העיקר שמכבי ראשל"צ אלופה בדיבורים

בכדוריד הישראלי העסקים כרגיל. למכבי ראשל"צ יש כבר מדליה אולימפית בדיבורים (כמו חול, רק חבל שאין מה לאכול), אס"א ת"א מפגינה צניעות, והפועל ראשל"צ כרגיל רעבה לכל תואר אפשרי בסביבה.

מכבי הגיעה לרעננה בתקן נוכח/נפקד, כאילו לא חזרה מההשפלה בקרית מוצקין. 20 איבודי כדור היתה תוצאה של התקפה שהזכירה כדוריד-11 משנות ה-50. ההגנה השערורייתית (על אף יכולת סבירה של השוערים סטראט ואברמוב, שעצרו 11 זריקות מקו השש) והנחיתות המנטלית (הבולטת באוסף השחקנים שלא הצליחו לנצל שתי הרחקות של שחקני מפתח בהפועל) - אלה הסיבות העיקריות ש'רישון' עדיין אדומה, וכנראה תהיה כזו עוד הרבה זמן.

וובה זייקמן הבלתי מתכלה (בן 38), מאמן/שוער הפועל, שעצר ארבע זריקות משבעה מטר ושש מקו השש, תיסכל את ההתקפה הנרפית של היריבה והוביל הגנה בלתי מתפשרת שנקטה בהורדת זקיף בכל פעם ש'צהוב' נראה בשטח. מכבי ניסתה לפתח משחק מהיר אך ללא הגנה שמייצרת מצבים להתקפות מתפרצות. היא רצה בעיקר ללא כדור, כי המושג התקפה מאורגנת לא קיים אצלה. הפועל הבקיעה 11 שערים מהתקפה מתפרצת, ואם אבישי סמולר (שמונה שערים) לא היה מורחק בדקה ה-43, היא היתה מבקיעה עוד ארבעה.

שוער כדוריד טוב צריך לספק לקבוצתו 10-12 דקות כדי לפתח מומנטום. זייקמן עשה זאת בעשר הדקות הראשונות של המחצית השנייה, בהן יצרה קבוצתו מהלך 0-5, על אף ההרחקה של המקשר ינדוביצקי.

המשחק היה מחפיר ברמתו, ונראה ששתי הקבוצות לא ערות להתפתחויות במשחק כפי שהתבטאו באליפות העולם בחודש שעבר. דברים דומים חובה לומר גם על שני השופטים, שהקפידו לשרוק בניגוד למגמה יותר מדי פעמים. התקווה היחידה היא שהגמר ב-20 באפריל מפגיש את שתי הקבוצות הטובות בליגה, ולא את זו שרק מדברת על עצמה ככזו.