יש בבארסה אהבה והיא תנצח

פעם שנייה בחודש האחרון שברצלונה מגיעה למשחק חוץ חשוב, משחקת מצוין, שולטת במגרש, מגיעה לאינספור הזדמנויות - ומפסידה 2:4. בפעם הקודמת זה קרה בשמינית גמר ליגת האלופות מול צ'לסי בסטמפורד ברידג', ועכשיו בסנטיאגו ברנביאו מול ריאל מדריד. המחצית הראשונה הסתיימה בתוצאה (1:3 לריאל) שכל קשר בינה לבין הנעשה על הדשא היה מקרי בהחלט. שוב, ההגנה של בארסה נתנה לחלוצי היריב להבקיע במעט ההזדמנויות שיצרו, בעוד בצד השני התעקשו אינייסטה, מארקז, ובעיקר ז'ולי המגושם, לפספס ממצבים קורצים. כשזה קורה לשחקני נבחרת ישראל, קוראים לזה נאיביות.

אבל לרייקארד ולאוהדי בארסה אין יותר מדי סיבות לדאוג (בהנחה שסמואל אטו יחזור בקרוב). האליפות תיסע השנה לקאמפ-נואו, פשוט כי היא הקבוצה הטובה ביותר בליגה הספרדית השנה. פער 6 הנקודות בפסגה יספיק גם יספיק, בהתחשב בלוח המשחקים שנותר לשתי הגדולות. מן הראוי שהקטלונים יהיו אלו שיחגגו בסיום העונה, בעיקר בגלל הכדורגל השמח שרואים מבארסה. אלמלא חוסר המזל שבארסה סבלה ממנו (טיאגו מוטה, אדמילסון גאברי גמרו את העונה בחודש הראשון, הנריק לארסון הצטרף קצת מאוחר יותר), הכדורגל הזה היה סוגר את הסיפור בלה ליגה כבר מזמן.

אצל המדרידיסטים, לעומת זאת, צצות כל שבוע טלנובלות חדשות, וספק אם נראה יותר מדי פרצופים עצובים בחדר ההלבשה במקרה שהאליפות תחמוק לקבוצה המלכותית בין הידיים. רונאלדו, בקהאם, פיגו ואואן ימצאו להם בית חדש וישכחו את העונה הזו לחלוטין.

אבל זו לא הסיבה היחידה שהאליפות מגיעה לבארסה. הנשיא ז'ואן לאפורטה הצליח להפוך את פוטבול קלאב ברצלונה ממועדון שידוע בסכינאות, תככים ושלטון העריצות של הנשיא הנבחר, למועדון בעל הנהלה בסגנון השולחן העגול, שפועלת בשקיפות, פתיחות ומתוך אהבת המשחק. במדריד, להבדיל, נראה שהנשיא פלורנטינו פרז פועל בעיקר מתוך תאוות כוח ופרסום, והוא לא יבחל באמצעים על מנת לעשות מה שהוא חושב שנכון עבור המועדון.

כפי שניתן לראות בסרט הדוקומנטרי המצוין של דניאל הרננדז וג'סטין וובסטר "סודות ברצלונה" (רוצו לראות בפסטיבל "דוקאביב"), בארסה היא בהחלט אלטרנטיבה לריאל מדריד, על המגרש ומחוצה לו. פרז הולך על גלובליזציה? לאפורטה מדגיש את הזהות הקטלונית המקומית, ומבקש מהזרים ללמוד את השפה. בריאל קונים שחקנים יקרים שנמצאים כבר בשיאם? בקטלוניה מעדיפים צעירים שבדרך למעלה (רונאלדיניו ואטו עוד לא בני 25). פרז פועל בכוחניות, מאיים על הבנקים ומכופף את ידה של העיתונות המקומית? בבארסה מכניסים את צוות "סודות ברצלונה" לישיבות ההנהלה הכמוסות והחשובות ביותר. את החולצה של ריאל מדריד מציעים למפרסם המרבה במחיר? בצד השני, המסורת של האזולגראנה קובעת כי החולצה הכחולה-אדומה קדושה מכדי לשים עליה ספונסר. וכאלה עומדים בתור עם צ'קים של מעל 10 מיליון יורו לעונה.

חשוב לכדורגל בכלל, ולכדורגל הספרדי בפרט, שברצלונה תזכה השנה באליפות. חשוב שכולם יראו שאפשר ללכת עד הסוף בדרך קצת אחרת, ושמי שפוגע במהות של המשחק על ידי קניית שחקנים מסיבות כלכליות ולא מקצועיות לא יזכה להניף צלחות וגביעים בסוף השנה. מול המיליארדים של אברמוביץ' והתעלולים של מוריניו זה לא עבד, אז מה שנשאר כעת זה רק לגבור על האימפריה הלבנה ממדריד ולסיים בצורת כואבת בת חמש עונות. כדאי לכולנו.