תרדו כבר ממילאן

אסוציאצונה קאלצ'יו מילאן לא זקוקה לי שאסנגר עליה – מדובר במועדון מהעשירים והמעוטרים בעולם, שגם השנה נאבק עד הסוף על כל התארים החשובים, ובסגלו כמה משהשחקנים המלהיבים בתבל. אבל נוכח ההתלהמות של כל מי שהתייחס עד כה למשחק אמש, בחצי גמר ליגת האלופות מול איינדהובן, קשה היה לי להבליג. אפשר לחשוב שמילאן לא הגיעה לאף הזדמנות כל המשחק, ששחקניה רק הרחיקו כדורים מהרחבה ליציע, וששני השערים לזכותה נכבשו על ידי חתולים תועים שחדרו למגרש ושינו את כיוון הכדור בהצלפת זנב מקרית.

אולי זה היה כך באיזה יקום חלופי, אבל בכדור הארץ, אם יורשה לי להזכיר, התמונה היתה שונה. במחצית הראשונה זה בכלל לא היה כוחות – מילאן שכב על איינדהובן מהדקה הראשונה, ולמעט כמה מתפרצות מסוכנות של פארק המהיר, לא היה להולנדים מה למכור מול העדיפות הברורה של האדומים-שחורים. רק יום ענק של שוער איינדהובן, גומש, אילץ את הרוסונרי ביציעים לחכות לדקה ה-42 ל-0:1 – תוצאה שקיפחה את מילאן בעליל.

תחילת המחצית השנייה היתה המשך ישיר למגמה זו. גומש שוב הדהים בהתעופפות שלקחה את ההקשתה הווירטואוזית של שבצ'נקו מהחיבור, קרספו האומלל ביזבז הזדמנות של מאתיים אחוז שסידר לו קאקא המצוין, ואז החלה איינדהובן להראות למה היא הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות.

ערב המשחק דיברו כולם על המהירות והנעורים כאסים בשרוולו של מאמן איינדהובן, חוס הידינק. ואכן, לאחר ניצוצות של הטיל בישבנו של פארק במחצית הראשונה, החל מרץ הנעורים של שחקני אלופת הולנד לתת את אותותיו, בצירוף הדינמיקה הטבעית שלפיה קבוצה בפיגור תתקוף יותר. אז הם תקפו. מילאן התגוננה. אסור? אפשר היה לחשוב שמילאן לא ניסתה לתקוף חזרה, שלא העלתה חלוץ במקום החלוץ שהורידה לספסל, או שקנוניה אפלה שהגה סילביו ברלוסקוני אשמה בכך ששחקני איינדהובן הפגינו יכולת סיום של ניר סביליה ברגעים מביכים במיוחד. מילא אם איינדהובן לא היו מגיעים למצבים בכלל, אפשר היה לטעון שהם נתקלו בבונקר נוראי, אבל כשהם מגיעים לא מעט פעמים ובועטים בעליבות, זו גם אשמת מילאן האיומה? יאללה יאללה.

אני הראשון שיודה שמאמן מילאן, קרלו אנצ'לוטי, הוא זהיר מדי, חסר מעוף, ולא מתקרב אפילו להפיק מספיק מחוליית הקישור המדהימה שקנו לו – קישור שיכול וצריך לייצר לחץ בלתי פוסק על שער היריבה. אבל מכאן ועד לרקיעות ברגליים על חוסר הצדק הנורא, כביכול, שאירע אמש – על המרחק הזה יגשר רק הקצף בשפתיים.

חוס הידינק אמר שמילאן ניצלו את כל המצבים שלהם. אולי השוער שלו, שנתן משחק של הלייף, יעמיד אותו על טעותו ויזכיר לו לפחות שלוש הצלות גדולות, לא כולל הפדיחה ההיא של קרספו. אנצ'לוטי מצידו אמר שלא הגיע לאיינדהובן להפסיד 0:2. זה דווקא נכון. הגיע לה להפסיד 2:4 בערך – תוצאה שהיתה מיטיבה אתה יותר לקראת הגומלין.

אז לכל המקטרגים, לכל השונאים, לכל מי שאוטומטית מחליטים שמדובר בבונקר רק כי בקבוצה איטלקית עסקינן – תתגברו על עצמכם. מילאן, למרות שאינה ממצה את כל הפוטנציאל שלה, היא עדיין הקבוצה המאוזנת, הממושמעת והמסוכנת באירופה. זה לא מבטיח שהיא תיקח את אליפות אירופה, או אפילו תעלה לגמר, אבל זה כן אומר שאת ההזדמנות לעשות זאת היא רכשה בזכות.