סנדלי דנבר

למיאמי יש סיבות רבות להיות מרוצה. במשחק בו שאקיל אוניל, שהיה בספק למשחק עד הרגע האחרון בגלל פציעה בירך, לא היה באמת דומיננטי (17 נקודות ו-11 כדורים חוזרים), ובמשחק שבו ההיט שיחקו ורצו טוב יותר דווקא כשהאיש הגדול היה על הספסל – הם עדיין רושמים ניצחון משכנע וקליל. דווין וויד היה האיש המרכזי עם שיא קריירה בפליאוף של 32 נקודות, ב-12 מ-18 מהשדה, להם הוסיף 5 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. ה-X פקטור היה דיימון ג'ונס, שגם הוא השיג שיא קריירה בפליאוף עם 30 נקודות ב-7 מ-9 מהשלוש. בכלל, ההגנה של הנטס לא רק שלא הקשתה על ההיט לקלוע כאוות נפשם (59 אחוזים מהשדה – נתון מדהים בכל יום, ועל אחת כמה וכמה בפליאוף), אלא גם לא הצליחה לייצר מצבים שיתנו לה הזדמנויות לרוץ בדרך לסלים קלים. ללא המתפרצות (רק 16 נקודות בהתקפת מעבר), לא נשאר לנטס מה להציע מלבד ג'אמפים מבחוץ 43.6 אחוזים מהשדה), והם לא היו בתמונה מאז הרבע השני.

"לפני המשחק דיברתי עם וויד, אדי ודיימון ג'ונס ואמרתי להם שאני לא מרגיש בכושר הרגיל שלי", סיפור הדיזל, ששותף רק 32 דקות. "ביקשתי מהם לסחוב את הקבוצה היום וזה בדויק מה שהם עשו. שיחקנו כדורסל קבוצתי, וככה בדיוק זה צריך להיות". ההיט הניעו את הכדור בצורה מצוינת, וגרמו למאמן הנטס לורנס פרנק כאב ראש בניסיונות לשבש את משחק ההתקפה שלהם. פרנק התמקד יותר מדי בביג דאדי, למרות כושרו הבינוני והעובדה ששיחק על ירך אחת, ושיתף במשך דקות ארוכות חמישייה גבוהה עם בריאן סקלאבריני, ג'ייסון קולינס וננאד קרסטיץ' (11 ו-8) או קליפורד רובינסון (11 נק'). זה הוביל לכמה מיס מאצ'ים וללא מעט זריקות פנויות (בעיקר של דיימון ג'ונס), ו-וויד לא התקשה מול השמירה הרפה של ג'ייסון קיד. גם כריסטיאן לייטנר ואלונזו מורנינג נתנו דקות טובות.

לנטס יש הרבה שיעורי בית לעשות, ופרנק צריך לשלוף כמה שפנים מהכובע לפני המשחק הבא, מכיוון שלסגל שעומד לראשותו חסר איזון בין העמדות, וברוב המקרים יש רק שתי אופציות בהתקפה – קיד (18 נקודות ו-4 שלשות) ו-וינס קרטר (27, 10 קרשים ו-8 מסירות לסל), כשהשאר נהנים מהפירורים. כשהגבוהים קלעו בפתיחת המשחק מבחוץ, הנטס היו במשחק, אבל מהר מאוד זה הפסיק לעבוד והפער גדל. ריצ'ארד ג'פרסון חזר למגרשים אחרי שהחמיץ את 49 המשחקים האחרונים העונה, עלה מהספסל, אבל נראה מהוסס וייקח לו עוד משחק-שניים לחזור לעניינים (9 נקודות בלבד).

רק כשאוניל ירד לנוח העמיד פרנק חמישיה נמוכה, ואולי בפעם הבאה ינסה לשלב את RJ המתאושש יחד עם קיד וקרטר דווקא כשהאיש הגדול על הפרקט, כדי לנסות ולהריץ אותו כמה שיותר ולהפוך את חסרון הגובה ליתרון מהירות. בארבעת המשחקים בין הקבוצות העונה הפסידה ניו ג'רזי בהפרש ממוצע של 20 נקודות, וההתאמות הראשונות צריכות להיות בהגנה - ושם הפוקוס צריך להיות פחות על אוניל ויותר על ההיט כקבוצה. השאלה מה יקרה כשהדיזל יחזור ליכולת הפליאוף הרגילה שלו – ממוצע של 27 נקודות לאורך הקריירה.

בניצחון גדול של הבולס, שמופיעים בפליאוף בפעם הראשונה מאז שנות ה-90' העליזות של מייקל, ניתן לראות את ההבדל בין הקבוצה שיש לשיקגו כיום, לבין אותה קבוצה גדולה שגרפה שש אליפויות. משחק הגנתי חסר פשרות (38 אחוזים לוויזארדס), מלחמה על כל ריבאונד (44:54 לשוורים) ומשחק קבוצתי (27 אסיסטים, לעומת 15 בלבד של הוויזארדס) היו המפתחות לניצחון. סדרת הפליאוף הזו מפגישה שתי קבוצות צעירות שנמצאות בדרכות למעלה, אבל עושות זאת בדרכים כל כך שונות: וושינגטון בונה על יכולת אישית וירטואוזית של שלושת הכוכבים שלה, גילברט ארינס, לארי יוז ואנטואן ג'יימיסון; ושיקגו מתקיימת על עבודת צוות וקשיחות, במיוחד כעת כאשר היא חסרה שתי חתיכות מהחמישייה שלה – הסנטר אדי קרי והפורוורד לואל דנג. הקלישאה אומרת שאין יום חלש בהגנה, אבל כמו שגילו חניכיו של המאמן אדי ג'ורדן - בהתקפה יש ועוד איך. ארינס סבל מיכולת זוועתית וקלע רק 9 נקודות ב-3 מ-19 מהשדה, ג'יימיסון פגע ב-6 מ-15 בלבד, בדרך ל-14 נקודות, ומי שהחזיק את הקבוצה בעניינים היה יוז, שלא ראה בעיניים וצלף 31, 24 מהם במחצית הראשונה.

מה שעבד כל העונה, עבד גם אתמול. הבולס שמרו חזק ופנו לרוקי בן גורדון, שצפוי לזכות בתואר השחקן השישי של העונה, כדי להציל אותם במאני טיים. גם היום, במשחק הפליאוף הראשון שלו בקריירה, עלה גורדון מהספסל והמשיך להראות שמדובר באחד מגדולי שחקני הקלאץ' בליגה. 12 מה-30 שלו הגיעו ברבע הרביעי, וזו הפעם ה-22 העונה שהוא קולע מעל 10 נקודות ב-12 הדקות המכריעות של המשחק (מוביל את הליגה בקטגוריה הזו). אחרי שלושה רבעים היו השוורים בפיגור 5, אבל בן ג'ורדן נכנס לפעולה וקלע 10 נקודות בריצה של 4:13 שהפכה את התוצאה.
רוקי אחר בשם אנדרס נוצ'יוני, שכונה שחקן מלוכלך על ידי שחקני הוויזארדס בימים שקדמו למשחק, הראה מה הוא יודע לעשות עם 25 נקודות ושליטה טוטאלית בריבאונד עם לא פחות מ-18 לוחות. שלשה של הארגנטינאי במאני טיים פתחה פער מבטיח, אבל הבייבי בולס (קירק היינריך, גורדון וטייסון צ'נדלר) החטיאו שש זריקות עונשין ברציפות והשאירו את המשחק פתוח – עד שהגיע מיסטר נוצ'יוני וקבר שתיים שסיימו את הסיפור. בסך הכל קלעה שיקגו רק 16 מ-26 סך מהקו. קירק היינריך קלע 17 וחילק 7, אבל החטיא את כל חמש הזריקות שלו מרחוק.

לזה לא ציפו בסן אנטוניו. אמנם זו סדרה של הטוב משבעה וזה רק משחק אחד, אבל לפתוח פלייאוף בפיגור 1:0 אף פעם לא מועיל.

הרבע הרביעי היה חור שחור עבור הספרס. הם פתחו אותו עם שלושה סלים, ולאחר מכן החטיאו את 17 הזריקות הבאות. ולא שהנאגטס היו טובים בהרבה בהתקפה, אבל בכושר קליעה כל כך מחריד של היריב (וד"ש מההגנה בראשות מרקוס קמבי, שחסם 4 כדורים), צריך באמת להתאמץ על מנת לשמוט את המשחק מהידיים. סן אנטוניו עלתה ליתרון 76:81, עשר דקות לסיום, אבל אז החלו זריקות הלבנים לסל של דנבר. כלום לא נכנס. הנאגטס השתתפו במפגן המחריד, אבל גילחו לאט לאט את הפער, עד ארל בויקינס, מטר ושייבה, קלע מעל נאצר מוחמד (15 נקודות ו-15 כדורים חוזרים) והעלה אותם ל-84:85, כשהשעון חצה את שתי הדקות האחרונות. מכאן דנבר לא הסתכלה לאחור.

"היו לנו כמה מצבים שבהם הכדור היה חייב להיכנס", אמר טים דאנקן, שסיים את הרבע הברוטאלי עם 0 מ-7 ו-7 מ-22 בסך הכל, "אבל זה לא נכנס". דאנקן קלע 18 נקודות וקלט 11 ריבאונדים, אבל זה לא היה, כמובן, אחד ממשחקיו הטובים. גרג פופוביץ' נשאל האם דאנקן עדיין סוחב פציעה, והשיב: "אני יודע שטים תרם לנו כל שהוא יכול. ברור שהוא עדיין לא חזר לכושר מלא, אבל הוא יהיה בסדר. היו לנו יותר מדי איבודים בדקות האחרונות, ואיפשרנו להם יותר מדי נקודות מריבאונד התקפה".

אנדרה מילר היה בלתי עציר בדנבר, עם 31 נקודות וחמישה אסיסטים. מילר פתח את העונה בצורה מאוד בינונית, ולקראת הישורת האחרונה הצליח להעביר הילוך: "באנו חדורי אנרגיה ואנחנו מקווים להמשיך את זה. תמיד כיף לפתוח עם ניצחון".

מרקוס קמבי תרם 12 נקודות ו-12 ריבאונדים, קניון מרטין היה מצויין בשמירה, בעיקר על דאנקן (תשעה ריבאונדים, שלוש חטיפות, שני גגות) וכרמלו אנתוני, שהיה בינוני, לא משלה את עצמו: "המשחק הזה היה קשה, והבא יהיה עוד יותר קשה".

מאנו ג'ינובילי היה היחיד בשורות הספרס שגילה כושר נורמלי. הוא סיים עם 23 נקודות ב-7 מ-15 מהשדה.

פיניקס עלתה, כצפוי, ליתרון, ועשתה את זה בהילוך שני. ממפיס שיחקה אותה מדגדגת, אבל גם כשצימקה פער דו ספרתי לחמש נקודות ברבע השלישי, היה די ברור שהמשחק יילך לכיוון הסאנס, או כמו שסיכם מייק פראטלו, מאמן ממפיס: "דאגנו להקניט את עצמנו בכך ששמרנו על פער סביר מהם, אבל לכל אורך הדרך היה ברור שהמשחק הזה יהיה של הסאנס".

ממפיס לחצה את פיניקס במשחק הפנים, ואמארה סטודמאייר, אחד מעמודי התווך של הסאנס, לא ממש הסתדר עם זה. הוא סיים עם 9 נקודות ב-3 מ-9 מהשדה, וחיפה על החולשה במדור הריבאונדים, עם עשרה. מייק ד'אנתוני, מאמנו, אמר: "אמארה לא ממש הגיע למשחק, ממפיס עשתה עליו עבודה טובה בפנים, אבל זה שיחרר אותנו לקליעות מבחוץ. הסאנס קלעו 11 שלשות, ארבע מהן של קוונטין ריצ'רדסון, שסיים את הערב עם 22 נקודות, וחבר לשון מריון, שסיים עם 26 נקודות ו-13 קטיפות מהלוח. המחליף של אמארה, סטיבן האנטר, חיפה עם 16 נקודות, נאש חילק את המנה הקבועה שלו עם 13 אסיסטים, וג'ו ג'ונסון נתן קצת בכל אספקט עם 16, 7 ו-6.

בשורות הגריזליס בלט מייק מילר עם 19 נקודות, וג'ייסון וויליאמס הוסיף 17.