קשים הם חייו של אוהד אינטר

בשלהי המחצית הראשונה כבר התחילו לדאוג ביציעי סן סירו. האווירה ביציעים היתה גדולה בכמה מספרים על תצוגת הכדורגל שעל הדשא. "מה יגידו הספרדים?", אמר מישהו ביציע הכבוד, "שוב יחשבו שעדיף ללכת לקולנוע מאשר לראות כדורגל איטלקי?". העתק מושלם של ה-0:0 מלפני שנתיים? בהחלט נראה כך.

השאגה האדירה בתוספת הזמן אחרי השער של יאפ סתאם שינתה לגמרי את המוסיקה של הדרבי המילאנזי. השני של שבצ'נקו שיחרר לגמרי את 70 אלף אוהדי מילאן ביציעים מהחששות שאולי היו להם מהיריב למוד האכזבות שלהם. המטרה העיקרית היה שנוא נפשם של אוהדי הרוסונרי מרקו מטראצי, למרות שישב על הספסל. אף אחד לא שכח את ההצהרה לפני המשחק שהיה מוכן לתת כליה כדי לעבור את מילאן ברבע הגמר. "תן גם את הכליה שלך, מטראצי. מוח גם ככה אין לך", היתה אחת הכרזות שהונפו לקראת הסיום על רקע ההמנון הידוע של המילאניסטים שמוקדש לאינטר: "לא תנצחו אף פעם". דקת הדומייה לאפיפיור היתה הדבר היחיד שאיחד ביום רביעי את העיר מילאנו.

הדמות האומללה באצטדיון היתה כנראה מאמן אינטר, רוברטו מנצ'יני. נדמה שכל התקוות מההגעה שלו בקיץ למשחק משופר של הנראזורי הידרדרה אתמול לתלות טוטאלית בבעיטות העונשין של מיכאלוביץ'. 44 משחקים שיחקה אינטר תחת מנצ'יני מתחילת העונה. מאזן ההפסדים בהם הוא מרשים לכל הדיעות: שניים בלבד. הבעיה היא ששניהם היו לאותה יריבה, דווקא ליריבה העירונית, מילאן. ההפסד של אתמול השאיר תקווה קלושה שאינטר תזכה השנה בתואר משמעותי, בעוד מעבר לכביש, במחנה המילאניסטים, התחושה היא שגם אירופה תהיה השנה פרס לדו קרב הפרטי בינם לבין יובנטוס.

בעונה שעברה אמנם מילאן עפה בשלב הזה בדיוק, אחרי שבמשחק הראשון (מול לה קורוניה) היא נתנה לעצמה מקדמה של שלושה שערי הפרש (4:1), אבל את מנצ'יני זה כנראה לא ינחם. מעבר לדאגה לגומלין ביום שלישי הבא ולמשחק הליגה שמחכה לאינטר בשבת בבולוניה, הוא צריך להתחיל לדאוג לעתידו האישי. הוא יודע מצויין שמאמנים באינטר שילמו בראשם על כישלונות קטנים יותר מזה שהוא מבשל השנה.

מייד אחרי המשחק טען מנצ'יני שהוא מרגיש דז'ה וו: "נדמה לי כאילו ראיתי מחדש את הדרבי הקודם. הגול של סתאם הגיע באפן לגמרי לא צודק. עד לאותו הרגע, בלי שום ספק, שיחקנו טוב יותר. כנראה שהיה חסר לנו את הערך המוסף בהתקפה, אבל דידה היה פשוט יוצא מן הכלל. יש משחקים שבהם שער אחד משנה הכל. יהיה קשה מאד להבקיע שלושה שערים בגומלין, אבל אני עדיין מאמין. המילה האחרונה עדיין לא נאמרה".

מנצ'יני ידע עוד לפני המשחק שאלה הולכים להיות שני המשחקים החשובים ביותר עד היום בקריירת האימון הקצרה שלו. הוא טען שהיה חוזר על אותן בחירות טקטיות ולא היה משנה דבר. על המגרש זה היה נראה קצת אחרת. מיכאלוביץ' גרם לאוהדי אינטר לגעגועים עזים למטראצי שסופסל והיה יכול אולי למנוע את השליטה האווירית של היריבה, סטנקוביץ' שמאד מוערך על ידי מנצ'יני, כמעט ולא הורגש ולא ענה על אף אחת מהציפיות שתלה בו המאמן שלו וגם חואן ורון לא היה זה שעשה את ההבדל. כל מה שנשאר למנצ'יני לקוות שבגומלין ויירי יחזור לכושר משחק טוב יותר ואדריאנו יתאושש מהפציעה שלו ויחזור להיות מכונת השערים מתחילת העונה.

אנצ'לוטי של מילאן לא יהיה מוטרד יותר מדי בשבוע הקרוב מהתקוות הקלושות של מנצ'יני. "יש לנו את ההגנה הטובה בעולם", הוא הצהיר מייד אחרי סיום הדרבי. הוא גם זוכר שאינטר לא הבקיעה בדרבי מול מילאן כבר 320 דקות רצופות. מאז אותו שער של כריסטיאנו זאנטי ב-21 בפברואר 2004 שהעלה את הנראזורי ליתרון 2:0. גם את אותו יתרון, אגב, לא הצליחה אינטר לשמור והפסידה בסיום 2:3.

הראשון שניסה להוריד את השחקנים אל הקרקע היה סגן נשיא מילאן אדריאנו גליאני, שהצהיר מייד אחרי הסיום: "המשחק עם אינטר לא נגמר כאן. אני לא שכחתי את לה קורוניה מהעונה שעברה".

את אוהדי מילאן פחות שיכנעה הזהירות של גליאני. אחד מהם הזדרז להדביק מודעה עם מספר הטלפון שלו ביציאה מהמגרש עליה נכתב: "למכירה כרטיס לדרבי אינטר – מילאן ב-12/4. טבעת ראשונה בקורבה סוד, סקטור 8 שורה 32. המחיר: 200 יורו, גמיש". כנראה הוא החליט שנכון יותר יהיה להתחיל לחסוך כבר עכשיו כסף לחצי הגמר.