הדבר הגדול הבא?

אלי קנטי הביט אל תקרת האולם ונראה אובד עצות. קבוצת הנוער של מכבי, שאותה הוא מאמן, ניסתה הכל, אבל לא מצאה תשובה להגנה של רעננה. המחצית הראשונה כבר עמדה להסתיים, והמארחים פתחו יתרון של תשע נקודות. רבע גמר הגביע, אין מקום לתיקונים. למזלו של קנטי, בערך באותו הזמן החליט עומרי כספי לקחת את העניינים לידיים. כאילו אומר, אם אתם לא מסוגלים אז אין ברירה, ואני אתקן את הנזק. אף אחד לא ממש הצליח לעצור אותו באותן דקות. הוא השתלט על המשחק ועשה שבע נקודות רצופות כשהוא לוקח כדור אחרי כדור לטבעת. בין סל אחד לשני כספי פיתח מנהג די מגונה - לתת לכדור "קטנה" אחרי שהוא נוחת מהרשת. השופטים הזהירו פעם, הזהירו פעמיים, בפעם השלישית עפה לעברו הטכנית. גם זה לא עצר אותו, ולמחצית כבר ירדה מכבי בשלוש יתרון.

הסיפור הזה הוא רק מיקרוקוסמוס לתופעה שנקראת עומרי כספי, מי שמוגדר על ידי רבים בביצה המקומית כפוטנציאל האן.בי.איי הגדול שצומח כאן. מצד אחד מדובר בילד בן 16 וחצי בגובה של 2.04 מטר, עם טכניקה אדירה ביחס לגובהו, יכולת ליצור לעצמו מצבי קליעה, טאץ' עדין ודרייב קטלני לסל. מצד שני, מבקריו של הילד מדברים על שחצנות, מוסר עבודה נמוך ומשפחה באישית לוחצת, שנמצאת תמיד ברקע ומהלכת על החבל הדק שבין תמיכה לחיבוק דוב, ועלולה לקבור את הכישרון האדיר ולהפוך אותו לסתם עוד נדבך באפרוריות של הכדורסל המקומי.

עומרי, הבן השני לבית משפחת כספי, נולד ביוני 1988 לאבא שמעון, טניסאי לשעבר, ואמא אילנה, שלבשה בעבר את מדי נבחרת ישראל בכדורסל. את דרכו החל הדרדק בבית הספר לכדורסל של אליצור יבנה כשהיה בן שבע, וכבר מגיל צעיר בלט בשל גובהו החריג. "הוא הראה אתלטיות וגם חוסן מנטלי יוצא דופן לילד בגיל הזה", נזכר ניר בן-שטרית, מאמנו הראשון של כספי ביבנה. "אני לא אשכח את המשחק הקובע נגד מכבי ראשון לציון בחוץ. היו להם שני שחקנים שקיבלו הוראה להציק לו ולנסות להוציא אותו מהמשחק, גם בדרכים שלא ממש מקובלות בגיל הזה. אבל עומרי נשאר מפוקס לכל אורך המשחק, קלע 28 נקודות בשלושה רבעים של שבע דקות, כולל 12 נקודות ברבע האחרון, ופשוט ניצח לנו את המשחק. כבר אז הבנו איזה כישרון יש לילד. אפילו השופט בא אליי בסוף המשחק ואמר לי שהילד הוא עילוי".

אבל לא הכל הלך חלק בבית ביבנה. במקביל להתפתחות הכישרון, הלכה ונבנתה מאחורי הנער ממשלת צללים. המשפחה זיהתה גם היא את הפוטנציאל, והחלה מלווה אותו בהרכב מלא לכל משחק. מעט מאוד זמן חלף עד שהקרובים החליטו שהם יודעים מה הכי טוב בשביל הילד והעבירו אותו לראשון, אחרי שהכניסו אותו להסגר קטין (נצר להיסטוריה משותפת עם המועדון, שעלתה למשפחה כמה אלפי דולרים כשרצו לעשות זאת עם הבן הבכור איתן - א"א).

בכל מקרה, המעבר לראשון עשה רק טוב לכספי הצעיר. זה אמנם קרה רק בכיתה ח', אחרי שנאלץ להעביר שנת הסגר מבוזבזת ביבנה, אבל מרגע שעלה על הפרקט בעיר היין, כולם הבינו שזה רק עניין של זמן עד שימצא אכסניה מפוארת יותר. "הוא היה 1.80 מטר כבר בכיתה ח', וזה לא היה הימור גדול מדי לומר שהילד הולך להיות משהו רציני", מספר אריאל שמאי, אז המנהל האדמיניסטרטיבי של מחלקת הנוער, ואחד האחראים להגעתו של כספי. "הוא היה לא יציב ולא קלע את אותה כמות נקודות שהוא קולע היום, אבל כבר אז זיו ארז החליט שעומרי לא ייקבר מתחת לסל, אלא יוביל כדור וישחק במספר עמדות. עשו לו חיזוי גובה וידעו שהוא יגיע לגובה של 2.05 עד 2.07, והמטרה היתה להפוך אותו לגארד אירופאי מודרני לכל דבר".

העונה הראשונה היתה מופלאה, אבל גם סימנה את סוף הרומן הקצר של כספי עם ראשון. בסיבוב השני הוא דפק על הראש של מכבי תל אביב 40 נקודות, ניצח את המשחק כמעט לבדו, ולכל מי שהיה באותו ערב באולם היה ברור שההצעה כבר בדרך, ושהמשפחה תעשה את שלה. "אנשי מחלקת הנוער של מכבי יחד עם יגאל שצקי ועוד אנשים התחילו ללחוץ על הילד", אומר גורם בראשון, שמפאת הפחד מהמפלצת הצהובה לא ממש שש להיחשף. "עומרי הוא לא הילד הכי חכם בעולם, והוא החליט שהוא עובר למכבי. זיו ארז ניסה לשכנע אותו להישאר, אבל אמא של עומרי אמרה לו שראשון זו קבוצת תחתית, ומכבי זו קבוצת פיינל פור. כבר אז, כשהילד היה רק בכיתה ח', המשפחה חשבה בגדול".

כשהוא בן 14 נחת כספי במכבי תל אביב. לא חלפה לה שנה, וכבר בכיתה ט' זכה להימנות על סגל קבוצת הנוער הבכירה של המועדון. מי שהדריך את הנוער באותם ימים היה ויקטור סקורניק, שאמנם הקפיץ את הילד שתי כיתות, אבל ניהל מערכת יחסים עכורה מאוד עם המשפחה שסביבו. לטענת סקורניק, ההורים החלו במסע לחצים על מנת לפטר אותו תוך שהם מכפישים את שמו, מפקפקים ביכולת שלו לקדם את עומרי ומאיימים כי אם לא יפוטר, היהלום לא יישאר במכבי. סקורניק שרד שתי עונות תחת לחץ, שלטענתו היה כבד, אך בסוף העונה שעברה פוטר.

"אני לא המאמן הראשון שיש לו בעיות עם המשפחה הזו", הוא סיפר השבוע בזעם, כאילו לא חלפה חצי שנה מאז פוטר. "על כל דבר יש למשפחה ולילד מה להגיד. ככה הילד לא יכול להיות שחקן. נכון שהוא מוכשר, אבל בהתנהגות שלו הוא לא יודע להעריך ולכבד מאמנים. אין לו נורמות התנהגות מינימליות. הילד בא אליי ברמה מסוימת, ותוך חצי שנה הוא הגיע לרמה של נוער לאומית. בכיתה ט' הוא זומן לנבחרת, והכל נפתח לפניו ולא משמים. המשפחה הזאת פשוט מגעילה אותי. הם בלי פרופורציות, הם אנשים קטנים ברמה נמוכה. הם קיבלו מתנה גנטית והם לא יודעים איך לנצל אותה. הם רדפו אחריי שנתיים ורק אמרו לי תודה על מה שעשיתי מהילד, אבל מאחורי הגב הם דיברו עליי אחרת. האמת היא שרק בגללם אני לא במכבי".

סקורניק אולי נחרץ, אבל גורם במכבי שהיה מעורב בפרשה מציג השבוע גירסה שונה לגמרי: "כולם חיים בסרט שוויקטור פוטר כי ההורים של עומרי דחפו לזה. זה לא מדויק. עוד לפני רבע גמר הפלייאוף היה ידוע שוויקטור כנראה לא ימשיך. קל לתלות את זה בעומרי, אבל מבחינת מכבי גם אובדן האליפות באותה עונה לא תרם לסיכויים של ויקטור להישאר בתפקיד".

במקביל לנוער של מכבי שיחק כספי גם בנבחרת הקדטים, שעימה השתתף בקיץ האחרון בטורניר גמר אליפות אירופה. "חשבתי שהוא יבלוט, אבל לצערי הוא נפצע כבר במשחק הראשון", משחזר מאמן הנבחרת, רוני בוסאני. "הבחור עלה לשחק עם זריקות, וזה מראה שהוא עושה את המקסימום בכל מצב".

גם בוסאני מספר על שחקן לא קל, אבל דואג להדגיש כי "בנבחרת הוא עושה בדיוק מה שאומרים לו, ובצורה הכי מקצועית. אני לא אגיד שהוא לא קיבל נזיפות פה ושם, אבל לא משהו שחריג בהשוואה לשחקנים אחרים". למרות הפציעה הציג כספי יכולת טובה וסיים את האליפות עם 13 נקודות בממוצע למשחק. בפן הקבוצתי לא היה מדובר בהצלחה גדולה, והנבחרת דורגה רק במקום ה-11.

"עומרי הוא ילד מאוד מוכשר", מוסיף בוסאני, "יש לו נתונים ויכולות של שחקן חוץ, ויש לו יתרונות עצומים בקבוצת הגיל שלו, אבל הם הולכים ויורדים ככל שהוא מתבגר, ואז הוא יצטרך להביא ערך מוסף. הוא חייב לעבוד על אתלטיות ולחזק את עצמו. הוא אוהב את המשחק ועובד קשה באימונים של הנבחרת, אבל בבית אני לא יודע מה הוא עושה. לאהוב את המשחק זה לא מספיק. הוא חייב לאהוב לעבוד קשה."

את הקיץ סיים כספי במחנה "כדורסל ללא גבולות" המשותף לפיב"א ולאן.בי.איי. בהדרכתם של שחקני אן.בי.איי כמו טוני קוקוץ' התאמן כספי כמה ימים והצליח לזכות במחמאות גם מהסקאוטרים שהגיעו מאמריקה. שניים מהם (שנמנעו מלהזדהות, כי אסור אפילו להתרשם משחקנים מתחת לגיל 17) רשמו את שמו כמי שעשוי יום אחד להגיע לליגה של הטובים באמת. גם סקאוט של מכללת קלמזון, שהגיע לפיינל פור שנערך בת"א וראה את כספי בטורניר הנוער שנערך במקביל, עשה איקס בלתי נראה ליד שמו של הילד וסימן אותו כביוטופ שדורש מעקב בשנים הקרובות.

בעונה הנוכחית החל כספי לשחק גם בליגת-העל של בתי הספר התיכוניים, בגימנסיה הריאלית ראשון לציון, וחידש את שיתוף הפעולה עם זיו ארז. ההתחלה נראתה מבטיחה. כספי שיחק טוב, הגימנסיה העפילה לרבע גמר ליגת-העל, אבל כמו תמיד אצל כספי, איכשהו שוב נכנסה המשפחה לתמונה.

הפיצוץ בין הוריו של השחקן והמאמן אירע לקראת משחק הגומלין נגד היובל הרצליה ברבע הגמר, שאותו התחילה הגימנסיה עם פיגור של 20 נקודות מהמשחק הראשון. כספי החליט לא לשחק, על מנת לא להחמיר את הפציעה מהמשחק הראשון, ובין המאמן והוריו של השחקן התעורר ויכוח, כשגם מכבי תל אביב לא טמנה ידה בצלחת ותמכה בהחלטתו של הילד. במשחק עצמו ניצחה הגימנסיה רק בהפרש של 11 נקודות (שתיים פחות ממה שהיתה צריכה), והודחה. בינם לבין עצמם דיברו אנשים שמסביב לקבוצה על כך שחסרונו לא הורגש, אלא להפך.
"המשפחה שמסביב לא תמיד דואגת לו באופן חיובי", מסכם ארז את התקרית. "ידוע שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, ואני מקווה שהם ידעו לקחת אותו בכיוון הנכון. אני לא מתלהב רק מכישרון. אני מחזיק ממנו ואוהב אותו, אבל יש לו בעיה מסוימת, והוא נהג לא בסדר בכמה מקרים". קנטי, מצד מכבי, חושב שהעומס על השחקן היה רב מדי, ושעליו לוותר על אחת המסגרות. על איזו מהן, אתם שואלים? לא קשה לנחש. קנטי הסכים לומר רק ש"אגיד לעומרי בארבע עיניים מה אני חושב".

אבל לא רק זלזול במערכת אפיין את הרומן של כספי עם ליגת בתי הספר. אם תשאלו את דני פרנקו, גם המלה יהירות יכולה להיכנס לרשימת ההגדרות של הטאלנט הצעיר. בליך רמת גן של פרנקו עשתה הכל כדי לעצור אותו, כולל דאבל טימים וטריפל טימים לרוב, אבל לשווא. כספי היה באחד הימים הללו בהם גם לבנה תהפוך לרק רשת, והרמת גנים הלכו והפכו מתוסכלים. לקראת סוף המשחק, כשהוא מותש מהשמירה הקשוחה, חדר כספי לסל. שלושה מגינים קפצו עליו, אבל הכישרון עשה את שתי הנקודות וגם הוציא עבירה. בדרכו לקו העונשין הפנה את מבטו הזועם לעבר הספסל של בליך ולא הצליח להבליג. "אולי תשלח עוד מישהו לשמור עליי", הוא הקניט את פרנקו. את המשחק, אגב, הוא סיים עם 42 נקודות וניצחון.

את עונת התיכונים סיים כספי עם ממוצעים נפלאים של 29.5 נקודות למשחק, 9.5 כדורים חוזרים ו-4.5 אסיסטים, אבל לחמישיית העונה הוא לא נבחר. "אין לנו הרבה שחקנים כל כך מוכשרים בגובה הזה", ירה ארז אדלשטיין, שנתבקש להסביר מדוע לא בחר בכספי, "אבל כשהתחלתי לחקור הבנתי שהדברים שראיתי בשידור הראשון מחריפים ביתר שאת. אם לילד אין מחוייבות למערכת, לחברים מספסל הלימודים, לשחקנים בקבוצה, למורים ולמאמן, זה לא טוב. עומרי חושב שדברים יבואו לו בקלות כי הוא כישרוני. ציפינו ממנו שייקח את הקבוצה קדימה, וזה לא קרה".

"תשרוק", זועקת אילנה כספי לעבר השופט, כאשר פעם נוספת נראה לה שמקפחים את עומרי. "הרגו לי כבר את הילד". שבט כספי ישב כולו בחברותא ביציע ברעננה, מלווה כל תנועה של הנכס בפרשנות, זועק מתי שצריך, מעודד בטירוף אחרי כל סל. במחצית השנייה כספי היה פחות טוב. הוא איבד כמה כדורים, החטיא מספר זריקות, ובכלל נראה שהתעייף קצת. אבל גם אם לא היה במיטבו, כספי היה שווה באותו הערב 30 ומשהו נקודות ומקום בחצי הגמר.

"הוא חייב להתחזק פיזית", מסכם ארז. "אני מעריך שהשנתיים-שלוש הקרובות הן קריטיות עבורו, ואם יהיו לו האנרגיות לעבוד קשה הוא יגיע רחוק. אני מאמין שגם המשפחה תירגע עם הזמן. הם רוצים בטובת הילד, אבל חייבים לדעת לנתב אותם".

עד כמה שזה יישמע מפתיע, משפחת כספי לא שיתפה פעולה עם הכתבה. היחיד שהסכים לדבר היה עומרי עצמו, שהתייחס גם לתקרית האחרונה בגימנסיה. "סיכמתי עם זיו על אימון אחד בשבוע ומשחק, כדי למנוע עומס, ונוצר רושם שאני לא נותן עדיפות לבית הספר. מאוד רציתי לשחק ברבע הגמר ולעזור לבית הספר לעלות לחצי הגמר, אבל הרופא של מכבי אמר שאני חייב לנוח עשרה ימים כדי לא להחמיר את הפציעה. ניסיתי לערוך אימון יום לפני המשחק, אבל כבר בחימום לא יכולתי להתאמן. השמועות על העזיבה שלי הן שמועות, וזה בכלל לא רלוונטי כרגע".

ומה היה הסיפור עם סקורניק? הוא באמת פוטר בגללך?

"אני ומשפחתי לא שופטים אדם בשעת צערו. לא במקרה הגיע ויקטור סקורניק הגדול מהטופ של מכבי תל אביב לליגת ילדים דרום באליצור יבנה, עם כל הכבוד ליבנה. הוא ירק לבאר שממנה שתה במכבי. לא אני ולא המשפחה שלי גרמנו לעזיבתו את מכבי. זו מערכת שבה שחקן לא יכול לגרום למאמן ללכת. אנחנו לא רוצים לרדת לרמת הוויכוח הנמוכה שאליה הוא מנסה לגרור אותנו. למזלי, מאמנים גדולים ומצליחים מויקטור מעריכים אותי, את המשפחה שלי ואת כל מה שהיא נותנת לי. בסך הכל המשפחה שלי רוצה בטובתי ועומדת לצדי, והגיע הזמן שהוא ילמד לסתום את הפה, כי כבר נמאס לשמוע את הדברים האלה".

אם הייתם מגיעים לגמר, היית נותן ליוגב אוחיון בראש?

"יוגב הוא ילד מדהים, והייתי רוצה לתת לכל אחד שאני עולה לשחק מולו בראש".

אבל אומרים עליך שאתה קצת שחצן.

"מי שמכיר אותי שיעיד אם אני שחצן או לא. אני יודע שאומרים עליי גם דברים לא טובים, סך-הכל צריך לקחת הכל בפרופורציות, כי אומרים גם דברים טובים ואני לא מרים את האף, ומצד שני אני לא מוריד את הראש אם ארז אדלשטיין קוטל אותי בטלוויזיה. אני מתרכז בכדורסל ומשתדל לא להתעסק בדברים האלה. נחמד לקבל מחמאות, אבל אני לא לוקח את זה ברצינות".

ולסיום, עוד עשר שנים, איפה אתה?

"החלום שלי הוא כמו של כל שחקן - להגיע לאן.בי.איי. מובן שזה יקרה דרך הבוגרים של מכבי, אבל את התחזיות אתם צריכים לקבל מהמאמנים שלי".