החמישייה הטובה
1. ON FIRE. שמוליק קאסל מריח פליאוף, מתעורר ובא להראות קצת נוכחות. ואולי עוד נזכה לראות אותו גם בחודש מאי.
אנדרה איגודאלה, הפרשמן האתלטי של פילדלפיה, עם טריפל דאבל מינימלי אך נדיר (10 , 10 ו- 10 מול דטרויט), ובכלל, הבחור מכונת חטיפות ואנרגיות טובות.
ברנט ברי, אחד שלא ממש מצא את עצמו ברוטציה העמוקה של סאן אנטוניו, התחבר השבוע לעסק לעת פציעה (דאנקן) והזכיר לכולם למה הביאו אותו לקבוצה שנבנית לאליפות מלכתחילה.
סטיב נאש. לא בנאלי בכלל, השבוע הקנדי שבר שיא מועדון עם 13 משחקים רצופים של דאבל פיגרס באסיסטים, ונתן בונוס של טריפל דאבל ב-27 דקות מול פילדלפיה.
2. תינוקות מאיימים. גם בלי הצ'יף הוותיק, קירק היינריך (שחקן השנה השנייה), הבייבי בולס הוכיחו השבוע עומק, בגרות, כשרון והרבה כימיה קבוצתית ולחימה בהגנה. עם רצף מרשים של 9 ניצחונות, הבולס בדרך ליתרון ביתיות מדהים בפליאוף (מישהו עוד זוכר את פתיחת העונה הצולעת?). ואף מילה על אלוהים.
3. מסע בין כוכבים- הדור הבא. אולי הדבר הכי טוב שקרה לליגה השבוע היה בכלל בליגה אחרת. ה-NCAA קיבלה השבוע 4 הארכות בשלב 8 האחרונות של המכללות, קאמבקים מטורפים, אנרגיות שאין בשום מקום מלבד היכלי הכדורסל הטהור של הקולג'ים וקהל משולהב שנהנה מכל רגע. אפילו אנחנו יכולנו לקבל הצצה אל הדור הבא, והוא נראה נהדר.
4. זהירות - גנבים! הקבוצה שחוטפת הכי הרבה השנה היא פילדלפיה. עם ממוצע של 9 במשחקי הבית ומעל 8 במשחקי החוץ, כדאי מאד להיזהר כשאלן אייברסון, אנדרה איגודאלה וקייל קורבר נמצאים בסביבה. השבוע, במשחק נגד בוסטון, השלישייה הזו לבד גנבה 15 פעמים והקבוצה כולה העלימה מן ההתקפה של הירוקים 19 כדורים. אומרים שהגנה לא מצטלמת טוב כמו התקפה, אבל אוהבי הכדורסל האמיתיים אוהבים לראות גנבים, לפחות כמו שהם אוהבים לראות הפצצות משלוש.
5. מלך אפור, אבל עדיין מלך. בראיין סקינר, הלוחם השקט של הקינגס, מצא בגיל 29 בית חדש, אחרי הטרייד ששלח את כריס וובר לפילדלפיה. הוא כבר לא ילד ואין לו נתונים של סנטר אימתני (2.06 מטר), אבל כמו שחקן גיבוי בתיאטרון שרואה את הכוכב הראשי נפצע (בראד מילר), הוא לא מהסס לנצל את ההזדמנות. סקינר קונה לו יותר ויותר אוהדים מיום ליום, והצגות כמו השבוע עם שיאי קריירה של 19 ריבאונדים ו-5 אסיסטים (מול קבוצתו לשעבר פילדלפיה, אלא מה?) רק מוסיפות לחגיגה.
אל תפספס
החמישייה הרעה
1. טבעו באגם. הלייקרס ויתרו על העונה. זה קרה עוד לפני השבוע האחרון, אבל יש דרך לסיים עונה ובלייקרס הכל מתפורר, צ'אקי אטקינס סיפר לעולם השבוע מי הוא המנכ"ל האמיתי של הקבוצה (קובי, כמובן - כאילו שלא ידענו) וסידר לעצמו טרייד לקיץ הקרוב. נראה שאין אף אחד שמסתחבק עם קובי בחדר ההלבשה ואפילו את הקליפרס כבר הרבה יותר כיף לראות.
2. מאבדים את האמונה. שבוע קשה במיוחד עבור על העולם הנוצרי, ושבוע (בעצם כבר חודש חודשיים) קשה גם למאמינים בממשיך דרכו של אלוהי הכדורסל. נכון, לברון הוא סנסציה מטורפת, אילגאוסקאס הוא האופציה הלבנה טובה ביותר לסנטר (בוודאי כשבראד מילר לא בסביבה), ודרו גודן הוא מכונת דאבל דאבלים, ובכל זאת, עם כל הכישרון הזה - לא רואים כדורסל מקליבלנד כבר הרבה, שלא לדבר על הגנה. זה נכון גם לפני החלפת המאמן, וגם אחרי.
3. יד ביד. בוסטון ודטרויט ברצפי הפסדים. שתי הקבוצות שבנו מומנטום לא רע בחודש הקודם לא היו בשיאן השבוע, בלשון המעטה. בוסטון עם כימיה קבוצתית בסימן שאלה חדש, ודטרויט עם נסיבות מקלות (קואץ' בראון מחלים מניתוח), אבל עם משחקים חסרי מעוף, פרט לראשיד וואלאס שנהנה מחודש נהדר. יכול להיות ששתי הקבוצות מנסות בכל מחיר להימנע ממפגש ישיר בפליאוף, או שסתם שומרים שם אנרגיות לימים יותר חשובים?
4. דלת נסגרת. השבוע הודיע שטרן סופית כי רון ארטסט לא יחזור השנה, גם אם הפייסרס יגיעו על הכתפיים המנוסות של רג'י מילר לעוד פליאוף אחד. בליגה בנו לארטסט "תוכנית חזרה למוטב", משהו שיימשך עד חזרתו למגרשים בשנה הבאה. ומי יצא נקי מכל הסיפור הזה? למי לא בנו תוכנית חזרה למוטב? לקהל בדטדויט שזרק למגרש בקבוקים, כוסות, פופקורן וכסאות (יצא חרוז), לאוהדים שעלו על הפרקט ונתקלו שם בשחקנים. הפייסרס יישחקו בלי רון-רון והפיסטונס ימשיכו בפאלאס לארח לכל אורך הפליאוף.
5. דוני דארקו. אמרו בעונה הראשונה לארי בראון נתן לו להתחשל. והשנה? על רקע הפריחה הגדולה של הרוקיס בקבוצות השונות, שלא לדבר על שחקני השנה השניה שכבר מובילים קבוצות, מה תגידו על 4 דקות משחק סך הכל לדארקו מיליצ'ץ בכל משחקי השבוע האחרון? בדצמבר ואפילו בפברואר עוד היו לו כמה הופעות על הפרקט, אבל לקראת סוף העונה- כלום, שום דבר. אפילו ברונו שונדוב משחק יותר. מרגיז.