קצת קשה להסביר את זה, אבל יש משחקים שככל שיהיו צמודים, איכשהו נראים בשליטה מלאה של קבוצה אחת. נכון ששני המשחקים בלילה הקודם היו מרתקים, אבל ההרגשה במשחק הזה היתה שצפון קרוליינה לא תשמוט את היתרון מול וויסקונסין, גם אם היתרון הזה נע בין תשע נקודות לנקודה ברוב שלבי המחצית השנייה.
הפתיחה היתה של צפון קרוליינה, שהוליכה 19:30, אבל משחק טוב של אלאנדו טאקר כירסם ביתרון, והקבוצות ירדו להפסקה בשוויון 44:44. בפתיחת המחצית השנייה עלתה וויסקונסין ליתרון 47:49, ומשלב זה צפון קרוליינה לא הביטה לאחור. ריצה של 0:11 העלתה את הטאר הילס ליתרון 49:58, ומשחק של חתול ועכבר החל להתפתח.
אבל השליטה היתה של קרוליינה. וויסקונסין איבדה הזדמנויות לעלות ליתרון וליצור נדנדה, כשבמקום לקלוע עשתה עבירות על ריימונד פלטון, שקלע שש זריקות עונשין בשלבים המכריעים. מיי סיים עם 29 נקודות ו-11 ריבאונדים, כשמקאנטס מוסיף 21 נקודות יחד עם שתי חסימות ענקיות וריימונד פלטון קולע 17, מהן, כאמור, 6 מ-6 מהקו, ומחלק שבעה אסיסטים. לבאדג'רס לא עזרו 25 הנקודות של אלאנדו טאקר. בסיום 82:88, ומיי והחברים יכולים לחגוג. זה יהיה הטיול החמישי של המאמן, רוי וויליאמס, לפיינל פור, כשבכל ארבע הפעמים הקודמות עשה זאת עם קנזס.
מישיגן סטייט - קנטאקי 88:94 (81:81, 75:75)
כששלושה משחקים מסתיימים בהארכה וגם הרביעי נגמר בתוצאה צמודה, אתה יודע שקיבלת תמורה מלאה לקיסמים ששמת בעיניים בלילות האחרונים. מישיגן סטייט הקיזה דם על הפרקט אבל אחרי שתי הארכות מצאה עצמה גם היא נוסעת לסט. לואיס.
קנטאקי רצתה לשבור את הנאחס של 0 מ-3 במשחקי "שמונה הגדולות". המאמץ של רנדולף מוריס (20 נקודות) וצ'אק הייז (15) כמעט עזר לה, אבל מעל לכל היה זה פטריק ספארקס שהפיח תקווה בויילדקאטס. ארבע שניות לסיום הזמן החוקי החטיא קאלנה אזוביקה את השלשה המשווה, ספארקס לקח את הריבאונד וקבר שלשה עם הבאזר כדי לשלוח את המשחק להארכה.
משחק עצבני והחטאות של שתי הקבוצות קבעו הארכה שנייה. כאן נטל שאנון בראון את המושכות. הוא סיים את המשחק עם 24 נקודות ב-8 מ-10 מהשדה, כולל חמש שלשות, והסתייע ב-21 נקודות ושמונה ריבאונדים של מוריס אייגר ו-15 נקודות ו-11 לוחות של הסנטר פול דייויס.
בפיינל פור, שיחל ב-2 באפריל בסט. לואיס, תפגוש צפון קרוליינה את מישיגן סטייט, ואילינוי תתמודד עם לואיוויל.