רוקד ולס במלחה

יום ראשון בערב, מלחה, 2:25 דקות לסיום המשחק מול נהריה, ריקי פולדינג מרחף באוויר בדרך לעוד שתי נקודות קלות. אבי אשכנזי, מאמן האורחים, יודע שכלום כבר לו יעזור לו, אבל בכל זאת לוקח פסק זמן.

באותו רגע, זר לו היה מגיע לאולם ומביט בספסל של הפועל יכול לטעות בקלות ולחשוב שג'ייסון ולס הוא הצ'ירלידר של האדומים. החמישייה הירושלמית שהתקרבה לספסל כדי לשמוע כמה מלים משרון דרוקר התקבלה על~ידי ולס באקסטזה וביצירתיות. כמו הבנות שמפזזות על הפרקט בפסקי הזמן בליגה הטובה בעולם, הוא קפץ, נופף בשתי ידיו עם מגבות אדומות, רקד עם החברים ובעיקר שר עם הקהל. דרך אגב, הוא נרגע הרבה אחרי שדרוקר התחיל לחלק הוראות לשחקנים.

בהפועל מעולם לא אימצו את רעיון המעודדות, אבל לאור התצוגה של ולס אולי כדאי לראשי הפועל לשקול את הנושא מחדש. "חלק מהתפקיד שלי הוא לבדר", הסביר ולס את ההתפרצות המפתיעה והחביבה. "אני אוהב לערב את הקהל במשחק שלי. הפידבקים שאני מקבל מהם מדליקים אותי ואני אוהב להטריף אותם בחזרה. זה רק עוזר לי להיכנס יותר למשחק. אפשר להגיד שאני סוג של קומיקאי".

אחרי תשעה משחקים באדום, המאזן של הפועל עם ולס עומד על שישה נצחונות לעומת שלושה הפסדים. האמריקאי נחת בירושלים אחרי ההדחה מהיול"ב ובעקבות נטישתו של קימאני פרינד. הפועל היתה אז בצניחה חופשית לחלק התחתון של הטבלה עם מאזן שלילי ורצף של ארבעה הפסדים, אלא שמאז הצטרפותו של ולס הסחף נעצר.

היום, עם סיום הליגה, מוזכרת הפועל כמועמדת לגיטימית להגיע לגמר הפלייאוף. "אני לא האחראי הבלעדי, אבל בוא נגיד שהקבוצה היתה צריכה שחקן כמוני", אמר ולס כשפגשנו אותו ביום שלישי השבוע לראיון ראשון מאז הוא לובש את האדום. "עקבתי אחרי הפועל עוד מקוריאה, לפני שבכלל ידעתי שאגיע לכאן. לא הכרתי אז את השחקנים באופן אישי, אבל ידעתי שכישרון הוא לא הבעיה של הקבוצה הזו. מרחוק לא הצלחתי להבין למה הקבוצה הזו לא מנצחת ונאבקת על החיים שלה. כשהגעתי הנה הבנתי שמה שצריך זה שחקן שיבעיר את האש בקבוצה. שיהיה מקור אנרגיה לכל השאר".

עם כל הכבוד לך, לא היה מישהו אחר שיעשה את זה?
כשהגעתי לכאן ופגשתי את החברים שלי הבנתי שמה שמאפיין את כולם יותר מהכל, החל משרון, דרך שפ (דורון שפר; ע"פ) ואייברי ועד לליאון וריקי זה אישיות שקטה. זה לא שהם לא מדברים, אבל כשהם מדברים זה תמיד בשקט וברוגע. אני השפן של אנרג'ייזר, לי זה בא טבעי כל הצרחות, המכות על התחת וההתלהבות. זו האישיות שלי על המגרש ומחוצה לו, והחיבור הזה עבד טוב. תראה, שרון הוא לא המאמן שיצרח ויצעק ויתרגש מכל דבר, ואם אין שחקן שיעשה את זה על המגרש, אז זה ממש קשה. כשדברים לא הולכים על הפרקט צריך מישהו שיעודד את החבר'ה וידחוף אותם קדימה.

איך בכלל התגלגלת להפועל?
את דרוקר אני מכיר כבר כמה שנים. הוא בחן אותי לרעננה, אבל בסוף העדיף לקחת את קלי מקארתי. נפגשנו גם כמה פעמים בחו"ל. בשנה שעברה, כששיחקתי ברמת~השרון, הגעתי למלחה וניצחנו. אחרי המשחק באתי אליו בצחוק ואמרתי: "אל תשכח אותי בשנה הבאה". אמנם כל הקטע היה בצחוק, באווירה של אחרי משחק, אבל מסתבר שהוא באמת לא שכח. את העונה הזו התחלתי בקוריאה, בשלב מסוים הקבוצה החליטה לחתוך אותי ואז בדיוק הסוכן שלי כתב לי שהגיעה הצעה מהפועל, אז כמובן שרציתי להגיע.

זו פעם ראשונה שאתה במועדון גדול.
סוף-סוף אני במצב שהייתי צריך להיות בו כבר לפני כמה שנים. באופן אישי ידעתי שאני מספיק טוב לשחק ברמה הזו כבר לפני שנתיים ושלוש, אבל לפעמים לאלוהים יש תוכנית אחרת. לא תמיד כשאתה חושב שאתה מוכן דברים בהכרח יקרו עבורך. למרות הכל אין מה להצטער על הזמן שעבר וצריך לנצל את ההזדמנות. עקבתי מרחוק אחרי הפועל, אני מכיר את ההיסטוריה של המועדון, את האווירה והציפיות, ותמיד רציתי להגיע לכאן.

מדברים על כך שיש הרבה לחץ בהפועל. אתה מרגיש אותו?
כולם מדברים על התקשורת בירושלים ועל המסורת של הקבוצה, אבל לחץ זה גורם שלא קיים אצלי. אבא שלי תמיד אמר לי לא להיות מודאג מדברים שאין לי עליהם שליטה. על התקשורת אין לי שליטה, אפילו על מה שאתה תכתוב עלי אין לי שליטה, אז למה להתרגש ממה שאמרו או כתבו? אני לא נותן להשפעות חיצוניות להפריע למשחק ולהתנהגות שלי. מבחינתי רק שמתי גופייה בצבע אחר, לא מעניין אותי מה כתוב עליה ואם יש לחץ סביב הקבוצה או לא.

אתה לא מרגיש שהגעת מאוחר מדי?
כשהגעתי תפסו אותי אנשים בשדה התעופה ואמרו לי, "למה באת? העונה כבר גמורה, חבל על הזמן שלך". הקבוצה הפסידה אז שישה מתוך שבעה משחקים, אבל אני לא הסכמתי איתם. עונה לא יכולה להיגמר כשנותרו עוד חצי מהמשחקים. ניצחנו ארבעה משחקים רצוף ופתאום העונה נפתחה מחדש. אמנם הפסדנו לגליל במשחק קשה וספגנו תבוסה מבישה בראשון~לציון, אבל עכשיו אף אחד לא זוכר את ההפסדים האלה וכולם מסתכלים קדימה. כל מה שאומרים עכשיו זה שביכולת הזו נגיע לגמר הפלייאוף.

ולס הוא ללא ספק אחד השחקנים המעוטרים בליגת~העל. כשאנחנו מדברים על עיטורים לא מדובר על עיטור העוז או הגבורה, אלא על כתובות קעקע שמקשטות את זרועותיו ורגליו.

"כשאומרים שקעקוע זה דבר ממכר, צודקים", הוא צוחק ומסביר את המשמעות מאחורי כל אחד מהם. "זה הראשון, עשיתי אותו בקולג'", חושף ולס את זרוע ימין, שעליה מצויר כדור בתוך סל, כשעל הכדור מוטבע המספר 31 וכמה כתובות בסגנון "לחיות את הרגע" מקשטות את הסביבה. משם הוא מפשיל את השרוול השמאלי ומציג לראווה קעקוע של שתי ידיים מוצמדות בתפילה.

"הידיים מבקשות כוח. בכדורסל, פיזי וגם כוח נפשי לעמוד בכל אתגר שיעמוד בפני". חשבתם שפה זה נגמר? מי שעוקב אחרי ולס יודע שגם על כל רגל יש לו כמה כתובות. על הימנית חרוטים לו שלושה סמלים במנדרינית. "זה מהתקופה באוסטרליה, המשמעות שלהם היא אומץ, משמעת וחכמה".

ומה עם איזה קעקוע מארץ הקודש?
אל תדאג. יש את רגל ימין שרק לפני שבועיים מילאתי אותה. יש איזו בחורה בראשון~לציון שעושה קעקועים לכל השחקנים הזרים בישראל. זה התחיל עם כריס גארנר, עבר לעומר סניד ומרקו האטן ואפילו לבנות שמשחקות פה, כמו דיאנה ווקר. הסמלים שהיא עשתה לי הם ביפנית ואומרים יושר, נאמנות וכוח.

ברשותך, נחזור לכדורסל. איך אתה מסביר את חוסר היציבות שלכם?
זה הכדורסל. ראשון נלחמה באותה תקופה על ההישרדות בליגה. אולי זילזלנו בהם ואולי באותו יום נתון הם פשוט היו יותר טובים מאיתנו. אני לא יכול לדבר על מה שקרה לפני שהגעתי, אבל בתקופה שלי אני חושב שאנחנו די יציבים. לא יודע אם זה בזכותי, אבל חוץ מהנפילה בראשון~לציון המשחק שלנו עקבי. בשמונה מתוך תשעה משחקים שאני פה שיחקנו טוב, וזה נראה לי אחוז מצוין.

אתה בטח זוכר איך דני קליין התרגז עליכם אחרי המשחק מול ראשון. מה אתה חושב על מה שקרה אז?
זה הצד הניהולי של הקבוצה ואני לא רוצה להתעסק בזה כי זו לא העבודה שלי. אני דואג לעצמי ולכושר המשחק שלי. ברור שהיה מצב לא נעים כששמענו כל יום שיש כוונה לחתוך שחקנים. עברתי מצב כזה בקוריאה, כשהקבוצה אמרה לי שאני לא מספיק טוב בשבילה, למרות שלדעתי נתתי שם עונה טובה. זה חלק מהמשחק וצריך לדעת להתמודד גם עם תקופות כאלו.

איך היה לחזור להתאמן אחרי יומיים של עונש?
כשהאימונים התחדשו הם היו נהדרים. עובדה שגם במשחק מול גבעת~שמואל, שהיה אחרי, היינו טובים. אף אחד לא זוכר מה היה כמה ימים לפני. באופן טבעי אפשר להוריד את הראש, זה הכי קל, אבל אני לא חושב שהשחקנים שלנו נתנו לזה להשפיע עליהם. עובדה שעכשיו אנחנו משחקים טוב.

אז הייתם צריכים לחטוף זעזוע כדי לשחק טוב.
באופן אישי, כל הזעזוע הזה לא עשה לי כלום. אני לא חושב שגם השחקנים האחרים התרגשו מכל מה שהלך באותו שבוע. אנשים פשוט היו צריכים להגיד את מה שהיה להם על הלב אחרי ההפסד לראשון~לציון, וטוב שאמרו. אנחנו מצדנו פשוט המשכנו לעשות את העבודה שלנו. אני לא חושב שהפחדות או זעזועים שינו למישהו. כל אחד הגיב בדרך אחרת, אבל אף אחד לא עלה לשחק בפחד מחשש שיחתכו אותו. אני לא חושב שהאירוע השפיע על הקבוצה. קרה מה שקרה, לא יודע אם זה היה נחוץ, אבל זה שייך לעבר וצריך להמשיך הלאה.

למרות הכל העונה הזו עדיין נחשבת אכזבה.
אני לא יודע אם לסיים במקום הרביעי זו עונה מאכזבת. אבל אם נגיע לגמר הפלייאוף, אני בטוח שהעונה הזו תיזכר בצורה אחרת לגמרי, בטח לא כאכזבה ובמיוחד אחרי שהפועל לא היתה שם ארבע שנים. גמר הפלייאוף יפצה על ההדחות מהיול"ב~קאפ ומהגביע. מי יודע, כבר הראינו שאנחנו יודעים להתמודד בצורה שקולה מול מכבי, אז הכל פתוח.

את מי העדפת לקבל בפלייאוף?
לא היתה לנו יריבה מועדפת לרבע הגמר. בכלל, חוץ מהסדרה של מכבי ראשון~לציון נגד מכבי תל~אביב כל המאבקים יהיו שקולים ואין משחקים קלים. צריך לזכור שזה פלייאוף והמשחקים הופכים קשים ופיזיים יותר. זה עניין של מי מגיע רעב ובא לשחק יותר חזק. אני יודע שאני רעב. אני לא רוצה לדבר בשם כולם, אבל חסר להם אם הם לא יגיעו רעבים.

איזו הפועל נראה? זו שהובסה בראשון או זו שניצחה את נהריה?
לדעתי השבועות האחרונים היו רק קצה הקרחון מבחינת היכולת האמיתית שלנו, במיוחד כשעידו קוז'יקרו ומתן נאור חזרו לשחק. קיבלנו ביטחון ומבחינה מקצועית החזרה שלהם נותנת לנו הרבה מאוד עומק ומגוונת את ההרכבים שאפשר להעמיד. אני חושב שיש לנו היכולת להגיע לגמר הפלייאוף. לפני זה יש לנו עוד דרך ארוכה, צריך להתייחס לכל שלב בנפרד, אבל בראייה כוללת אין סיבה שלא נהיה שם.

בקיצור, מבחינתך ביום שני מתחילה הדרך למפגש עם מכבי בגמר.
הכל מתאפס עכשיו. הכל מתחיל מחדש. הפועל תל~אביב לא הולכת להיות יריב קל, למרות הצורה שבה הם סיימו את הליגה. מי שחושב שזה הולך להיות 0:3 קליל מולם טועה. יש להם את קני ויליאמס שתמיד שמח להראות לירושלים למה הוא מסוגל ועוד שחקנים מסוכנים כמו גיבס וגילברט. מבחינתנו המטרה ברורה והמפתח לכל זה הוא המשחק הראשון בבית. חייבים לשמור על היתרון שהשגנו, אחרת נמצא את עצמנו בבעיה קשה.

ולס אמנם נכנס לנעליו של קימאני פרינד, אבל הוא רחוק מלהיות סנטר קלאסי. האמת היא שהוא רחוק מלהיות סנטר, נקודה. "העמדה הטבעית שלי היא הסמול~פורוורד", הוא מסביר באיזה תפקיד היה רוצה לשחק. "כששיחקתי בקולג' הובלתי את הליגה באחוזים מהשלוש. לצערי שיחקתי כמה שנים תחת מאמנים באוסטרליה ובגרמניה שסירסו אותי ואמרו לי ללכת לסל במקום לקלוע מבחוץ, ולכן היכולת הזו נפגעה אצלי. בקוריאה וכאן אצל שרון נתנו לי שוב חופש ואני משתדל לחזור לעצמי".

אתה יודע שבליגה שלנו התפקיד פחות משמעותי.
אני מכיר את זה כבר מהעונה הקודמת ברמת~השרון. בישראל זה לא משנה אם אתה סנטר טבעי או לא, אבל באירופה זה לא יעבוד. עמדת הסמול~פורוורד היא המקום הטבעי שלי עם אפשרות למספר ארבע. החזרה של קוז'יקרו תקל עלי ותאפשר לי לשחק בעמדות שאני יותר אוהב.

המקרה שלך העונה מזכיר קצת את קלי מקארתי בעונה שעברה.
שמעתי כבר את ההשוואות למקארתי, החל מצורת המשחק שלנו ועד למראה החיצוני. אלו מחמאות גדולות עבורי, כי בעיני הוא שחקן נהדר ואדם טוב. הוא עשה את המסלול שאני מקווה לעשות יום אחד. להגיע לרמה הגבוהה של אירופה.

מה יקרה איתך בעונה הבאה?
אשמח לחזור לכאן, אבל שוב אנחנו נכנסים לצד הניהולי. אני צריך לדאוג לאינטרסים שלי והקבוצה צריכה לדאוג לשלה. אני מאוד נהנה כאן ומקווה שהקבוצה מרוצה ממני. בהחלט ארצה להמשיך כאן עוד עונה. כמובן שהכל באוויר כי לא ידוע מי יהיה המאמן. אני אוהב את דרוקר כמאמן ואשמח להמשיך תחתיו.

הוא כנראה לא יהיה כאן.
שמעתי דיבורים על כך שהוא יעזוב בקיץ. יש עוד הרבה זמן וכל אחד צריך לעשות מה שטוב לקריירה שלו. אם בסופו של דבר יקרה מצב שבו אני והוא נוכל להמשיך כאן, אפתח שמפניה ואשגר זיקוקים לאוויר.

אתה יודע, סגל בהפועל לא מחזיק מעמד הרבה זמן.
אני יודע וזה חבל. קח לדוגמה את נהריה. הנקודה החזקה שלהם היא העובדה ששחקנים כמו פלג, מרקוביץ', פלדג'ר וקמפבל משחקים יחד כבר שלוש~ארבע שנים לפחות. אני לא רואה סיבה לבנות את כל הקבוצה מחדש בסוף השנה. ברור שצריכים לבוא שינויים, אבל את הבסיס צריך להשאיר. עוד שנה ביחד רק תגרום לנו לשחק טוב יותר.

בוא נדבר קצת על השחקנים בקבוצה. פולדינג נראה טוב יותר מאז שהגעת.
ריקי לא כזה שקט וביישן כמו שהוא נראה. הוא פשוט מסוג השחקנים שצריך לפעמים מלה טובה או צעקה מתלהבת כדי לשחק יותר טוב. אני חושב שאני לא אחראי לכלום. הוא סופר~מוכשר בפני עצמו ולא צריך אותי בשביל זה. פשוט כיף לנו ביחד ונוצר בינינו קליק מיידי. אולי מבחוץ נראה שאנחנו חברים הכי טובים, כי פשוט יש בינינו חיבור טוב. אנחנו מבלים יחד, אבל לא צמודים אחד לשני.

שפר עובר עונה קשה.
כמו כל הקבוצה, גם שפר מקבל ממני טפיחות על התחת, אבל בסופו של יום הוא שיחק יותר מכולנו וברמות הכי גבוהות שאפשר. הסטטיסטיקה שלו לא יציבה, אבל היא לא הכל. כל עוד אתה משחק חזק, המספרים לא חשובים. יש המון מה ללמוד ממנו והוא מנסה להעביר קצת מהניסיון שלו אלינו.

מה עם אייברי?
הדבר הכי טוב עם אייברי זה שדיוק עפו מטורניר המכללות והוא סוף-סוף יפסיק לבלבל לי את המוח כל אימון על הקולג' שלו. עכשיו ברצינות. למרות שהוא צעיר ממני, יש לו הרבה ניסיון בליגה הטובה בעולם והרבה סיפורי קרבות משם. הוא ושפר זה צמד טוב מאחורה, מאזנים אחד את השני.