כפר גלובלי

כשהייתי בן 8 התחלתי להתעניין בכדורגל. העונה היא 1981/82, אחת הגדולות שידע הכדורגל הישראלי. העונה הסתיימה בפוטו-פיניש מטורף, שבו הקדימה במילימטרים הפועל כפר-סבא את מכבי נתניה הגדולה וזכתה באליפות היחידה בתולדותיה. כיאה לכפר סבא הצנועה, שנה לאחר מכן היא ירדה ליגה.

זו הסיבה לכך שכשנכנסתי לאתר הרשמי של אוהדי הקבוצה, האצבע נמשכה כמו מגנט אל חלון ארכיון הכתבות והתמונות של 82'. ישראל פוגל, אלי יאני, גדעון סיימון ונוח אינשטיין, כולם מביטים מתוך גזרי עיתונים שלוקטו במשך שנים והתקבצו תחת מסך אחד.

באליפות של 82' עידו ברזילי היה בן 5. שנתיים אחר כך החל לאהוד את הקבוצה, ועד היום הוא מלווה אותה באדיקות. "בשנת 2000 ישבנו כמה חברים, אוהדים", הוא מספר, "והגענו למסקנה שאנחנו צריכים מסגרת בהפועל כפר סבא. הקמנו את 'הלב הירוק', חוג האוהדים של הקבוצה, בדיוק למדתי הנדסת תוכנה וחשבנו על אתר ברשת. שתבין, כשהאתר הזה נולד היינו בערך 20 איש. בחודש מרץ האחרון נספרו בו מיליון ומאתיים אלף דפים נצפים, שזה בערך 70 אלף איש".

חששתי לשאול את ברזילי מהיכן צצו כל כך הרבה אוהדים לכפר סבא. במקום זה שאלתי אם הוא ומפעילי האתר בקשר עם הקבוצה. נדמה היה שהוא רק מחכה לשאלה הזו: "איזו שאלה? כל יום אנחנו מקבלים שתי פניות בממוצע. בשבוע שעבר היה אצלי בבית אלישע לוי ועשינו צ'אט אוהדים. כאן כולנו חברים, אוהבים לעזור לקהילה ואוהבים את הקבוצה. רק שטביב יקשיב לנו", הוא מוסיף בדאגה גלויה.

יציבות היא דבר שלא קיים בכפר סבא בשנים האחרונות, ועידו מסביר למה: "אנחנו לא אוהבים ליגיונרים, זה הורס לנו את הקבוצה. יש פה שחקנים נחמדים עכשיו שכיף לשמור איתם על קשר. אני רק מקווה שבליגת העל המצב לא ישתנה".

ברזילי, בן 28, עובד בחברת הייטק. הוא לא זוכר כלום מעונת האליפות ומתרפק על סיפורים. שנים רבות גדל על נוסטלגיה, טעם הצלחה עם גביע המדינה בשנת 90', ומאז הוא עולה ויורד ליגה, נוסע לכל חור במדינה. הוא מספר שמצא סוג אחר של אוהדים באינטרנט: "עם כל התדמית שיש להפועל באר שבע, למשל, דודו עזריה, מפעיל האתר של הקבוצה, הוא חבר מאוד טוב שלי, ואנחנו שומרים על יחסי ידידות עם עוד אוהדים של הקבוצות".

להפועל כפר-סבא יש פאב אוהדים, היחידי בארץ, ה"פוגי דיו". אלון בודס, 29, הוא הבעלים הגאה של המקום: "החלטנו לאמץ את הגישה האירית. כל מה שקשור באירלנד או בתרבות והצבעים של סלטיק הסקוטית (הירוקה גם היא, כמובן), אנחנו מנסים להעתיק לכאן. הפאב רחוק שבע דקות מהאצטדיון, ולפני משחקים באים לשתות פה, הסעות למשחקי חוץ יוצאות מהמקום".

אלון ועידו הולכים כברת דרך ארוכה ביחד, וכשעידו שימש כראש חוג האוהדים, עד לפני שנתיים, אלון היה דוברו. "כתבתי ל'זמן השרון', מוסף מעריב, בזמנו, והאתר היה הזדמנות מצוינת בשבילי להתמסר עוד יותר לסיקור של הפועל כפר סבא. דרך האתר הכרתי מאות אנשים שאני מחשיב כחברים שלי, אנשים שתרמו לפאב חפצים ומזכרות היסטוריות. אנחנו כמו משפחה". היום קשה יותר לאלון בגלל המחוייבויות האחרות, אבל הוא לא זונח את האתר וממשיך לכתוב טור קבוע ומסייע לאירוח שחקנים.

האתר צבוע, כמובן, בירוק ובלבן, צבעי הקבוצה. ניתן להיכנס לצ'אטים עם אוהדים אחרים ושחקני הקבוצה ויש בו ארכיון מאוד גדול ואינפורמטיבי, הכולל טורים של כותבים רבים, קטעי וידאו, גלריית תמונות מפוארת וגם, איך לא, שירים ופינות.

תפסנו את הפורום במצב רוח טוב - חמש שנים לאתר, שקם באפריל 2000. בנוסף, כפר סבא כבר כמעט הבטיחה עלייה לליגת העל, ככה שיותר מדי קינות לא תמצאו שם. מדי פעם מישהו שואל איך מחליפים לשעון קיץ או מפיץ שמועה שיורידו לקבוצה עשר נקודות, אבל בתקופה הזו די רגוע. וכן, לא שוכחים להודות לאלי זינו, ששלח אליהם את קראבליו.

בפורום בו התארח אלישע לוי התגובות היו בדרך כלל מפרגנות. ניכר שאוהבים את אלישע בכפר סבא, ואין סיבה שלא. "הוא תושב העיר", מספר אלון. "כל המאמנים הגדולים יצאו מפה, אני מקווה שהוא ימשיך בשנה הבאה". גם כשהקורא צ'יקו מבקר את הקבוצה, הוא עושה זאת בעדינות לא אופיינית, ומקבל תשובה אדיבה. בסה"כ, סבבה של אווירה, אף על פי שאם ללמוד מההיסטוריה של כפר סבא, כשהקבוצה תהיה בליגת העל זה עוד עלול להשתנות.

כמה משבצות באתר שובות את העין: החלון המציין את אבני הדרך בהיסטוריה של הקבוצה וזה המוביל לשחקני העבר. שם אפשר לחיות את הימים היפים של שנות השבעים והשמונים, מיאיר נוסובסקי ועד בנו עופר, דרך דודי סטולפר וכמובן האיידול הגדול של כפר סבא - אלי יאני.

חיפשנו גם חמשירים מקוריים, בדיחות והתחכמויות, אבל למען האמת, האתר כל כך אינפורמטיבי, שזה קצת קשה. לא הצלחנו כל כך להחליט אם אנחנו רוצים להמליץ על דוד חצוצרה, החיקוי הרענני של האוהד המפורסם של בית"ר, או על ארכיון הכתבות המפואר, גלריית התמונות והמדור לחיפוש קרובים. הבחירה שלכם.

אלון לא ממש זוכר את האליפות של 82'. כשאני מאחל לו לראות יום אחד אליפות, הוא משיב: "אני כבר לא מתרגש מלעלות ליגה, ואני לא מבקש אליפות. החלום הצנוע שלי, וזה יישמע מטורף, הוא לנסוע עם הקבוצה למשחק בגביע אופ"א בארמניה, לחוות את כל כיסי האוויר בדרך, להקיא שבע פעמים ולראות את הפועל משחקת". כשאני מסביר לו שבהתחשב בעובדה שהפועל רמת גן וסכנין עשו את זה רק בשנתיים האחרונות זה לא כזה דמיוני, הוא אומר בעצב: "כן, אבל זו הפועל כפר סבא".

וזה אולי קו הדמיון הגדול ביותר בין אוהדי כפר סבא לאוהדי אירלנד: היכולת לצחוק על עצמם. "יש לנו הומור שחור משלנו על הקבוצה. כשאוהדים אחרים צוחקים עלינו, אנחנו צוחקים איתם על עצמנו. בדרך כלל זה רק עוזר לנו במשחקי חוץ. אנחנו לא נקלעים לתגרות וגם לא מנסים להתחיל איתנו מכות".