המכתש הקטן

באתר האוהדים של ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד או באיירן מינכן תמיד יבחרו את השחקן המצטיין בקבוצה, גם אם היא חטפה שישייה. אחרי הכל, אוהדים רוצים לשאוב מנה של אופטימיות בימים קשים. אוהדי הפועל רמת גן, הקבוצה שעברה את התהפוכות הכי קיצוניות בכדורגל הישראלי לאורך השנים, יודעים שאופטימיות היא חלק זניח מאוד במציאות שלהם. אחרי ההפסד 3:0 למכבי באר שבע בשבת שעברה, הם כותבים בקטגורית "השחקן המצטיין": "אף אחד, כולם היו חלשים". ככה זה, כשאתה בליגה הארצית אתה לא דופק חשבון. אם אי אפשר להפגין ייאוש, לא נשאר כלום.

הפועל רמת גן נוסדה ב-1927 על ידי ישקה ליפסון ואליעזר אלקס, לימים מזכיר מועצת הפועלים בעיר. ב-1963 עשתה היסטוריה כשהעפילה לליגה הלאומית ושנה אחרי כן זכתה באליפות, הישג ששוחזר רק 29 שנים מאוחר יותר על ידי בית"ר ירושלים. לאורך השנים הקבוצה מדשדשת בין שלוש הליגות העליונות, כשהפעם האחרונה בה שהתה בליגה הבכירה הייתה ב-1990 (ואפילו דרור קשטן המאמן לא הושיע אותה מירידה). מאז האליפות, בכל פעם שעלתה לליגה הבכירה (הפעם האחרונה ב-1989) שרדה עונה אחת בלבד.

לפני שנתיים רשמה רמת גן את אחד ההישגים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, כשזכתה בגביע המדינה בעודה שוהה בליגה השנייה, הקבוצה היחידה בהיסטוריה שעושה זאת. באופן טבעי, כשמדובר ברמת גן, אחרי ההצלחה באה מייד התרסקות, הקבוצה ירדה ליגה בעונה שאחרי, והסתבכה בבעיות ניהוליות קשות. מאז עושים ירון בר לב וחבריו לאתר האוהדים "המכתש" את דרכם במגרשי הליגה הארצית.

בשנת 2000 הקים ירון בר לב, איש מכירות במקצועו ("אבל תרשום מכירות, לא מכירות משחקים") את האתר יחד עם עידו זלצמן. האחרון עזב ואת מקומו תפסו ערן "וובי" ברנשטיין ("אנחנו קוראים לו וובי, כי הוא חיית מחשב ומפלצת אינטרנט") ואבי ריימונד, האחראי על הצילום והגרפיקה. עם השלושה משתף פעולה אלון גרנק, שמסקר את המשחקים ועורך את הסטטיסטיקה. מספר הכניסות לאתר הוא כ-1000 ליום, אבל ירון מספר שבזמן הזכייה בגביע נרשם מספר מטורף של כניסות, בין 12 ל-16 אלף.

אני מספר לירון בר לב שבשבוע שעבר עשינו פרוייקט על הפועל כפר סבא, והוא מכריז: "אה, דיברת עם עידו". אחר כך אני מזכיר את הפועל באר שבע והוא ישר מעלה את השם "דודו עזריה". בעולם הכדורגל הוירטואלי כולם מכירים את כולם, ובניגוד לענף האמיתי, כאן יש אחווה בין הקבוצות.

בר לב, 35 ואב לשניים, אוהד הקבוצה מגיל 10, הוא אוהד הפועל רמת גן טיפוסי: ציני ומריר. יש לו הרבה טענות להנהלה: "צריך הרבה כישרון להוריד קבוצה ליגה אחרי זכייה בגביע. היינו בדרך למעלה ועכשיו אנחנו בשום מקום". ולמרות זאת, יש בו אלמנט של אופטימיות: "כל מה שאני מבקש הוא לעלות חזרה לליגה הלאומית ולהתחשב בנו במחירי הכרטיסים. באמת שאני לא רוצה יותר מזה. אם אני כבר מסתכסך עם האישה בשבתות, לפחות שתהיה לזה תמורה". כשהוא מספר שגם הבן שלו אוהד הקבוצה, אני מעלה בפניו את האפשרות שגזר עליו שנים של סבל. הוא מנסה להתנצל, אבל נדחק לפינה ואומר בעצב: "אתה צודק, אבל מה אני יכול לעשות?"

רגע השיא של בר לב היה, איך לא, הנסיעות עם הקבוצה לסלובקיה ובולגריה, אחרי הזכייה בגביע. הוא מספר בהתרגשות: "סידרו לי בסופיה עמדת מחשב, שידרתי ממנה לאוהדים שנשארו בארץ. הנסיעות האלה גרמו לי בעקיפין לעזיבת מקום העבודה הקודם, כי לא ראו אותן בעין יפה". כשאני שואל רטורית אם היה חוזר על החוויה ועושה את ההקרבה שוב הוא אומר: "בלי לחשוב בכלל".

האתר מושקע מאוד, גם מבחינה תוכנית אבל בעיקר מהאספקט הגראפי. האדום שולט, כמובן, ואי אפשר להתעלם מכמות התמונות והצבע, תרתי משמע, המושקעים בו. הכותרות מערבות אופטימיות קיצונית ("שיחקו אותה") לצד מודעות אבל נוגעות ללב ("אוי, אוי, אוי, הפועל רמת גן"). קל ונעים מאוד להיכנס לארכיון, ומגניב במיוחד לנבור במילון, שעובר על פני שחקן-שחקן, פרט-פרט וכל גרגר חול בהיסטוריה של הקבוצה. אסור לוותר גם על גלריית התמונות המרגשת.

מישהו בירך את עירוני רמת גן על העלייה לליגה הלאומית בכדורסל ומייד קיבל תגובה של "השתגעת? רק הפועל רמת גן-גבעתיים". ואכן, הבוגרים של גבעתיים חגגו השבוע העפלה ללאומית. האיבה המושרשת בין האוהדים בפ"ת, תל אביב, חיפה וירושלים לא פסחה על רמת גן, גם אחרי כל כך הרבה שנים. בין לבין מבשרים שם על איחוד צפוי בין הכח לעמידר ומספרים על נבחרת הפורום, שאורגנה על ידי אבי ריימונד ושיחקה בפארק הלאומי. מי שרוצה לדעת מה התוצאה, יתאכזב לגלות את ההודעה בפורום: "התוצאה לא חשובה, העיקר שנהנינו".

שלמה מן הוא עיתונאי ותיק, המסקר את הקבוצה ואוהד מתחילת שנות ה-70. מן מציג באתר פינה משובחת שנקראת "עשרת הגדולים", ובה רגעי השיא של הקבוצה לאורך ההיסטוריה. מכיוון שהפסיק לכתוב לפינה לפני שלוש שנים, הזכייה בגביע לא נכללת שם, אבל ניתן למצוא מאמרים לא פחות מרגשים, כמו הזכייה באליפות של 64', הסיפור המצמרר על הסוס שנדקר למוות בדרבי של 65' ורגעים עצובים כמו הירידה לליגה א' ב-94'.

הפועל רמת גן היא נדבך חשוב בכדורגל הישראלי. לקהל הצעיר היא לא כל כך מוכרת, אבל הזכייה בגביע לפני שנתיים הוציאה לרחובות הרבה מאוד אוהדים ותיקים, שהיו פאסיביים בשנים האחרונות. ירון בר לב מספר שהוא חי מנוסטלגיה, כי מה שהוא רואה היום עצוב לו. הוא מתגאה בגלריית התמונות באתר: "רק תיכנס ותראה כמה יש שם, כמה היסטוריה חבויה שם". וזה מה שנשאר להפועל רמת גן: ההיסטוריה