"את התוצאה שעשיתי היום, הבנות באירופה יכולות לעשות". כך סיכם היום אלוף ישראל בריצת המרתון אסף בימרו, את הזכייה הרביעית ברציפות במפעל הזה. "אתם חייבים להתעורר ולהכין לנו סוף סוף מרתון מכובד בשנה הבאה", אמרה אלופת ישראל נילי אברמסקי לאנשי הועדה המארגנת של מרתון טבריה, במסיבת עיתונאים שהתקיימה בסיומו. ככה זה, שניים מהאתלטים הבולטים בארץ מסיימים ריצה של 42.195 ק"מ, זוכים לעידוד מאסיבי כשהם חוצים את קו הסיום אחרי המאמץ המפרך ובמקום להינות מתחושת האדרנלין המופלאה, הם עוד לא מספיקים לתת נשימה אחת וכבר מטיחים ביקורת על הניהול הכושל של המרתון. לטענות נגיע בהמשך
התנאים מושלמים, אז מה קרה?
מרתון טבריה הוא ללא ספק אחד המפעלים היפים שיש לנו בארץ. כמה פעמים בשנה קורה שאירוע ספורט אחד עוצר עיר שלמה ליום ואפילו ליותר ומביא אליו אורחים רבים מחו"ל שמתפעמים מהלוקיישן המרהיב ביופיו. כן, במישור הספורטיבי אין מתאימה יותר מטבריה לארח מרתון בארץ ואי אפשר להתווכח עם העובדה שהמסלול כאן הוא אחד היפים בעולם. אם זה לא מספיק, השנה גם מזג האוויר היה לטובת הרצים. יום של שמש שטף את הכינרת אחרי כמה ימים גשומים והטמפרטורה הייתה פשוט מושלמת ומארגני המרתון שמחו מאוד לבשר על מספר שיא של משתתפים מאז 1983, 658. בנוסף, הבטיחו לנו רצים אפריקאיים איכותיים שימשכו את אלוף ואלופת ישראל לתוצאות טובות, שיזכו אותם בפרסים, שעד השנה רק יכלו לחלום עליהם במרתון טבריה. מה כבר צריך יותר? מסתבר שהרבה.
האבטמו בקלה האתיופי, שניצח כאן בפעם השנייה ברציפות, עשה את זה בזמן של 2:18:08. התוצאה הזו רחוקה ב-7.5 דקות משיאו האישי, כפי שדווח בנתונים שהגיעו מאיגוד האתלטיקה. שיא העולם במרתון אגב הוא 2:04:55 ש' ותוצאה שנחשבת לאיכותית ביותר מבחינה בינלאומית נעה סביב ה-2:10 ש'. ג'פרי טרר הקנייתי, שהגיע במקום השני רץ כאן את המרתון לראשונה בחייו. טרר בכלל מגיע מתחום חצי המרתון ובסיום הריצה הוא גם אמר לנו שזה היה בסך הכל נסיון חד פעמי והוא לא מתכוון לחזור על זה. אייזיאה קוסיי קיפקמי, גם הוא מקניה, סיים במקום השלישי והוא בכלל לא הוזכר בין הפייבוריטים לנצחון כאן. ומכאן באות הטענות של אסף בימרו: אם שלוש הרצים האלה היו אצורים למשוך אותו לתוצאה טובה בקנה מידה ישראלי (2:15 ש' ולא 2:20 ש'), אז מה עשינו בזה. בימרו עצמו לא הסתיר את טענותיו בסיום ואמר: "האורחים האלה מחו"ל הגיעו פשוט לטיול. הם בכלל לא לקחו את המרתון הזה ברצינות". המנצח האתיופי בקלה דווקא מתח ביקורת על הפרס ה'עלוב', שקיבל בסופו של דבר 3,000 דולר. הקנייתי טרר, דווקא היה מאוד מרוצה מה-2,000 דולר שקיבל על הסגנות ואמר לנו: "לא חשבתי שאני אקבל כל כך הרבה" ('מקצוען אמיתי').
דווקא לקראת המרתון הבטיחו לנו רשימת משתתפים מפוארת מאוד שכללה חוץ משלוש הראשונים, עוד כמה שמות שאפילו השיגו משהו בקריירה. הבטיחו אבל לא קיימו. על כל רץ שלא הגיע ישנו תירוץ אחר שיוצא מפי מזכ"ל איגוד האתלטיקה ז'אק כהן. למשל, לגבי הקנייתי גספארט צ'מגור, שניצח לאחרונה את מרתון שטוקהולם היוקרתי, אמר כהן: "הוא כבר היה בדרך לארץ, אבל חברת התעופה האתיופית עשתה 'אוברבוקינג' ולא העלתה אותו על המטוס מאדיס אבבה לארץ". אולי היה צריך לאשר את הטיסה שלושה ימים לפני, כמו שיודע כל סוכן נסיעות במיוחד במקרה של חברה כמו 'אתיופיאן איירליינס' שדורשת בבירור אישרורים? אולי פשוט למארגני האירוע היה נוח להביא לכאן רצים, שאין סיכוי שיעברו את המסום שנקבע לזכייה ב-40 אלף דולר: קביעת תוצאה טובה מ-2:12:35 ש'. אגב, גם המועמדת לנצחון אצל הנשים, ליילה אמאן האתיופית, ששיאה טוב בהרבה מ'זמן ה-40 אלף דולר' לנשים, לא הגיעה ברגע האחרון. "אנחנו מנסים כל הזמן להביא את הטובים ביותר, אבל הם סגורים בתחרויות אחרות 3 חודשים מראש וחלקם פשוט לא רוצים לבוא", ממשיך ומסביר ז'אק כהן. אז אולי באירוע כל כך גדול, כדאי לסגור עם רצים בכירים 6 חודשים לפני.
אברמסקי קוראת להציל את המרתון
המנצחת המתוסכלת ביותר ביום הזה הייתה האלופה הישראלית הנצחית נילי אברמסקי, שניצלה את מסיבת העיתונאים המסכמת כדי לסגור כמה חשבונות עם המארגנים. אברמסקי טוענת שלא יתכן שהמרתון שעבר הפרטה, ירד ברמה במקום להשתבח. כזכור, יבואני חברת 'סאקוני' הם אלו שחתמו עם חוזה יחד עם עיריית טבריה, לאירגון המרתון ב-4 השנים הבאות. לטענתה של אברמסקי, לא נעשו שום פעולות כדי לייעל את המרתון הזה והיא דווקא לא מתכוונת להזמנת אורחים איכותיים יותר מחו"ל. אברמסקי: "לא צריך לסמוך על הזרים, אפשר לסמול עלינו הישראלים ועדיין לעשות מרתון טוב. אתם כל הזמן מדברים על קידום רצים, אבל בקושי קידמתם רץ אחד או שניים. צריך לעשות שינוי תרבותי. אם אתם מארגנים מרתון, אתם חייבים לעבוד על זה כל השנה ולא להתעורר חודש לפני. חייבים להטריף גם את התקשורת וגם את הרצים הישראלים. איך מטריפים את הרצים הישראלים? בונוסים יותר גבוהים לרצים שלנו ומכתיבי קצב, אחרת לעולם לא יהיו תוצאות טובות". לפי אברמסקי, כמות המשתתפים במרתון היא אכן יפה, אבל חייבים לקחת דוגמא מהמרתונים הגדולים בעולם כמו ניו יורק או לונדון, כדי להבין לאיזה פוטנציאל ענק אפשר להגיע באירגון מרתון.
אין מה להגיד, טענותיה של אלופת ישראל הגיוניות. אי אפשר לצפות לריבוי משתתפים ישראלים, כשרק 4 או 5 זוכים בסופו של דבר לפרס כספי שחוץ מהצ'ק לזוכה, הסכומים האחרים די מצחיקים. כמו כן, הרצים המובילים מהארץ ומחו"ל לעולם לא יצליחו לקבוע תוצאה אם לא יהיו להם מכתיבי קצב מקצועיים. היום במרתון טבריה ראינו כמה ידלים, שהכתיבו את הקצב למען הרצים החובבנים. יובל בראון, נציגה של חברת 'סאקוני' בארץ וממארגני המרתון אמר לאברמסקי: "אנחנו נשב ונפיק את הלקחים. אני באמת מתכוון לקדם הרבה יותר רצים בשנה הבאה". נחיה ונראה
מרתון טבריה 2005 הדירוג הסופי
גברים
1. הבטאמו בקלה (אתיופיה) 2:18:08 ש'
2.ג'פרי טרר (קניה) 2:18:13 ש'
3.אייזיאה קיפקמי קוסיי (קניה) 2:18:19 ש'
4.דרבה מדסקה בדדה (אתיופיה) 2:18:38
5.סטנלי קסיו קיבט (קניה) 2:19:10 ש'
גברים ישראלים
1.אסף בימרו 2:20:02 ש'
2.זבדיה וודג' 2:21:34 ש'
3.מיכה לנג 2:24:55 ש'
4.אלי בייקדי 2:26:05 ש'
5.מוקט דרבה 2:28:10 ש'
נשים
1.נילי אברמסקי 2:44:50 ש'
2.אורנה בלאו 2:52:43 ש'
3.ליטל אזולאי 3:01:09 ש'
4.יהודית דמטרוביץ' (הונגריה) 3:07:06 ש'
5.הירוקו אוגאבה (יפן) 3:14:07 ש'
