שחר צדק

בסביבה של איל ברקוביץ' לא צריכים לשבור את הראש ולחשוב אם נעשו מצדם טעויות בדרך. אם מסיבת העיתונאים היתה מיותרת, אולי הלחץ על חיפה הטה את הכף, יכול להיות שהסכומים שנדרשו או נרמזו היו גבוהים מדי ליריית פתיחה, או שמשקעי העבר הכריעו. העסק הזה היה אבוד מראש.

בראש הפרמידה של מכבי חיפה, עם כל הכבוד לרוני לוי, עומד אדם מחושב. לעתים נדירות הכדורגל מוציא משהו אחר מיעקב שחר. פה פנים זועפות של כדורגלן לשעבר על מהלך מטופש, שם נאום של בעלים שהפסד למכבי ת"א פאתטית ומציקנית מבחינתו, מטריף אותו. בשאר הזמן, שחר לא שולף מהמותן, נקי מגחמות ורציונלי עד כאב. את הרומנטיקה הוא משאיר לברקוביץ'.

למכבי חיפה אין צורך בשירותיו של ברקוביץ'. ודאי כאשר איש לא יכול להיות בטוח מה נשאר ברגליים הגאוניות שלו. חיפה עוברת בשנתיים האחרונות תהליך בניה מחודש, שיש בו מקום למעט ותיקים וכאלה מסוגם של בנאדו וחרזי. ברקוביץ' הוא לא אחד כזה, ואין זה משנה מה הוא מבטיח בשיחת טלפון.

שחר בנה את עידן טל, קידם את מגרשווילי, הציב את קטן בעמדת זינוק לאירופה ומיצה את הרומנטיקה עם רוסו. כל אלה נשמו אתמול לרווחה בשקט, בהחבא. שחר, לעומתם, היה צריך להחליט.

אין לשחר סיבה להתרגש מהאוהדים, כי לא היו רבים כאלה, ויש לו גם מספיק כסף לספק תחליפים. קצת פחות רומנטיים, אבל הרבה יותר נכונים עבור מכבי חיפה.