משימה ברמה לאומית

היום מתחיל הפלייאוף של הליגה הלאומית בכדורסל. ליגת המשנה של ענף הספורט המוביל בישראל. זוכה בשנים האחרונות לסיקור הולך ומצטמצם, הקהל במגרשים נעדר, והרמה יורדת בהתאם. לפניכם סקירה של כמה מהסיפורים הבולטים של הליגה הזו העונה. סיפורים שמעבירים את המצוקה, אבל גם את היופי, של ליגת הכדורסל הכי תחרותית בישראל.

לפני מספר שנים החליט איגוד הכדורסל על העלאת מספר הזרים בליגת העל לשלושה. איגוד השחקנים מיהר להרים קול צעקה, והיושבים בקומות הגבוהות מיהרו לפצות: "פגיעה בישראלים? אין בעיה. נפחית את מספר הזרים בליגה הלאומית. נהפוך אותה לליגת הקולג'ים, עתודה כחול-לבן לקראת הכדורסל הגדול באמת". אבל המילים היפות לא באו לידי ביטוי בשטח. הענף נמצא בגסיסה, הכישרונות הישראלים מעטים, וגם השחקנים הבולטים בלאומית מתחרים על לא יותר משניים-שלושה מקומות פנויים בשולי הרוטציה של קבוצות ליגת העל.

ברמת השרון מליגת העל התכוונו לקחת השנה את עניין הקולג'ים ברצינות. זיו ארז, שלקח לפני שנה את אליצור רמלה לפלייאוף בלאומית ולרבע גמר גביע המדינה, הוחתם כמאמן, והוא הביא איתו לקרית הצעירים גם 3 שחקנים: הרכז הדינמי מורן רוט, ששיחק תחתיו ברמלה, הגארד מחולון רן יונגר והפורוורד דודו אסרף ממכבי אשדוד. מיותר לציין שהניסוי נכשל. לחץ התחתית ניצח כמעט ללא תחרות את הרצון בקידום ישראלים, זיו ארז פוטר, ורק מורן רוט הצליח להסתגל לקצב של הליגה, וגם זה רק כמחליפו של הבן של מיקי ברקוביץ' (אם כי לדעת רוב הפרשנים הוא עולה עליו ברוב הפרמטרים).

שחקנים צעירים רבים בלאומית הבינו כבר מזמן שהדרך למעלה רצופה פספורטים ממדינות הגלובוס השונות, וכבר ריפדו לעצמם את סדר היום במגוון פעילויות הצופות אל עתידם. כדורסל הפך תחביב. האלמנט היחידי שמזכיר את ליגת המכללות הוא השכר, הקרוב לאפס.

הכדורסל שלנו כבר מזמן חי את הרגע, וגם זה לא תמיד. ראיה לטווח ארוך כמעט אין, אז מה הפלא שחלק לא קטן מקבוצות הלאומית מחפשות רק איך להישאר עם הראש מעל המים, כלכלית ומקצועית, מה שמשפיע גם על דרך בחירת השחקנים. במצב כלכלי ירוד שכזה, מושגים כמו "סקאוטינג" או "בנייה" הם מילים גסות, והעבודה המתבצעת בהתאם. מאמנים כגון עופר חירותי, רן אשר ואחרים נותרו בחוץ מסיבות תקציביות, והבמה התפנתה למאמנים צעירים. השנה אימנו בלאומית שלושה מאמנים מתחת לגיל 30, בעונתם הראשונה בקבוצה בוגרת.

גם השחקנים האמריקאים בליגה הם כבר מזמן לא זרים. טיק רוג'רס הצעיד השנה את רמת גן לפלייאוף, כמו שעשה כבר במספר לא קטן של קבוצות לאומיות בעבר. מלך הסלים בלאומית, ג'רון רוברטס, שיחק השנה בקבוצה לאומית שלישית בקריירה שלו, דיימון פטרסון של רמת אפעל לבש גם הוא לא מעט גופיות בתקופתו הארוכה בארץ, והרשימה עוד ארוכה. ממש כמו נישואים בתוך המשפחה.

רבים יתפלאו לשמוע, אבל אליצור קרית אתא תהיה גם השנה בפלייאוף. ההבדל מהשנה שעברה, בה היא סיימה כאלופת הפלייאוף וזכתה בכרטיס העליה לליגת העל, הוא ברצון. אחרי קיץ רווי מאבקים ונסיונות לגייס כספים לצורך העמדת תקציב המינימום לליגת העל (מיליון דולר), הודיעה קרית אתא ברגע האחרון שהיא לא תוכל לגייס את הסכום, ותשחק עונה נוספת בליגה הלאומית. שלושה מארבעת הזרים שהוחתמו שוחררו, כשלטוני יאנגר והישראלים הבכירים שמוליק ברנר ואבי נניקשוילי התווספו חבורה של שחקנים צעירים, רובם עדיין חיילים בצה"ל, במטרה להעביר עוד עונה בלאומית.

נפתלי בנטוב, יו"ר קרית אתא, מודע לבור הכספי והמנטלי שאליו יקלע אם יצטרך להתמודד שוב עם עליה שלא תמומש. הוא ראה את קבוצתו הבלתי מנוצחת בראש הליגה לאחר המחזור השמיני, נבהל והחליט לחתוך בבשר החי. בזה אחר זה עזבו את הקבוצה שלושת השחקנים הבכירים שהוזכרו קודם, מה שפגע כמובן ברמת הקבוצה, שעדיין הצליחה איכשהו להשתחל לפלייאוף העליון. היגיון כלכלי בריא או חוסר ספורטיביות - תחליטו אתם. מה שבטוח הוא שהסיפור של קריית אתא השנה מאפיין את המצב של הכדורסל שלנו, ומהווה תמרור אזהרה לא קטן לגבי העתיד.

במחזור האחרון נפגשו מגדל העמק וירכא למשחק נוק-אאוט על הירידה לליגה הארצית. המארחת מגדל העמק, קבוצה רצינית ומסודרת, השלימה את סגל השחקנים שלה עוד בקיץ, והתחילה להתאמן לפני כולם, בזמן שמספר קבוצות לא ידעו עדיין אם הן יפתחו את העונה.

לירכא, הקבוצה הדרוזית הראשונה אי פעם בליגה הלאומית, לא היה אולם ביתי עד המחזור החמישי, שחקן זר הצטרף רק שבועיים לאחר מכן, מאמנים באו והלכו, והשחקנים, שזכו לקבל רק משכורת אחת מתחילת העונה, מצאו את עצמם לא פעם משחקים 3 על 3 באימונים.
ועדיין, שתיהן מצאו את עצמן תחת הגליוטינה הספורטיבית. במשחק אגב, ניצחה מגדל העמק בנקודה ושרדה. ירכא חוזרת לארצית. לכו תסבירו את ההיגיון.

סדרת חצי גמר הפלייאוף תיפתח הערב, בסדרות של הטוב מ-5 משחקים. מ.ס. רמת אפעל תשחק מול קרית אתא, בסדרה שבסיומה תחגוג הקבוצה מבקעת אונו עליית ליגה רביעית בחמש שנים, מאז החלה את המסע המופלא בליגה ב'. עירוני רמת גן, שנשרה בעונה שעברה מליגת העל אחרי 38 עונות בליגה הבכירה, תארח את הפועל עפולה/גלבוע, כשבעמק כבר מדברים על איחוד מועצות רב-עמקי אם הקבוצה תצליח להעפיל.

המנצחת בכל סדרה תזכה בכרטיס העליה לליגת העל. בשנתיים האחרונות ויתרו אלופות הלאומית, מכבי פתח-תקוה לפני שנתיים ואליצור קרית אתא בעונה שעברה, על ההעפלה, מה שאיפשר למ.כ. חיפה לזכות מן ההפקר. גם העונה ממוקמת חיפה במקום האחרון בליגת העל, ללא סיכוי ממשי לשרוד בליגה. לאור המסורת הלאומית, אין פלא שברוממה לא ממהרים להיכנס ללחץ.