לפני כחודש קיבל אלי אוחנה שיחת טלפון מפתיעה. על הקו היה ניר קלינגר. בית"ר ירושלים היתה אז אחרי הפסד ליגה שלישי ברציפות, קרובה מתמיד למאבקי הירידה וביציעים חיפשו את הראש של אוחנה. קלינגר התקשר כדי לעודד. אולי למצוא חבר לצרה. בכל מקרה, אוחנה קיבל גיבוי מקלינגר, שיודע העונה ימים קשים לא פחות.
מאיר פניג'ל דווקא לא התקשר. הוא העדיף לספר לכולם כי "לא בטוח שאוחנה ירצה להמשיך בבית"ר עונה נוספת". לפעמים ניתן לתפוס את פניג'ל ואוחנה מתחבקים, וזה תמיד קורה אחרי ניצחונות, אבל מעולם זאת לא היתה יוזמה של המאמן. מאיר לוי, האיש שבאמת קובע מה יקרה בבית"ר, כבר הגיע לארץ ובקרוב יצטרכו לקבל החלטה. פניג'ל ישמח להיפרד מאוחנה, אבל האחים לוי ממשיכים להאמין במאמן. אוחנה לא יכול לוותר על תלוש משכורת, אבל בכל זאת יציב כמה תנאים. למשל, לבנות קבוצה, לא משנה מה התקציב, מהמסד עד הטפחות. אם זה ייכשל, גם במקרה של תקציב בגובה 10 מיליון שקל, הוא יהיה מוכן להשאיר את המפתחות כבר במחזור ה-10. אפשרות אחרת היא תפקיד של ג'נרל מנג'ר. השאלה היא מהיכן יימצא התקציב ואיך תיראה בסיטואציה כזאת מערכת היחסים בינו לבין פניג'ל. אם פניג'ל יישאר. בזמן האחרון מדברים בבית"ר על כך שהאחים לוי לא מרוצים מההתנהלות של פניג'ל, שנתפש כקפריזי, מוחצן, אוהד ופחות יו"ר. קשה לחלוק על כך אחרי שאתמול הוא הודיע ש"נגמרה העונה".
גם כעת, כאשר אוחנה המאמן ופניג'ל היו"ר, מערכת היחסים ביניהם נראית בעייתית ומביכה. כפי שקרה וקורה, למשל, בעניין אבי נמני. אוחנה באמת מעריך את נמני כשחקן, אבל הוא לא היה הבחירה הראשונה שלו. עסקה שרקם פניג'ל עם אנשי מכבי ת"א, בימים שבהם עדיין לא הסתכסך עמם, הביאה את נמני לבית"ר. אוחנה העדיף בכסף הזה, כשני מיליון שקלים לערך, לבנות את בית"ר החדשה עליה הצהיר פניג'ל. רק שזה הבהיר, כי האפשרות היא נמני או כלום. פניג'ל לא מבין יותר מדי בכדורגל, אבל רגיש במיוחד לקולות מהיציע. עד כדי כך שלא פעם הוא מפקיר את המאמן שלו לחסדי היושבים במרומים.
השבוע פניג'ל החליט לשחרר כמה הצהרות בעניין ספסולו של נמני. שני ניצחונות רצופים על אשדוד והפועל פ"ת, גרמו לכך שיעשה זאת במתינות. ההפסד בגביע שיחרר את לשונו. הוא גם הבהיר שינסה לסכם עם עידן מליחי לעונה הבאה. באף אחד מהמקרים אוחנה לא נשאל אם ירצה בהם בעונה הבאה. לא כמאמן, לא כג'נרל מנג'ר אפשרי. כי עד למאיר לוי, פניג'ל עדיין יכול למרר את החיים של אוחנה.
אוחנה לא יפגע בפופולריות של נמני
אבל לא זה מה שיהרוס לאוחנה את אחת התקופות הטובות ביותר שלו בקריירת האימון. אמנם רק שני ניצחונות ליגה רצופים והדחה מהגביע, אבל בפעם הראשונה מזה תקופה הוא לקח את העניינים לידיים. נכון, אוחנה קיבל את ההחלטה רק כשהיה על סף התהום, מצב ממנו יכול היה להימנע, אבל היה לו מספיק אומץ, שכל ויושר לדחוף לשם את הקריירה של אוחנה השחקן ולהציל את המאמן שבו. ובית"ר, כבר שבועיים, נראית בדיוק כפי שהוא רוצה. לוחצת, יוזמת, רעבה. אבל עדיין פגיעה, ודאי במפגש כפול עם שועל כמו קשטן.
נמני היה גורם מרכזי באותו רגע על סף התהום. אבל לא חלק משיחת הטלפון עם קלינגר. אוחנה מעריך אותו כשחקן ולא יעשה שום דבר לפגוע בפופולריות של נמני ובמעמדו ככוכב כדורגל ישראלי. הוא גם לא מאוים על ידו. להבדיל מקלינגר, שתמיד יהיה אאוט-סיידר במכבי ת"א ביחס לנמני, בית"ר עדיין של אוחנה. למרות היציעים שמלאו עוינות, למרות פניג'ל. ועדיין, ההחלטה לספסלו לפני אשדוד היתה בנוסח תמות נפשי עם פלשתים. רק שאוחנה שרד אותה טוב יותר משמשון. הבית ניצל, אוחנה שיפר את מעמדו ביציעים ובעיקר בעיני עצמו. כל אלה אמורים להספיק לבית"ר כדי לייצר הישגים טובים במחזורים שנותרו לסיום הליגה, אלא אם היו"ר מודיע על סיום העונה. מפעל כמו הגביע, שמחייב רק ניצחונות, עדיין גדול על בית"ר. אפילו עם 45 דקות של נמני.
עובדתית, דבר ביכולת של נמני לא השתנה. אם כבר, הוא רק החמיץ שני אימונים בתקופה שאיבד את מקומו בהרכב. אבל סביר שאוחנה בכל זאת יכלול את נמני בהרכב מול מכבי ת"א. עם כל הכבוד לטלפון מקלינגר, לאמפתיה שגילה, אוחנה לא יעשה את זה לנמני. הוא לא ישאיר אותו על הספסל מול הקבוצה שזרקה אותו. הוא גם לא ממש נפרד לעולמים מאוחנה השחקן. ונמני, עדיין שחקן עם יכולות לא מבוטלות, יעלה מחויב יותר. הוכרת הטובה לאוחנה יכולה לבוא לידי ביטוי ברשת של גל ניר. במקרה כזה יש סיכוי לא רע, שהפעם דווקא אוחנה ירים טלפון לקלינגר. פניג'ל בטוח יבוא לחבק.
רק שאלה: כמה ממאמני ליגת העל ישתמשו בסיום המחזור בתירוץ שנאלצו לקיים שני משחקים השבוע, למרות שמדובר בשנת 2005?