תכירו: שומר הראש של פארקר

סן אנטוניו ספרס ניצלה את עונת האן.בי.איי הקצרה ב-99' כדי לחטוף תואר היסטורי. אחר כך הליגה עברה לשלטון האימפריה הצהובה מלוס אנג'לס, שזכתה בשלוש אליפויות רצופות. גרג פופוביץ', איש צבא לשעבר ומאמן הספרס, ידע שבתחבולות עושים מלחמה. הוא שלף ממיאמי את ברוס בואן, שנודע בעיקר כקלעי שלשות וכמגן לא רע, סוג של חוטב עצים. לבואן הודבק הכינוי "קובי סטופר", והמשימה שלו היתה ברורה: לנטרל את קובי בראיינט בכל דרך אפשרית כדי שהספרס יוכלו לצלוח בשלום סדרת פלייאוף נגד הלייקרס. אחרי שנת למידה, פופוביץ' ובואן הצליחו בפרויקט והספרס קטפו תואר נוסף.

יורוליג זה עדיין לא אן.בי.איי, וגם פופוביץ' ודושאן איבקוביץ', מאמן צסק"א מוסקבה, לא ממש דומים (חוץ מהעובדה ששמם מסתיים באופן זהה וששניהם סובלים מעור פנים מחוטט למדי). אבל איבקוביץ', גאון כדורסל בפני עצמו, אימץ כנראה את השיטה שהביאה לספרס תואר ומיישם אותה העונה. אחרי שני כישלונות רצופים בניסיונות לזכות בתואר היורוליג, קבוצת הצבא האדום היתה חייבת תוספת שתקפיץ אותה שלב אחד קדימה, ולעיר הקרמלין הגיע אנטוניו גריינג'ר, האיש שעליו תוטל המשימה לנטרל את אנתוני פארקר ולמנוע את המשך השלטון הצהוב באירופה, אם וכאשר יתממשו הציפיות ושתי הקבוצות ייפגשו בגמר הפיינל-פור במאי.

"אני חושב שפארקר כל כך טוב, שצריך יותר משחקן אחד כדי לעצור אותו", אמר גריינג'ר השבוע. "בערב שהוא חם, קשה מאוד לעצור אותו, אבל אני בטוח מאוד בעצמי. יש לנו שחקנים שיכולים לעשות דאבל~טים כשצריך ועד עכשיו ההגנה שלנו עובדת מצוין. ברור לי שאני אהיה זה שיצטרך לשמור עליו ושזו משימה קשה, אבל אני יודע שאני יכול לסגור אותו לערב אחד. אני חושב על מכבי ומה יקרה בהמשך, אבל עוצר את זה. במהלך עונה כזו, אם אתה מתפתה להסתכל קדימה, אז דברים רעים קורים. אסור לנו לחשוב היום על מכבי ועל הפיינלפור כי אנחנו יכולים לאבד פתאום משחק נגד יריבה שאנחנו אמורים לנצח".

הקריירה האירופאית של גריינג'ר נהנית בשלוש העונות האחרונות מפריחה מאוחרת, אחרי שנים שבהן הסתובב בקבוצות מהדרג השני. אבל סיפורנו מתחיל לפני 29 שנים במישיגן. כמו אמינם, גם אנטוניו קרל גריינג'ר (יליד 76') גדל ברחובות דטרויט, שם ליהטט במשחקי שכונה עם אחיו. האחים גריינג'ר עשו להם שם כשחקני רחוב טובים, אך הבולט ביניהם היה האח הקטן אנטוניו. הימים ימי האליפות של הפיסטונס בראשות אייזיה תומס וג'ו דומארס, כשכל ילד בעיר המנועים רוצה להיות בד בוי. "תמיד נמשכתי לכדורסל, אבל הטירוף שהיה אז, אני לא אשכח את זה בחיים שלי", מספר גריינג'ר. "זה די סגר לי את הפינה לגבי הספורט שאני רוצה לשחק בו".

גריינג'ר החל לשחק במסגרת מסודרת בתיכון דנבי, בית ספר קתולי הגון בשכונה נחמדה בפרברי דטרויט. עם גובה גבולי לשחקן פנים (1.98 מ') תיפקד השחקן בעמדת הפוינט/פורוורד, ואחרי סיום הלימודים קריירת מכללות היתה צעד מתבקש ל"סטריט שו?טר", כפי שהוא מעיד על עצמו. הבחירה בבוסטון קולג' היתה קלה כיוון שיחד איתו הגיעה חונטה מכובדת מדטרויט: דואן וודוורד, קווין רבובסקי והאוורד אייזלי (שכבר שיחק שם ולימים הפך למחליפו של ג'ון סטוקטון ביוטה). גריינג'ר זוכר עד היום איך אייזלי עשה לו את סיור הפתיחה בקמפוס והראה לו כיצד מתמודדים עם הבייבז הבוסטוניות.

במדי האיגלס השתפר גריינג'ר משנה לשנה, ובעונתו השלישית היה שותף לזכייה ראשונה אי פעם של המכללה באליפות טורניר הביג~איסט. בבוסטון גם הוסיף משקל (מ-85 ל~9- ק"ג), מה שהפך אותו לשחקן דומיננטי גם מהבחינה הפיזית, "אחד שיכול להיכנס במגן ביציאות מחסימה", לדבריו. "כשאתה קלעי עם כוח פיזי", הוא הסביר השבוע, "הרבה יותר קל ליצור לעצמך מצבים".

בעונה שלאחר מכן התחלפו המאמנים ב-BC, ואל סקינר לקח את מקומו של ג'ים או'בריאן. למרות שהיתה זו עונתו הטובה ביותר של גריינג'ר מבחינה אישית (כ~18 נקודות למשחק), הקבוצה כשלה בניסיונה להגן על התואר.

"כשהגעתי לבוסטון", סיפר השבוע סקינר, "גריינג'ר עדיין לא היה בשל כשחקן. היו חסרים לו יסודות, ורק באמצע העונה הוא החל לגלות שיפור אמיתי ועלה מדרגה. עבדתי איתו חזק מאוד על שיפור הג'אמפ-שוט וההגנה. אתלטיות אי אפשר ללמד, אבל כוח מתפרץ, יציבה בקליעה ופרמטרים אחרים ניתנים לשיפור. אם הייתי יכול לאמן אותו עונה נוספת, אין לי ספק שהוא היה משחק היום באן.בי.איי. הוא הקלעי הכי טוב שאימנתי אי פעם בעמדה שלו. לקראת סוף העונה יכולתי לראות את השיפור העצום שלו בקליעה, שהפכה קטלנית. לצערי הרב, למרות שבתור בן אדם זה נהדר שהוא כזה נחמד ומופנם, יותר אגרסיביות היתה מביאה אותו למקצוענים".

מבזק סקאוטינג קצר למי שלא מכיר: גריינג'ר ניחן ביכולת קליעה פנומנלית מהשלוש (רושם העונה ממוצע של קרוב ל-50 אחוז מעבר לקשת, אחרי שבעונה שעברה, בפילזן, הגיע ל-55 אחוז).

גם בפוסט הוא לא פראייר. הפיזיות של משחקו והאתלטיות שבה הוא ניחן מסייעות לו לגמור התקפות בדאנקים וליי-אפים, וכשהקליעה לא נחוצה הוא משקיע בהגנה. כיוון שהמשחק של איבקוביץ' מבוסס על רוטציה ארוכה ומלאה בכוכבים, מספר הזריקות של גריינג'ר נמוך השנה לעומת שנים עברו, אבל עדיין מדובר באחוזים גבוהים מאוד.

"כשאני בזרימה אני לא צריך אפילו להתאמן על הזריקה באימונים", מסביר השחקן איך עושים זאת נכון. "אני חושב שהאחוזים שלי נובעים מבחירת זריקות נכונה. אני לא מהשחקנים שיזרקו בכל מחיר כי הם צריכים לקלוע. בערב שאני לא מרגיש חם אני מוותר על הזריקות, ובצסק"א אין בעיה כי יש מי שיחפה. אבל כשאני חם, כדאי לכולם להיזהר כי אני קטלני".

אחרי שסיים בבוסטון היה ברור לגריינג'ר שהגיע זמן המקצוענים, אבל הגובה הגבולי לעמדה שלו, בין סקנד~גארד לפורוורד, מנע ממנו מלהירשם בפנקסים של סקאוטרים מהאן.בי. איי והוא לא נבחר בדראפט 98'.

זה היה דראפט עמוס כוכבים: מייק ביבי, פול פירס, וינס קרטר ודירק נוביצקי. גריינג'ר ציפה להיבחר אי שם בסיבוב השני, הניקס היו מעוניינים, אבל בסוף בחרו בשון מארקס ודה~מרקו ג'ונסון, שלא דרכו בגארדן. בדראפט אחר, זה של הסי.בי.איי, בית הקברות של שחקני המכללות לדורותיהם, הוא דווקא כן נבחר (על ידי פורט ויין פארי).

השחקן כבר היה בדרך לאינדיאנה, אבל במלון, שלוש שעות לפני חתימת החוזה בפורט ויין, הסלולרי התחיל לזמזם. "אל תחתום על החוזה", אמר סוכנו, ראדה פיליפוביץ' (שיצג את נייט האפמן עד שפרש ומייצג היום, בין היתר, את מאנו ג'ינובלי ומרקו יאריץ'), מהצד השני של הקו. "צריכים אותך לחודש בפיסטויה, איטליה. נפצע להם שחקן". וכך, בקבוצה הקטנה מטוסקנה, החל גריינג'ר את המסע האירופאי שלו. "הבנתי שיש חיים וכדורסל מחוץ לארצות הברית", הוא משחזר, "ואם על הדרך אפשר גם לעשות כסף, אז למה לא?".

הפתיחה באירופה לא ממש סימנה את העתיד לבוא. הזר הפצוע שאותו החליף חזר אחרי שלושה משחקים וגריינג'ר המשיך לרימיני. שנתיים שיחק בקבוצה הבינונית, הקריירה האירופאית לא התרוממה, והוא עבר לשחק בליגה השנייה, בקבוצת ביאלה. העונה הטובה בקריירה (25.6 נקודות למשחק) והצגה מול קינדר בולוניה בגביע (על אף שהסתיימה בהפסד) החזירו לו את הביטחון וסידרו לו חוזה בקאחה סן פרננדו מסביליה, שאיתה שרד את מאבקי התחתית.

דווקא אז, אחרי "עונה מתסכלת במיוחד", כהגדרתו, הגיעה ההזדמנות לקפוץ ליגה ברמה האירופאית. אטורה מסינה, מאמן וירטוס דאז, רצה שחקן חיזוק לקבוצה במשימת הפיינל-פור שלה. את גריינג'ר הוא זכר מהמשחק מולו בגביע. וירטוס,אז עדיין ביצת קינדר מלהיבה עם מאנו ג'ינובלי, מרקו יאריץ', רשארד גריפית, מתיאס סמודיש ודיוויד אנדרסן (המשחק איתו השנה בצסק"א) - אירחה את הפיינל-פור.

גריינג'ר לא קלע נקודה בחצי הגמר מול בנטון טרוויזו, אבל בגמר הוא עשה לעצמו יחסי ציבור כשקלע עשר נקודות ב-11 דקות במחצית הראשונה. למרות זאת, את שאר המשחק בילה על הספסל. "אני זוכר שהעיתונאים האיטלקים, המתוסכלים מחוסר ההצלחה, ישבו למאמן על הראש ושאלו למה לא שותפתי כלל במחצית השנייה אחרי שהוכחתי שאני יכול לקלוע במעמד הזה. למסינה היו את הסיבות שלו ואני מניח שהוא לא רצה לשים את גורל המשחק בידי שחקן שרק הגיע לקבוצה", נזכר גריינג'ר. "אבל ההופעה בבמה הכי בכירה באירופה פתחה בפניי את הקריירה".לאחר אותה עונה התפרקה הקבוצה מבחינה כלכלית, ומסינה והכוכבים, וגריינג'ר ביניהם, עזבו את המועדון.

התחנה הבאה של הקומבו גארד היתה אפס פילזן, שהחליטה להמר עליו ונתנה לו חוזה לשנתיים. סוף סוף היתה לגריינג'ר אפשרות לשחק ביורוליג בצורה רצינית ולהראות לאירופה מה הוא שווה. המטלטלים נארזו והפסטה הוחלפה בשווארמה ולחמג'ון. "איסטנבול זה הלם תרבותי, בן אדם", מתאר גריינג'ר את המעבר. "לא ידעתי למה לצפות כי לא ידעתי כלום על המדינה הזאת, הייתי בטוח שיש שם מלחמה עם כל הפיגועים שקרו שם, ולא הייתי בטוח כל כך לגבי הסיפור הזה. גם אשתי פחדה להגיע לשם, אבל זה הפך להיות המקום שהכי נהניתי בו עד היום באירופה, יחסית לקור המקפיא פה במוסקבה. אוכל חבל על הזמן, הכל זול שם. אשתי עד היום נוסעת לשם לקניות".

בפילזן נהנה גריינג'ר מרומן מוצלח למדי, והקבוצה זכתה בשתי אליפויות, אך במקביל כשלה פעמיים בניסיונה להגיע לפיינל-פור האירופאי. בעונה השנייה פגשה פילזן את צסק"א לקרב ישיר על ההעפלה לפיינל~פור בתל אביב. הרוסים, כזכור, ניצחו, אך גריינג'ר נתן מולם שתי הצגות גדולות שלמעשה סידרו לו את החוזה (המוערך בכ~700 אלף דולר לעונה) בקבוצה העשירה באירופה.

למרות הכישלון היחסי ביורוליג, גריינג'ר סומן במוסקבה כבר בעונה שלפני כן, אחרי שהתפוצץ מולם מעבר לקשת. לו עצמו היה ברור שכדי להוסיף תואר אירופאי לרזומה שלו צריך להמשיך הלאה, וכך הדרכון קיבל חתימה נוספת. רוסיה. כשהוא מוקף בחברים מהעבר _ מרקוס בראון, שאיתו שיתף פעולה בפילזן, ואנדרסן, הנחיתה בקור המקפיא לא היתה קשה מדי.

"כילד אתה גדל בארצות הברית ולומד שרוסיה היא האויבת הכי גדולה שלך", אומר גריינג'ר. "היום ברור לך שזה שטויות וזה מצחיק. אני מאוד נהנה כאן. מסעדות, מועדונים, חוץ ממזג האוויר, הכל משגע. בחיים לא הייתי מאמין שאשחק במוסקבה. למרות זאת, המעברים אף פעם לא קלים עבורי. כל פעם צריך להתרגל למקום חדש, וכשיש משפחה אז בכלל, אבל אני צריך להודות על כך שיש לי סוכן מצוין שמוצא לי מקום עבודה שנה אחרי שנה, ואני לא סובל כי אני משחק בקבוצות ועם שחקנים ברמה גבוהה, מרוויח טוב ותמיד נותנים לי להרגיש בבית כדי שהמעבר יהיה חלק".

עבור צסק"א מדובר עד עתה בעונה חלומית. הפסד אחד באירופה, אפס הפסדים בליגה.

"הוא שחקן חכם. אין הרבה שחקנים שיכולים להתמודד עם פארקר, אבל גריינג'ר הוא אתלטי ופיזי כאחד, בדיוק מה שצריך בשבילו", אמר השבוע בלאט. "הוא מבין את המעמד שלו כמרכיב בפאזל. גם צסק"א חכמים כשידעו שהם חייבים לשמור על הסגל אבל גם להוסיף עוד כוח שיביא זכייה באליפות. גריינג'ר הוא שחקן שניזון משחקנים אחרים, ודברים כמו שפארקר עושה עבור מכבי הוא לא יודע לעשות. זה לא המשחק שלו. הוא מסיים פאסט~ברייקים, קולע מהפוסט אחרי פיק אנד רול, ולכן הוא אפקטיבי, כי הוא לא צריך לעבוד קשה בשביל הנקודות שהוא עושה".

למרות שבתחילת דרכו גריינג'ר לא נודע כשחקן הגנה גדול, בשנים האחרונות התחום הזה השתפר פלאים במשחקו. לדבריו, השינוי החל באיטליה. "אף מאמן מודרני לא מקבל חיפופים בהגנה, אלא אם כן אתה קולע 45 נקודות בהתקפה", הוא אומר. "תמיד ידעתי לשחק הגנה, אבל לא אהבתי. בשנים האחרונות הבנתי שזה עניין מנטלי יותר מאשר פיזי, והיום אני מתכונן הרבה יותר טוב לשחקנים מולי _ האם הם קולעים בשמאל או בימין? לאיזה צד הם רגילים לעשות את הדריבל? אני רואה בווידיאו ומתכונן. ולא, עדיין לא צפיתי בהיי לייטס של פארקר".

את זמנו בקור הרוסי מעביר גריינג'ר בהאזנה להיפ הופ מאמריקה (ג'יי זי, נוטוריוס ביג עליו השלום ואשר) ובארוחות ערב עם האשה במיטב המסעדות שעיר הקפיטליזם החדש מציעה. הוא גם מסתדר מצוין עם החברים לקבוצה ועם איבקוביץ', ולא נדרש להפגין את יכולתו עדיין כי "הקבוצה בנויה ללא אגו ויש המון שחקנים שיכולים לקלוע. לא צריך לריב איתם על הכדור ולי לא אכפת לקלוע באימונים".

אז למה כן אפשר לצפות ממך מול מכבי, כשתיפגשו?

"אני יכול לצפות לערב קליעה גדול כפי שהיה לי מול כל הקבוצות הגדולות, שהחתימו אותי בסופו של דבר. אולי גם מכבי תחתים אותי אחר כך, לא נראה לי שאתנגד להגיע לתל אביב. אבל השנה אני מבטיח לך שניקח את גביע אירופה ואת האליפות ברוסיה".