אורי אוזן: "אני אסיים את הקריירה עם תואר אחד לפחות"

אורי אוזן טס ביום חמישי לאיטליה, כדי לעבור ניתוח לשחזור הרצועה בברך אצל ד"ר פודו, הרופא שניתח את רובן עטר וניר דוידוביץ', ונחשב לאחד הטובים באירופה. את השיקום יעשה אוזן בבולוניה וישהה שם תקופה ארוכה. "שלחתי רגל ונחתתי לא טוב. הרגשתי שמשהו ניתק בברך", משחזר אוזן את רגע הפציעה. "ואכן, בדיקת ה~I‏.R‏.M‏ הראתה שמדובר בקרע. נכון שזאת אחת הפציעות החמורות, אבל לא מעט שחקנים עברו את זה ויצאו מזה".

הפציעה נחתה עליו במהלך התבוסה 4:0 לאשדוד, אותו משחק בו הוא חטף צעקות במחצית מהמאמן רוני לוי, וגם הקהל קילל אותו לכל אורכו. "הקהל שרק לי בוז מהרגע הראשון שהגעתי לחיפה, ואני לא יודע למה", נזכר אוזן: "הקהל בחיפה מאוד תובעני".

גם בנתניה היה לך קשה עם הקהל.

"אף פעם לא הייתי פייבוריט, הכל בא לי בעבודה קשה תמיד, שום דבר לא בא בקלות. הסתכלו על הקטע שאני הבן של, לפני שנתתי את הפס הראשון. עברתי בנתניה תקופות מאוד קשות, והשגתי את מה שהשגתי בזיעה ובמאמץ אדיר, וכנגד כל הסיכויים. בחיפה הקהל מאוד קיצוני, אתה מוביל ולוקח אליפות במחזור ה~10 בפער של 18 ו~20 נקודות, והקהל בא בטענות. זה קצת לא נורמלי. אבל אנחנו מדינה חסרת תרבות, אז כל אחד חושב שמגיע לו הכל".

ואתה מקבל את זה בהבנה.

"ממש לא. ‏אבל התקשורת המקומית בחיפה היא מאוד בעייתית. ‏היתה הסתה מאוד גדולה נגדי בעיתונות המקומית, ‏מהרגע שהגעתי. ‏הקהל הושפע ממה שכתוב ואולי הקטע שאני לא מדליף היה לי לרועץ".

כל השחקנים בחיפה מדליפים?

"לא, ‏בכל קבוצה יש מדליפים, ‏אבל הקהל אימץ את את ההסתה מהתקשורת, ‏ככה זה עובד. ‏גם בסיבוב הראשון, ‏כשהייתי בסדר והקבוצה דרסה וניצחה תשעה משחקים רצוף, ‏קיללו אותי, ‏אבל זה נבלע כי הצלחנו. ‏עכשיו זה בולט".

לפני המשחק באשדוד כבר אמרו שאתה בדרך החוצה.

"‏אני לא אומר שמה שנכתב לא היה נכון, ‏אבל רוני אמר לי לפני המשחק דברים שונים ממה שפורסם, ‏מבחינתי הוא הסמכות המקצועית והוא שידר לי דברים אחרים לגמרי".

הוא צעק עליך במחצית: "אם אתה מתנהג ככה באימונים, אין פלא שאתה נראה כמו פרחח במשחקים". מאיפה זה בא?

"לא יודע מאיפה רוני הביא את זה, ‏אולי זה היה ברגע של כעס, ‏אבל אני לא יכול לתרץ דברים שאדם אחר אמר. ‏תשאל את כל המאמנים שהיו לי, ‏אף אחד לא יגיד דבר כזה".

נפגעת?

"רק אחרי שקראתי על זה בעיתון נפגעתי, ‏כי זה נוסף לאיחור וכל מה שקרה מסביב. ‏יצרו לי תדמית לא נכונה, ‏וזה הרגיז אותי, ‏לא בא לי טוב. ‏נוסף לזה הפציעה, ‏הכל נראה לי כל כך רע".

השקעת פחות באימונים?

"להיפך. ‏מאז שיצאתי מההרכב השקעתי יותר כי באופן טבעי חסרו לי דקות משחק".

מה קרה שאיחרת לאימון?

"בגלל אי הבנה בין מנהל הקבוצה למאמן הכושר, ‏נפלתי בין הכיסאות ושילמתי את המחיר. ‏בחיים אני לא מאחר, ‏מאז שאני ילד לא איחרתי לאימון, ‏לפגישה, ‏לבית ספר, ‏לא יודע איך נוצרה לי תדמית כזאת. ‏לא יודע למה. ‏כל מה שיצא לי בתקשורת בחיפה לא יצא לי טוב, ‏מבחינה הזאת נכשלתי כישלון קולוסאלי".

אתה לא בחור תמים. אם היית עושה עבודה טובה על המגרש אז...

(קוטע) "‏זה לא נכון".

אז מה, גם רוני לוי הושפע מהתקשורת?

"לא, ‏אבל מקצועית כשאני מסתכל על הסיבוב הראשון, ‏אני לא מבין למה יצאתי מההרכב הראשון. ‏התחלתי את העונה מעולה, ‏הסיבוב ראשון היה מאוד מוצלח, ‏בנו עליי, ‏נתנו לי קרדיט והחזרתי. ‏בשלב מסוים משהו השתבש. ‏הסתכלתי אחורה, ‏הרגשתי שכן החזרתי על המגרש ולא הצלחתי להבין מה קרה מהמשחק האחרון של הסיבוב הראשון והלאה. ‏אני רק יודע שאחרי אותו משחק עשו עליי כתבה באחד המקומונים וקרעו לי את הצורה, ‏זו היתה כתבה מסיתה. ‏עובדתית, ‏אחרי הסיבוב הזה לא שיחקתי, ‏מפה והלאה הכל היה במסלול ירידה שהסתיים איפה שהסתיים. ‏אני אוהב להסתכל על עובדות, ‏הן מדברות בעד עצמן ואומרות שאין הצלחה העונה".

עד עכשיו בחיפה זוכרים לך את רוזנבורג.

"‏במשחק הראשון לא הייתי אשם, ‏והייתי שעיר לעזאזל בתקשורת. ‏בגומלין, ‏הגול השני בהארכה היה שלי ב~100 ‏אחוז. ‏אבל לא זה מה שהעיף אותנו. ‏הגול הראשון שחטפנו בדקה ה~90, ‏כשהיה 2:0 ‏לטובתנו, ‏שבר אותנו. ‏הגענו לבאר ונתנו משחק הרואי, ‏כל פעם שאני נזכר בזה זה כואב, ‏אבל בתקשורת הפילו את זה כרגיל עליי, ‏לא בקבוצה. ‏משחק אחרי זה, ‏באשדוד, ‏באנו במצב ירוד מנטלית והיה לי משחק מצוין. ‏נבחרתי למצטיין, ‏ומשם התחילה העונה המדהימה שלנו בליגה, ‏לא היה דבר כזה בארץ".

ובחלק ניכר ממנה לא היית שותף.

"מאז שעליתי לבוגרים לא חוויתי סיבוב כזה, ‏שבו ישבתי כל כך הרבה על הספסל. ‏חבל, ‏הרגשתי שאני יכול לתרום הרבה יותר. ‏בסיבוב השלישי בכלל לא הייתי. ‏נכון ששיחקתי משהו כמו 17 ‏משחקים, ‏אבל לא כמו שרציתי, ‏רציתי להיות יותר דומיננטי. ‏מאז שירדתי לספסל היה לי קשה, ‏זה לא נעים, ‏אבל לומדים מכל דבר ואני מקווה לחזור מחוזק יותר מהפציעה. ‏עכשיו אני מעריך את כל הפעמים שאמרו לי, ‏הכי חשובה הבריאות, ‏תמיד אמרתי '‏מה בריאות, ‏תן לשחק'".

תאר את הפספוס.

"‏היו לי שאיפות להתייצב בעמדת המגן הימני בחיפה ובנבחרת. ‏עכשיו יש לי מעצור בקריירה, ‏ציפיתי ליותר והתאכזבתי אבל לקחתי את זה בחשבון כשהגעתי לחיפה. ‏אני מקווה שלא אמרתי את המילה האחרונה, ‏ואחזיר למועדון את מה שהוא נותן לי עכשיו כשאני פצוע, ‏ואם לא בחיפה אז עוברים הלאה. ‏נכון שזה כאב לי מאוד, ‏אבל החוכמה היא לא לבכות על חלב שנשפך אלא להסתכל הלאה, ‏אחרת לא תצליח להתגבר".

אולי אתה לא מתאים לרמות הגבוהות ביותר?

"לא חושב. ‏השתייכתי לנבחרת שלוש שנים וכנראה שלא סתם הגעתי לחיפה. ‏יכול להיות שלא התאקלמתי. ‏קח לדוגמא את קרספו, ‏בעונה שעברה הוא לא הצליח בצ'‏לסי וניפו אותו, ‏ועכשיו במילאן הוא פורח. ‏בנו אודריך בכדורסל נכשל במכבי ומככב ב~A‏.B‏.N‏".

* הראיון המלא יתפרסם מחר בחדשות נתניה.