באזור הטבעת.

כאן מגיע החלק המרכזי של ההתקפה, וזה שיוצר את הקושי הגדול ביותר להגנה. באסטון חוסם את השחקן של יאסיקביצ'וס, וזה מכדרר למרכז. עקב הקליעה הקטלנית של שאראס מחוץ לקשת, בדרך כלל השחקן של באסטון יעזוב אותו ויסייע לשומר של שאראס - השחקן שנחסם. באסטון מנצל זאת וחותך לטבעת.

במקרים רבים יכניס שאראס את הכדור לבאסטון כבר בשלב זה. באסטון יכול לסיים בסל קל, בייחוד אם ההגנה מבצעת חילוף ושומר עליו שחקן נמוך. במקרים אחרים ההגנה מתכווצת לעבר באסטון ומקשה עליו. במקרה הזה, מכבי תנצל את העובדה שההגנה מתרכזת בשחקן עם הכדור, ותיצור יתרון באזור אחר במגרש. וויצ'יץ' ושארפ נעים לעבר השומר של פארקר, וחוסמים אותו (מהלך שמכונה בעגה המקצועית חסימה כפולה ומדורגת). פארקר משתחרר מהשומר, נע כלפי מעלה ומקבל את הכדור מבאסטון לזריקה חופשית משלוש נקודות.

במקרים אחרים, שאראס לא ימסור את הכדור לבאסטון, אלא יעדיף להעביר אותו לוויצ'יץ', שנהנה מזווית מסירה נוחה יותר פנימה. ברגע שהכדור עובר לוויצ'יץ', הוא מנצל את העובדה שהשומר של באסטון יצא לעצור את שאראס, ופעמים רבות הוא מוצא את הגבוה האמריקאי חופשי בתוך הצבע. כך נולדים מרבית הדאנקים המהדהדים של באסטון. במקרים אחרים וויצ'יץ' יכול לנצל את חוסר הניידות של שומריו ולזרוק מחוץ לקשת.

במקביל, מתבצעת תנועה בצד החלש: בורשטיין חותך לסל ב"דלת האחורית" (Backdoor), ופארקר נע כלפי מעלה. התנועה הזו מעסיקה את ההגנה, ומספקת מצב מסירה נוסף, לבורשטיין.

במידה שבאסטון לא מקבל את הכדור, בורשטיין ממשיך את התנועה אל עבר הפינה בצד החלש, ו-וויצ'יץ' מוסר לפארקר.

כשהכדור בידיים של פארקר, נוצר מצב דומה לזה שבו התחילה התנועה: גבוה (וויצ'יץ') חוסם לגארד, במקרה הזה פארקר. שוב מתבצע פיק אנד רול, ופארקר מחפש את החדירה לסל או הקליעה. עקב המהירות של ההתקפה, למכבי נותרו לפחות 10 שניות להגיע למצב קליעה נוח.