הדראפט שהיה

מאת רחביה ברמן

ערבי הדראפט ב-NFL גזרו כבר לא מעט גורלות של קבוצות לשבט או לחסד, אבל כל מי שבעניינים יודע שההכרעות האמיתיות מתבצעות מאחורי הקלעים, בעסקאות שמתבצעות לפני הדראפט ובמהלכו. בשנה שעברה כולם דיברו על הג'טס, ששלחו את קישון ג'ונסון לטאמפה ביי תמורת שתי בחירות בסיבוב הראשון, וקיבלו מספר חסר תקדים של ארבע בחירות בסיבוב הראשון. טאמפה קיבלה את אחד התופסים הטובים בליגה וניו יורק לקחה רביעייה שכל אחד ממנה כבר הספיק להראות סימנים של קריירה ארוכה ופוריה, אבל השאירה לעצמה חור בגודל האגו של קישון והכשרון שלו ביחד, בעמדת התופס. הקיץ הג'טס כבר התחילו בעבודת מילוי החור, ועוד נגיע לזה.

השנה היה רק שחקן אחד בדראפט שעניין את כולם – מייקל ויק, הקווטרבק הפנומן של מכללת וירג'יניה טק, שכבר אחרי שנתיים החליט שאין לו יותר מה ללמוד והוא מוכן לשלב הבא. הבחירה הראשונה בדראפט היתה שייכת לסן דייגו צ'רג'רס, אבל בסן דייגו כבר נכוו לא מזמן עם פנומן אחר – ריאן ליף המפונק והעצלן, שעלה להם הון תועפות וזרק לידיים של היריבים בערך פי שניים מאשר לטאצ'דאונים. את ויק זה לא עניין, והוא דרש מענק חתימה כיאה לבחירה הראשונה בדראפט. בסן דייגו עשו חושבים והגיעו למסקנה שעם כל הצער והכאב, עדיף לשחק אותה בטוח. אז הם העבירו את הבחירה הראשונה ואיתה את ויק לאטלנטה, תמורת חבילה שכללה את הבחירה החמישית, בחירה בסיבוב השלישי, בחירה בסיבוב השני בשנה הבאה ורסיבר בשם טים דווייט, הזכור בעיקר מבעיטת הפתיחה שהחזיר לתשעים וארבעה יארד וטאצ'דאון לזכות דנוור בסופרבול של 99'.

אז לא רק שסן דייגו חסכו כסף וקיבלו עוד בחירת דראפט, הם גם לקחו עם הבחירה החמישית שקיבלו את הרץ האחורי הכי טוב בדראפט – לאדייניאן טומלינסון מטקסס כרסיטיאן, וגם חטפו את דרו בריס מפרדו, הקווטרבק השני בטיבו בדראפט. אילו היו לוקחים את ויק עם הבחירה הראשונה ורץ אחורי בסיבוב השני, הם היו נאלצים להסתפק ברץ הרביעי בטיבו בדראפט. המסקנה מכל זה? לפעמים כמות כן עדיפה מאיכות, בעיקר כשעם הכמות אתה מקבל איכות לא רעה בכלל.

מי ששיחק אותה עוד יותר הם הסיאטל סיהוקס. סיאטל נענתה לבקשת סן פרנסיסקו להמיר את בחירתה השביעית בתשיעית של הניינרס, וקיבלה בתמורה בחירות בסיבוב השלישי והשביעי. את זו שבסיבוב השלישי הם ניצלו כדי להביא את הפולבק הית' אוונס, שיעזור לפתוח חורים בשביל הרץ האחורי ריקי ויליאמס. בסיבוב הראשון לקחה סיאטל את התופס הטוב בדראפט, קורן רובינסון מנורת' קרוליינה סטייט. רובינסון יעזור לה למלא את החלל שהשאיר ג'ואי גאלוויי שערק לדאלאס לפני שנה.

זה רק קצה הקרחון של מה שקרה בדראפט השנה, אבל מפאת קוצר היריעה נביא לכם בנוסף לאמור לעיל רק את ההתפתחויות העיקריות האחרות, שישפיעו יותר מכל על מראה הליגה בעונה הקרובה:

ביום שישי שלפני הדראפט הכריזו סט. לואיס וקנזס סיטי על השלמת העסקה המדוברת ששלחה את הקווטרבק המחליף, טרנט גרין, לאיחוד מחודש עם המאמן דיק ורמייל בקנזס סיטי ונתנה לראמס עוד בחירת סיבוב ראשון (ה-12), בנוסף לשתיים שכבר היו לה. הראמס, אלופים לפני שנה, השתמשו בבחירה שקיבלו תמורת גרין כדי לחזק את ההגנה שלהם (מקום ראשון בספיגת נקודות אשתקד), כשבחרו את דיימיון לואיס, התאקל ההגנתי מאוניברסיטת מיאמי. בנוסף, עוד לפני הדראפט, שלחה סט. לואיס את הבחירה השנייה שלה בסיבוב השני והרביעי לאריזונה, וחילצה מהמדבר את מגן הפינה הותיק והמוכשר אניאס וויליאמס. על פניו זה נראה כמו מחטף לראמס ועסקה גרועה לאריזונה, אבל ככה זה כששחקנים ממש, ממש לא רוצים לשחק אצלך. סט. לואיס המשיכה לטפל בהגנה, כשבחרה את הסייפטי אדם אר'צולטה מאריזונה סטייט במקום ה-20 ואת התאקל ההגנתי ריאן פיקט מאוהיו סטייט במקום ה-29.

את הג'טס זוכרים? הם נלחצו כשראו את וושינגטון לוקחת את התופס רוד גארדנר מקלמזון במקום ה-15 והחליטו לא להסתכן. הם החליפו את המקום ה-19 שלהם, יחד עם הבחירות שלהם בסיבוב הרביעי והשישי, תמורת הבחירה ה-16 של פיטסבורג. את כל זה הם עשו תמורת האיש שאותו הם רצו מלכתחילה – התופס המהיר והמסוכן בדראפט, סנטאנה מוס ממיאמי. מוס הוא גם מחזיר בעיטות מעולה ואם לא היה נמוך יחסית (1.77 מ'), היה נבחר עוד לפני קורן רובינסון. הג'טס עשו עוד מהלך מבריק, כשלקחו במקום ה-49 את הרץ האחורי הסופר מוכשר, לאמונט ג'ורדן ממרילנד.

ב-NFL אין הגרלה בדראפט. כל קבוצה בוחרת בדיוק הפוך מהסדר שבו סיימה את העונה הקודמת. לפי הסדר הזה, הניו יורק ג'איינטס היו אמורים לבחור במקום הלפני אחרון בסיבוב הראשון, כפרס (או עונש) על שהגיעו לסופרבול. לכחולים מהתפוח הגדול זה לא התאים, והם שלחו את הבחירה השלישית והשישית שלהם לאינדיאנפוליס כדי להחליף עם הקולטס, שהיו אמורים לבחור במקום ה-22. ניו יורק השתמשה במיקום המשופר כדי לבחור את וויל אלן, מגן פינה מהיר מאד מסירקיוז, שיסייע לג'ייסון סיהורן לשמור על אחת ההגנות הטובות בליגה נגד המסירה.

ורק האלופה הגאה לא עשתה שום עסקאות. זאת למרות בקיעים שהחלו להתגלות בהגנה הטובה בהיסטוריה, בשל עזיבה של שחקנים חופשיים וגילם המתקדם של אחרים. בולטימור העדיפה לשבת בשקט, לחכות לתורה אחרי כולם ולהסתפק בטייט אנד היחיד של הסיבוב הראשון - טוד היפ מאריזונה סטייט. היפ יספיק ללמוד לפחות עוד שנה מהשחקן הגדול בעמדה אי פעם - שאנון שארפ. הרייבנס התעלמו מהמומחים שטענו כי צרכיהם הדחופים ביותר הם קו ההתקפה וקו ההגנה השני. רק הזמן יגיד מי יצחק אחרון.