"אני שחקן גמור"

בזיכרון של רבים משחקני העבר מכבי ת"א מתערבבים הרגעים היפים ביד אליהו עם המשחקים הגדולים נגד הצהובים: הסל משלושת רבעי המגרש של ג'מצ'י במדי מכבי רמת גן, האליפות של שפר עם הגליל, הגביע של קטש ופנאתינייקוס. גם למרק בריסקר חקוק בזיכרון אותו משחק ניצחון על מכבי ת"א במדי מכבי רעננה, שבו הוא נהנה מאחד הערבים הטובים בקריירה והפגיז 40 נקודות על ראשם של הצהובים ההמומים. המשחק הזה סידר לו בעקיפין שלוש שנים נפלאות בצהוב ואליפות סופרוליג - פסגת הקריירה שלו.

היום, 11 שנים אחרי שהגיע לארץ בפעם הראשונה, מודה בריסקר, שחקנה של מכבי פ"ת הנלחמת על חייה: "אני שחקן גמור. החלטתי לפרוש בסיום העונה הקרובה. אין לי מה לחפש יותר בכדורסל ואני כבר לא יכול להתפרנס מזה כמו שצריך. אני אחזור לארה"ב לפני שאהיה מבוגר מדי, ואתחיל בחיים האמיתיים. אני עוד לא יודע מה אני אעשה, אבל הפרישה הולכת ומתקרבת. חשבתי על אימון, יכול להיות שאני אשאר קצת בארץ כדי לנסות את מזלי, אבל מה שבטוח הוא שנחזור בסופו של דבר לארה"ב".

השוטינג גארד, שנהפך במכבי תל אביב מסקורר אימתני למומחה הגנה ואיש למשימות מיוחדות, מתקרב לשנתו ה-36. לפני שהוא ייפרד מאיתנו ומהכדורסל סופית, בריסקר ינסה לעזור למכבי פ"ת במאבקי ההישרדות בפלייאוף התחתון. ועדיין, אחרי השיאים במכבי, קשה להתרגש מעוד משחק תחתית.

- היה מוזר לראות אותך מגיע לקבוצה כמו פ"ת. למה היית צריך את זה?
"היה לי מאוד קשה לשבת ביום ראשון מול הטלוויזיה ולראות את החבר'ה משחקים. אני פשוט מת על המשחק הזה ואין ספק שגם אחרי הפרישה שלי אני אחרוש את המגרשים במשחקי שכונה. החלטתי פשוט לנסות מה שאני יכול בקבוצה הזאת. רציתי לשתף פעולה עם בראיין טולברט, שהוא חבר טוב שלי כבר 20 שנה. מכבי פ"ת התעניינה והייתה לי אפשרות לחתום שם או ברמת השרון, ובחרתי בהם. חשבתי שיהיה שונה שם, אבל היה מאוד קשה עם כל השינויים בסגל. בסך הכל אני נהנה, החבר'ה טובים ולמרות שאנחנו קבוצת תחתית, מסתדרים עם זה. זה קשה, מעולם לא הייתי בסיטואציה כזאת. המשחקים האחרונים שלנו ממש טובים, ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית. אני מאמין שנישאר בליגה".

בסיום עונת 2001/2, אחרי 3 עונות במכבי ת"א, מארק בריסקר נפצע, מה שסלל את דרכו החוצה ממכבי ת"א. את השנים הבאות הוא העביר בגליל עליון, הפועל ירושלים ואיוניקוס היוונית, בלי להמריא. לפציעה התווספו בעיות משמעת (נתקע בעץ עם מכוניתו ב-04:00 לפנות בוקר, עוד בתקופה ששיחק במכבי) וההאשמות באלימות שבה השתמש נגד אשתו (נעצר פעמיים וביצע עבודות שירות), וכל אלו נתנו את האות לדעיכת הקריירה של בריסקר.

לפני מכבי היתה לבריסקר עונה מרשימה במכבי רמת גן ועוד ארבע עונות נפלאות במכבי רעננה. ברמת גן שיתף בריסקר פעולה עם עודד קטש, בעונתו הראשונה בליגה הבכירה. רעננה נהפכה עם בריסקר, שהסתייע בפול תומפסון הנפלא ובמאמן אריק שיבק, לאחד האיומים הגדולים שידעה מכבי ת"א בשנות התשעים. למרות הפרידה המאולצת ממכבי, בריסקר מודה כי הוא עדיין אוהד גדול של הקבוצה ושומר על קשר עם הנפשות הפועלות. בתחילת העונה הוא אפילו התאמן עם מכבי כדי לשמור על הכושר.

-לא ציפית ממכבי ת"א להמשיך להעסיק אותך, למרות הכל?
"הייתי פצוע ואני יודע שמדובר בסך הכל בעסק ולקח לי הרבה זמן להחלים. הייתי מאוכזב מהפציעה אבל לא מהם. אני לא כועס עליהם, זה העסקים, הם קודמים לחברות. היה לי פשוט מזל רע".

-מה אתה חושב עליהם השנה?
"אני חושב שמכבי ת"א תזכה גם השנה בגביע אירופה (דופק שלוש פעמים על השולחן). אני לא רוצה לנחס, אבל הם הקבוצה הטובה ביותר. צסק"א טובה, אבל מכבי הכי טובה. במשחק הגמר מכבי תנצח אותם. זה נראה כאילו כולם שם משחקים כבר 10 שנים יחד. מעולם לא ראיתי את מכבי משחקת כדורסל כל כך טוב".

- האיש שמוביל את מכבי היה גם המאמן בתקופתך.
"פיני גרשון הוא אחד המאמנים הטובים שהיו לי לאורך כל הקריירה, אני חושב שהוא יכול לאמן גם ב-NBA. צריך פשוט להתרגל לצורת העבודה שלו. אף פעם לא ראיתי מאמן כמוהו, אבל הוא לא סתם הוא נחשב לאחד הגדולים באירופה. גם בלאט מאמן מצויין, אם הייתה לו קבוצה כמו זו של השנה כשהוא היה במכבי, גם הוא היה זוכה באליפות אירופה".

למרות שהוא לא ישראלי במקור, בריסקר יכול להרצות על ליגת העל שלנו לא פחות טוב מכל אחד אחר. כמו כולנו, גם הוא מודאג ממצבה הנוכחי. "אין לי כלום נגד הליגה הזאת, כי זה מקום העבודה שלי בשנים האחרונות. אני פשוט לא מבין מה עושים למעלה כדי לנסות ולשפר את הליגה, אבל זה רק הולך ונעשה גרוע בכל שנה. מדברים כל הזמן על מכבי ת"א, אבל פעם היו קבוצות גדולות יותר והיתה תחרות. קבוצות כמו הרצליה, רעננה, ירושלים, חולון ואילת לא נכנעו מראש למכבי ת"א מעולם. היום כולם כבר מוותרים מראש".

- מה צריך לעשות כדי לשפר את הליגה?
"אני לא יודע מה הם צריכים לעשות. כל הקבוצות חוץ ממכבי צריכות להתאחד כדי למצוא פיתרון בכל מה שקשור לגיוס ספונסרים. זה פשוט לא מובן לי, זו מדינה נהדרת ושחקנים רק מחכים להצעות מכאן. חיי הלילה כאן טובים יותר מכל מקום באירופה, המסיבות, הכל נוח פה, אבל בינתיים אף אחד לא מגיע, כי אף אחד לא ישחק בחינם. תחשוב שאני משחק כמעט בחינם. אם זה ימשיך ככה, הכדורסל הישראלי בסכנה".

העונה בריסקר הוא אחד השחקנים הפחות יציבים בליגה. ממוצע הדקות שלו הוא 22, רק שלפעמים הוא מתרוצץ על הפרקט ברוב שלבי המשחק ולעיתים הוא מתייבש על הספסל ונכנס רק לדקות בודדות. כך, למשל, הוא לא שותף בניצחון הגדול על הפועל ת"א במחזור האחרון.

- איך אתה מסביר את התנודות בדקות המשחק שלך?
"אני ממש לא יודע. המאמן שלנו (צבי ירדן) הוא טוב, אבל לפעמים אני לא ממש מבין אותו. הוא לא תמיד אוהב להשתמש ברוטציה ולפעמים הוא הולך פשוט לפי הרגש שלו. אולי לפני 10 שנים, העובדה שהופכים אותי ל"רול פלייר" בקבוצה כזו היתה מטרידה אותי וגם מעצבנת, אבל היום כבר לא ממש איכפת לי. אני עושה את מה שאני צריך לעשות ומנסה לעזור לקבוצה להישאר בליגה".

- אתה מאמין שתישארו בסופו של דבר?
"כן, המשחקים האחרונים שלנו היו ממש טובים ואם נמשיך ככה אנחנו בדרך הנכונה".

כמו כל מתאזרח כמעט, גם בריסקר לא בונה את חייו כאן בארץ. ביקור בביתו ברעננה דווקא מעלה שלבריסקר משפחה ישראלית לכל דבר. שני הילדים שלו בדיוק חוזרים מחופשים ממסיבת פורים בבית הספר, ובריסקר מודה: "שלא כמוני, הם לגמרי ישראלים והם יצטרכו להתרגל לחיים בארה"ב".

- יש סיכוי שבכל זאת תישאר כאן?
"אולי לכמה שנים, אם אני אמצא משהו מעניין לעשות, אבל הכוונה שלנו היא לחזור לארה"ב. אני צריך לחשוב אם אני רוצה ללכת לקריירה של אימון. אם כן, צריך להפעיל קשרים והאמת שכבר הציעו לי לבוא ולהיות אחד מעוזרי המאמן במכללת דרום פלורידה. העניין הוא שאני לא בטוח שאני רוצה לאמן בשלב הזה. מושך אותי יותר להתעסק בנדל"ן. נראה לי שהדבר הראשון שאני אעשה זה להוציא רשיון כדי לעסוק בנדל"ן בארה"ב – זה מאוד מעניין אותי".