קימאני וירושלים - סוף לסיפור

לפני פחות משנה התארח קימאני פרינד במלחה עם קבוצתו הקודמת, ז'לזניק בלגרד, במשחק המכריע בחצי גמר היול"ב~קאפ. שתי דקות מפתיחת המשחק התיישב הסנטר הג'מייקאי על הספסל בלי לשאול אף אחד, וטען שמתח את המפשעה. הסרבים היו בהלם. הם נשארו בלי הכוכב הגדול שלהם, הפסידו את המשחק והחמיצו את העלייה לגמר בשרלרואה. פצוע או לא, לאף אחד כבר לא היה כוח להקשיב לפרינד, ואף שעד סוף העונה נותרו רק כמה משחקים, הוא נחתך מהקבוצה. השבוע חזר פרינד על התרגיל, רק שהפעם זה היה על חשבון ירושלים.

ביום שני לפנות בוקר היה אמור השחקן להתייצב בשדה התעופה יחד עם חבריו ולהמריא למשחק הגורלי מול שאלון, אבל פרינד נשאר בסוויטה שלו במלון הולידיי-אין. הוא טען שבמהלך הרבע השלישי במשחק נגד רמת-השרון הוא נפצע שוב במפשעה, ולכן אינו יכול לטוס לצרפת.

את הפיצוץ האחרון בין השחקן להנהלה, שהביא גם לסיום הרומן הקצר בין הצדדים, היה אפשר למנוע. ביום ראשון, עם סיום המשחק מול רמת-השרון, נכנס פרינד לחדר ההלבשה של הקבוצה ודיווח למנהל מוריס אוחיון ולמאמן שרון דרוקר שהוא נפצע שוב, וביקש מהם רשות לא להצטרף לטיסת הלילה הקבוצתית לצרפת. השניים לא אישרו את הבקשה, ובין הצדדים פרץ ויכוח. אף שלא קיבל שחרור ממאמנו, נותר פרינד איתן בדעתו וסירב להצטרף לקבוצה. מוזר, אבל אף שהשחקן הודיע לכל העולם שהוא נפצע, שום רופא לא בדק אותו וקבע את חומרת פציעתו, מה שהיה אולי מאפשר לו להישאר בארץ או מחייב אותו לנוח מעט ורק אז לתפוס טיסה למשחק בצרפת. בהפועל סירבו להתייחס למה שהתרחש בחדר ההלבשה בטענה שמדובר ב"עניין פנימי של הקבוצה". נכון, בשורה התחתונה פרינד עשה דין לעצמו, אבל גם הפועל לא גילתה גמישות רבה. למה נהגו הצדדים כפי שנהגו? בינתיים אפשר רק לנחש.

עם כל הכבוד לפרינד, במהלך השבוע האחרון המשחק מול שאלון העסיק את הפועל קצת יותר. אתמול, אחרי החזרה לארץ, היתה צריכה להתקבל החלטה בעניינו. מובן שלתוצאת המשחק היתה השפעה רבה בנוגע להמשך דרכו בקבוצה. אם הפועל היתה עולה שלב, הרי שהתנהגותו של פרינד היתה נענית בקנס או בשיחת הבהרה עם דני קליין, והשחקן היה חוזר לשורות הקבוצה ועוזר לה להמשיך לטפס במדרגות המפעל האירופי. ההפסד הוא זה שהכריע בסופו של דבר את גורלו של פרינד בקבוצה. "ההנהלה יכולה להשתמש בזה בשביל להגיד שהוא הפר חוזה, ולחסוך את העלויות הגבוהות שלו", העריך עוד לפני ההודעה על שחרורו מקורב לקבוצה. "במקומו אפשר אולי למצוא תחליף זול או לקדם את יונתן ניר. הרי גם ככה הם בנו קו קדמי סביב קימאני בשביל אירופה, וזה נגמר עבורם".

לא רק הפועל שמחה להתיר את חוזהו של פרינד ולשחרר לעצמה כמה עשרות אלפי דולרים בחשבון. כבר הרבה זמן שבמועדון חוששים שמא הסנטר מחפש דרך לצאת מהקבוצה. הציפיות של פרינד לשדרג את מעמדו ולהפוך לשחקן יורוליג הלכו והתבדו עם התקדמות העונה. "זו פרובוקציה מכוונת שלו", העריך השבוע מקורב לקבוצה, "הוא חשב שהוא מגיע לקבוצה עם חשיפה גדולה, שתוביל אותו לקבל חוזה גדול בעונה הבאה, ממש כמו שקרה לחברו הטוב ויל סולומון. אבל זה לא קרה. עכשיו הוא מאוכזב, ומחפש את הדרך לעוף מהקבוצה.

יום שלישי, 20.30. בזמן ששחקני הפועל החזיקו ידיים על הפרקט בשאלון והתכוננו לפתיחת המשחק המכריע, פרינד בכלל נכנס למסעדת אנשים בעין~כרם עם חברתו, עם ארוסתו של ריקי פולדינג ועם אשתו של ליאון טרימינגהם. הוא הזמין פסטה ושוקו חם, וגם קוקטייל לשיפור מצב הרוח. "הלילה אני מלווה את הליידיס", אמר הסנטר בחיוך, והבטיח להתעדכן מאוחר יותר לגבי גורל העונה האירופית של קבוצתו, באינטרנט. פרינד נראה משועשע מכל ההמולה סביבו וממבול הטלפונים של כתבים שביקשו תגובה. "אם אני אומר שאני פצוע, אז צריך להאמין לי", הסביר את הסיבה להישארותו בארץ. "אמרתי את זה כבר בחדר ההלבשה אחרי המשחק ביום ראשון. אני צריך לדאוג לעצמי".

-בכל זאת שברת את הכלים עם הפועל במודע.

"לא שברתי את הכלים, אבל בסופו של דבר יש קו שאני צריך למתוח. זה הבריאות והפרנסה שלי, ואני לא אסכן אותן. לא הייתי במצב לשבת ארבע שעות במטוס ולהסתובב שעות בשדות תעופה כשאני בקושי יכול ללכת. אם הייתי עכשיו באותו מצב, הייתי חוזר על ההחלטה".

-עשית מה שטוב לך, אבל בהפועל כועסים עליך.

"לא אכפת לי מה ירושלים אומרים. הם יכולים לכעוס עלי כמה שהם רוצים. אני כבר אתמודד עם ההשלכות של מה שעשיתי. אין לי סיבה לשקר, אני אדם בוגר ואני לא צריך את המשחקים האלה. אם אני אומר שאני פצוע ולא יכול לשחק, אז שיקבלו את זה. אני לא יודע למה היו רגילים פה בעבר. אם הם לא תומכים בי, אז למה שאתמוך בהם? רוצים להתרגז עלי שלא הגעתי לנסיעה? בבקשה. אני לא הולך להתווכח עם אף אחד. אם באמת רצו שאסע, היו נותנים לי לנסוע ביום שני בערב או ביום שלישי בבוקר, אחרי שהמצב שלי היה קצת משתפר, אבל עובדה שהם לא עשו את זה".

מה יקרה עכשיו?

אני לא יודע מה העתיד שלי בקבוצה. אני לא יודע אם יש בכלל עתיד כזה. כרגע אני פשוט דואג לעצמי. ההנהלה לא מרוצה ממני, ואין משהו שאוכל לעשות בנידון. אין לי בעיה לשחק פה, וטוב לי כאן. אמנם הלחץ כאן אדיר, אבל רמת הכדורסל גבוהה והקהל נהדר. יש מתח גדול ביני ובין ההנהלה, בגלל הפציעה והנסיעה. כמו שזה נראה עכשיו, הפועל מוותרת על השחקן הכי טוב שלה. יש סיכוי טוב שלא אמשיך בהפועל, למרות שמבחינתי אני מוכן לסיים כאן את העונה.

אתה לא מודאג שיחתכו אותך?

אם הפועל ירצו לחתוך אותי, ויכול להיות שהם כבר החליטו שזה מה שיקרה, אני לא יכול לעשות שום דבר. זה עסק, ולפעמים צריך לשים את האהבה בצד ולעשות מה שטוב לאינטרסים שלך. זה מה שאני עשיתי להם ביום ראשון, והם יכולים לעשות לי אותו הדבר.

יש לך תדמית של שחקן בעייתי. אתה לא מפחד שלא תמצא קבוצה?

אני מחשיב את עצמי לשחקן טוב ולא מודאג לגבי המשך הקריירה שלי. אני אמצא קבוצה אחרת אחרי הפועל, ואני לא מודאג מהמוניטין המפוקפק שיצא לי. עובדה שאני ממשיך להתקדם ולעשות כסף. נראה שמה שאני עושה על המגרש גורם לקבוצות לרצות אותי. אני שחקן אמוציונלי, וזה מה שעושה אותי טוב יותר מהשאר.

אתה כועס על זה שלא נתנו לך לראות רופא?

תצטרך לשאול אותם למה לא ראיתי רופא מיד אחרי שאמרתי להם שנפצעתי. האם אני כועס עליהם בגלל זה? אני לא רוצה להגיב, אבל נראה שארצה חוות דעת שנייה. אולי ארצה לראות את הרופא האישי שלי בארצות-הברית. לא יודע אם הטיפול של הרופאים פה עזר לי. אחרי הכל, הם אמרו שאני בסדר, והסתבר שלא הייתי בסדר.

עידו קוז'יקרו שיחק פצוע כדי לעזור לקבוצה. אולי אתה פשוט לא מספיק מחויב?

נו, ותראה איפה הוא עכשיו. הוא שיחק חודש עם זריקות ושבר ברגל, ועכשיו הוא בגבס עד סוף העונה. האם זה היה שווה? תשאל אותו, והוא יגיד לך שלא. למה לסכן את שאר העונה בשביל משחק אחד? אני לא רוצה להפסיד את שאר העונה. אני חושב שהוכחתי את עצמי השנה ושכשהייתי בריא נתתי לקבוצה את הכל. כששיחקתי הראיתי שהלב שלי גדול, ואם מישהו רוצה להעמיד את ההקרבה שלי בסימן שאלה, זו הבעיה שלו.

זאת היתה טעות לשחק ביום ראשון?

לא. הרגשתי טוב, קיבלתי עוד טיפולים בבוקר המשחק ולא היו לי כאבים. באמת הרגשתי שאני יכול לחזור לשחק, ורציתי להוריד קצת חלודה לפני המשחק מול שאלון. התייעצתי עם דרוקר ועם ההנהלה, והם רצו שאשחק רק אם אהיה כשיר במאה אחוז. אמרתי שאני בסדר, ועובדה שזה קרה שוב.

עכשיו יש לך עוד שלושה שבועות להחלים.

אני מתוסכל מהמצב שלי. רציתי לחזור לשחק, ובכל פעם שניסיתי רק נפצעתי יותר, זה קרה מול נהריה, וזה קרה השבוע. נפצעתי כבר פעמיים, ואני לא רוצה שזה יקרה פעם שלישית. הפעם אני מתכוון לא להתקרב למגרש בכלל, לנוח בצורה מוחלטת עד שאני אחלים באמת.

הליגה היא כל מה שנותר להפועל להילחם עליו העונה. גם פרינד מרגיש את האכזבה הגדולה בקבוצה ומעריך שהדברים לא ישתפרו בהכרח. "הסיבוב השני הולך להיות קשה יותר", הוא אומר. "הקבוצות שניצחנו בסיבוב הקודם עשו שינויים והשתפרו. חוץ מזה, יש לנו הרבה יותר משחקי חוץ בסיבוב השני, וזו אחת מנקודות התורפה שלנו".

מה הבעיה העיקרית שלכם?

יש הרבה סיבות לכך שהקבוצה לא מצליחה, ואני לא יודע להגיד מה צריך לשנות בה. יש כל~כך הרבה בעיות בקבוצה, שאני לא יכול לשים את האצבע על מה שדורש תיקון. אני רק יודע שאם רוצים להיות בפיינל~פור הישראלי, אז צריך לתקן, ומהר. אומרים שאם משהו לא שבור, אז לא צריך לתקן אותו. אצלנו המצב הפוך: משהו שבור, אבל לא מתקנים.

איזה שינוי צריך לעשות?

אני לא יודע אם צריך שינויים בסגל השחקנים, כי זו החבורה הכי טובה שראיתי בקריירה שלי. גם בהפסדים אנחנו תומכים זה בזה. אנחנו פשוט לא טובים, לא משחקים את הכדורסל שאנחנו צריכים ויכולים לשחק. אולי אנחנו צריכים לרצות יותר. חייבים להגיע יותר נחושים ומרוכזים למשחקים, כי קבוצות אחרות שידרגו את עצמן והן משחקות טוב יותר, ואנחנו רק הולכים בכיוון ההפוך.

קבוצות עולות מולכם אחרת כשאתם במשבר?

בוא נגיד שלאף אחד בליגה כבר אין רספקט כלפינו. אנחנו לא הקבוצה שבתחילת העונה פחדו לעלות לשחק מולה. במשחקים הראשונים העונה ראיתי בעיניים של השחקנים ששיחקו מולנו שהם מפחדים מהפועל. היום הם עולים עם רעב ועם רצון לנצח אותנו. אפשר לראות ששחקנים יריבים משחקים מולנו עם ביטחון, אפילו במלחה. אסור שזה יקרה.

לא לזה ציפית כשהגעת לכאן.

ברור שאני לא מרוצה. לא ציפיתי לזה כשהגעתי, ואני חושב שאף אחד לא ציפה שכך יקרו הדברים. הציפיות שלי היו להגיע רחוק ביול"ב-קאפ, להגיע לגמר הפלייאוף בישראל, שהפועל לא היתה שם הרבה זמן, וכמובן _ גמר גביע. אבל יש עדיין סיבה לאופטימיות: הראינו שאנחנו יכולים לשחק טוב מול קבוצות גדולות. זה עניין של גישה, של נחישות, מנטליות. למרות ההפסדים, אנחנו עדיין מחויבים זה לזה כקבוצה. שוב, זו החבורה הכי טובה ששיחקתי בה. יש עוד עשרה משחקים, ודברים יכולים להשתנות.

את האמת, אולי לא טסת כי אתה רוצה לקבל שחרור מהקבוצה?

זה לא נכון. אני רוצה להישאר כאן עד סוף העונה. זה המקום הכי טוב ששיחקתי בו בקריירה האירופית שלי. אני אהיה מחויב לקבוצה אם היא תחזיר לי באותו מטבע. והכי חשוב, ביני לקליין יש מערכת יחסים מצוינת. כל עוד זה נמשך, אין לי שום בעיה להמשיך כאן.