געגועיי לסנטאנדר

30 אלף צופים מילאו בשבת האחרונה את האיצטדיון העירוני בבראגה. היציעים נצבעו אדום-לבן, והרעש היה מחריש אוזניים. אילן בכר בטח הרגיש בבית. ממרום מושבו ביציע הכבוד חזה המגן הבינלאומי לשעבר באחד האיצטדיונים היפים באירופה. עשרה ימים לפני כן חתם בכר בקבוצה הפורטוגלית, והנה כבר זכה ליהנות מפינוקיו של היציע החדיש, על רקע סלע הבזלת שזיכה את האדריכל שהגה אותו (אדוארדו סוטו דה מורה) בפרס האדריכלות הפורטוגלי.

זה היה משחק בין שתיים מהקבוצות הטובות העונה: בנפיקה ליסבון, שבמקום השני (עם מספר נקודות זהה למוליכה, פורטו); וספורטינג בראגה, שדורגה שלישית במרחק נקודה מצמד המובילות. אחרי 90 דקות חזקות וקצביות נפרדו הצדדים בתיקו אפס. דווקא בראגה הקטנה היתה זו שהפעילה לחץ על חניכיו של ג'ובאני טראפטוני, שהעדיפו להסתגר בהגנה וניצלו מהפסד רק בזכות השופט, שלא שרק לפנדל ברור לטובת המקומיים. בראגה נסוגה קצת בעקבות התיקו וירדה למקום החמישי. לאילן לבכר, לעומת זאת, אין לאן לרדת, מפני שעד עכשיו הוא ראה דשא רק בקבוצת המילואים. בליגה השלישית. נכון, הוא מתאמן עם הקבוצה הבכירה, אבל בטווח הקרוב לא נראה שבעלה של "מיס ישראל הנשואה" יזכה לדקות מגרש איכותיות בפורטוגל.

לא מעט חובבי ספורט הרימו גבה כששמעו על החתימה של מגן הנבחרת לשעבר בבירת מחוז מיניו הפורטוגלי. בכר לא שיחק מאז העונה הבינונית באשדוד, שהסתיימה בתאקל עם המנכ"ל לימים והשחקן דאז, אלון חזן. במהלך הקיץ הוא יצא להיבחן בלסטר ובקובנטרי, קבוצות מהליגה השנייה באנגליה, אך לא הוחתם, ומאז הוא מחכה להצעה הנכונה. הוא התאמן עם כמעט כל קבוצה בארץ, מהכח(??) רמת גן ועד מכבי חיפה, אבל לא חתם. בשלב הראשון היו הצעות, אחרי זה הוא נסוג מעט מהתודעה, אבל אז, בסוף נובמבר, הגיע הטלפון מבראגה. הטיסה לפורטוגל היתה רק עניין של זמן. "העיתונאים והאוהדים הופתעו מאוד מההחתמה של בכר", מספר רוי מיגל, כתב העיתון "קוריירו דו מיניו", היוצא לאור בבראגה. "כולם דיברו על זה שהקבוצה צריכה להחתים בלם בחלון ההעברות, ופתאום הגיעו דווקא שני מגינים ימניים".

כדרכן של לא מעט העברות בינלאומית בכדורגל המודרני, גם הקשר בין אילן בכר לבראגה סבוך ומסתורי. בינואר העבירו הפורטוגלים לדינמו מוסקבה את הברזילאי סיסרו, ולפי הדיווחים מפורטוגל, סוכן השחקנים ז'ורז'ה מנדס, שסגר את העיסקה הזאת, הוא גם האיש שחיבר בין בכר לבראגה. בפורטוגל יודעים לספר שמנדס עושה עסקים עם סוכן העל פיני זהבי, והנה לכם הקשר הישראלי.

ערב היציאה לפורטוגל, אגב, טען בכר שבראגה ראתה אותו כששיחק נגדה בקיץ במדי לסטר. אבל השאלה המהותית יותר היא למה לעזאזל צריכה בראגה מגן ימני כשבקבוצה משחק אבל בן ה~26, שנותן עונה מצוינת ואף זומן לסגל הרחב של הנבחרת. כדי לגבות אותו כולל הסגל הבכיר גם את פדרו קוסטה, שיכול לשחק גם באגף שמאל. היכולת של אבל כל כך טובה, שזו למעשה הסיבה שגרמה לבראגה לחפש מגן. ספורטינג ליסבון ובנפיקה התחילו להתעניין, במועדון הקטן הריחו אפשרות לעשות קופה, והתכנון היה למכור אותו כבר בינואר. אבל בכר לא היה ממש אופציה אז, וכדי למלא את השורות הוחתם המגן הימני ליאונרדו מורה מפלומיננזה הברזילאית. כשהבינו בבראגה שיש בעיה עם השחרור הבינלאומי של מורה החתימו את בכר על חוזה עד סוף העונה, וב-1 בפברואר, היום האחרון לחלון ההעברות באירופה, הוא הוצג לתקשורת ולאוהדים כשהוא לובש את החולצה מספר 17.

הבעיה של בכר היא שאבל נשאר בסופו של דבר בקבוצה. בעצם, עם החתמתו של מורה הברזילאי הפך בכר למגן הימני הרביעי בהיררכיה. הוא עדיין לא זומן לסגל הקבוצה הבכירה, וסיכוייו לשחק נראים כרגע קלושים עד אפסיים.

הוא מתגורר בינתיים במלון ומתאמן עם הקבוצה הראשונה, אבל היכולת שלו לא ממש מוציאה את התקשורת המקומית מגדרה. "ראיתי את בכר משחק ביום ראשון האחרון עם בראגה ב'", מספר מיגל. "הוא שיחק 90 דקות ונראה קצת איטי וכבד, לא ממש בקצב. אין ספק שהוא צריך עוד משחקים כדי להיכנס לכושר אחרי התקופה הארוכה שלא שיחק".

מאמן הקבוצה והאיש שאחראי יותר מכל על הרנסנס שהיא חווה - ג'סואלדו פריירה - העדיף השבוע להישאר דיפלומט באשר לעתידו של בכר. "תראה, לא קל לשחקן שלא שיחק חצי שנה לחזור לכושר, ואילן גם צריך להסתגל לכדורגל הפורטוגלי", הוא אמר השבוע בשיחת טלפון מביתו. "באימונים הוא מראה מקצועיות ורצינות, ובינתיים הוא צובר ניסיון בקבוצה השנייה שלנו".

שמענו שבמילואים ניסית אותו גם כמגן שמאלי.
"כן, המגן השמאלי שלנו נפצע, ורציתי לראות אם בכר יכול למלא את התפקיד. צריך לבדוק ולנסות, זה חלק מהכדורגל".

תגיד, יש בכלל סיכוי שהוא ייכלל בסגל של הקבוצה הבכירה?
"קשה להגיד, התחרות על מקום בהרכב קשה. אבל משחק מצוין, ויש לנו גם את פדרו קוסטה. בכר עדיין לא מכיר את הכדורגל הפורטוגלי, אבל אני יכול להבטיח שהוא יקבל את הצ'אנס שלו".

העונה הנוכחית היא הטובה בתולדות המועדון הצפוני. עיר הכרמים והיקבים, שממוקמת בסמוך לגבול הצפוני עם ספרד, לא רחוק מפורטו וגימראייש, לא התפרסמה מעולם בגלל קבוצת הכדורגל שלה: בבראגה יושב הקרדינל האזורי, והכישרונות הצעירים שגדלים שם מתבלטים בדרך כלל בזכות שליטתם בכתבי הקודש, ולא בכדור. אבל העונה, בראגה נושמת כדורגל. רק לפני שבועיים, במחזור ה-19, יצאה הקבוצה לפורטו השכנה וחזרה, לראשונה זה 46 שנה, עם ניצחון ענק: 1:3 על אלופת אירופה והמדינה. מאמן פורטו, ויקטור פרננדז, התפטר מיד לאחר המשחק, ואילו פריירה נבחר למאמן השבוע של אופ"א. הניצחון האדיר עשה היסטוריה: לראשונה דורגה בראגה במקום הראשון בטבלה, וזאת אחרי 19 מחזורים.

כדי להבין את גודל ההישג צריך להעיף מבט אל ההיסטוריה של הכדורגל הפורטוגלי. עד לעונה הנוכחית הוא היה סולו של שלושת המועדונים הגדולים: פורטו, בנפיקה וספורטינג ליסבון. מאז שהליגה הפורטוגלית יצאה לדרך בעונת 1938/9, ולמעט שתי חריגות, תוארי האליפות מתחלקים בין שלושת מועדוני הפאר. את חבורת האוליגרכיות מובילה בנפיקה, עם 27 אליפויות, ואחריה פורטו וספורטינג ליסבון עם 18 זכיות כל אחת. רק שני יוצאים מהכלל היו לחוק "משולש הזהב" של הכדורגל הלואיזיטאני: בעונת 1945/6 זכתה בלננסס בתואר הנכסף, וב-2001 הצליחה בואבישטה לזכות באליפות.

קבוצות כמו בראגה לא ממש בונות על השתלבות במאבקי הצמרת. למרות שהמועדון סוגר 30 עונות רצופות בליגה הבכירה, בארון הפרסים שלו ניצב גלמוד רק גביע מקומי אחד, שבו זכתה הקבוצה ב-1966. בליגה בראגה מעולם לא סיימה את העונה מעל המקום הרביעי, וגם אלי אוחנה, שהעביר בעיר הצפונית כמה חודשים בעונת 1990/1 (אחרי שעזב את מכלן ולפני שחזר לירושלים), לא הצליח להוביל את הקבוצה האפרורית אל מעבר למקום השביעי.

את יחסי הכוחות בכדורגל הפורטוגלי אפשר להבין גם דרך הארנק: תקציבה של פורטו עומד על 60 מיליון יורו; בראגה, מנגד, מתמודדת עם תקציב של 3 מיליון יורו בלבד. אבל העונה, בניגוד לכל התחזיות, שלושת המועדונים הגדולים מגמגמים, והליגה הפכה לצמודה ולמעניינת ביותר באירופה.

אחרי 21 מחזורים מפרידה רק נקודה אחת בין פורטו, שבמקום הראשון, לבראגה, שבחמישי, והפער בין המוליכה לקבוצה שבמקום העשירי עומד על עשר נקודות בלבד. גם אם לא ישחק, אילן בכר צפוי העונה לחוויית כדורגל נהדרת, והוא יכול לעקוב מקרוב _ או מקבוצת המילואים - אחר אחד מסיפורי הסינדרלה היפים באירופה.

רק שמונה חודשים לפני שבא להציל את בראגה מירידה לקראת סוף עונת 2002/3, קיבל ג'סואלדו פריירה בן ה58- את הצ'אנס שלו במועדון פורטוגלי בכיר. הוא הוחתם בבנפיקה ליסבון, אך הרומן היה קצר מאוד. אחרי שלושה חודשים בתפקיד גם הרזומה, שכולל שלוש שנים בנבחרת פורטוגל הצעירה, לא עזר. התוצאות לא הגיעו, הדירקטורים איבדו סבלנות וזרקו את הפריירה לחפש תעסוקה במקום אחר. במקומו הוחתם הספרדי חוסה אנטוניו קמאצ'ו, שסיים את חוזהו הלאומי אחרי הופעה ספרדית כושלת נוספת, הפעם במונדיאל 2002. הפורטוגלי הוותיק פוטר בבושת פנים, והקבוצה טרחה בהודעה שיצאה לתקשורת ש"פריירה לא הצליח לתרום לקבוצה כמצופה". פריירה לא נשבר, וכשהגיעה ההצעה מבראגה הוא חתם במהירות.

את האימון הראשון שלו במועדון החדש פריירה לא זוכר. לא בגלל ההתרגשות, אלא בעקבות פצצה שירה הקשר בארוסו היישר לפניו. כשהתאושש בבית החולים גילה שהמשחק הראשון שלו בקבוצתו החדשה יהיה מול בנפיקה. הנקמה אמנם לא הושגה (1:3 לבנפיקה), אבל בששת המחזורים שנשארו עד לסיום העונה הצליחה בראגה להשיג די נקודות כדי להישאר בליגה. מאז הספיק המאמן לנקום בבנפיקה, ובתיקו בשבת השלים רקורד של ארבע תוצאות תיקו, ניצחון אחד ואפס הפסדים בחמשת המפגשים העונה של קבוצתו עם שלוש האימפריות.

"היינו טובים כבר בשנה שעברה (מקום חמישי וכרטיס לאופ"א _ ר"ל), עשינו רכש נכון, התחזקנו איפה שצריך, ועכשיו יש לנו קבוצה מצוינת", מסביר פריירה את הפיכתה של הקבוצה הקטנה לחלק אינטגרלי מהצמרת. וכשהוא מדבר על החיזוק שעשה, הוא מתכוון קודם כל לז'ואו תומס, שכבר שיחק בשבילו בבנפיקה לפני שנמכר לבטיס הספרדית. הפורטוגלי החסון (1.88 מטר) לא מצא את עצמו בסביליה והושאל לגימראייש באוגוסט 2003, אך גם שם לא הצליח להתאקלם וסיים עונה חלשה עם שלושה כיבושים בלבד. בקיץ האחרון פריירה נלחם עד שהצליח להביא את תומס, ובינתיים החלוץ מחזיר לו עם 8 כיבושים (מלך השערים של הקבוצה). הברזילאי וונדר, שמלהטט באגף שמאל, הוא הסקורר מספר שתיים של המועדון עם 7 שערים, ובתוספת הקשרים ואידיניו וז'יימה שהגיעו מריו~אבה מדובר בשלישייה ברזילאית אטרקטיבית מאוד בחלק הקדמי.

"יש לנו קבוצה מאוד מאוזנת", מסביר פריירה את סוד הקסם. "זה מתבטא בהתקפה, שהיא השלישית בטיבה בליגה, וגם בהגנה, שהיא השנייה באיכותה. ספגנו רק 15 שערים, וזה אומר הכל". בחלק האחורי בולט השוער הוותיק (בן 33) פאולו סנטוס, שגם לו יש עבר בבנפיקה ובסגל הנבחרת.