נבחרת העונה, מפתיעים ומאכזבים

יותר מאלף ספורטאים נמנו על סגלי NFL השנה. מאות שיחקו בפועל. רבים כיכבו והרשימו, אבל רבים מתוכם סיימו את העונה במפח נפש, לאחר שקיבלו את הבשורה המרה כי לא הצטיינו די הצורך כדי להיכלל בנבחרת העונה האחת, היחידה, היוקרתית והמוסמכת של וואלה! פוטבול.

לא עזרו הטלפונים מסוכנו של קורי דילון, שאיים שלקוחו לא ישחק בחיים בתל אביב סאברס (גם אם וכאשר תקום קבוצה כזו, נגיד ב-NFL מידל איסט), וגם לא השיחות הנזעמות מכיוון ג'ו הורן, שהתקשר מהסלולרי שהחביא בעמוד השער כדי לאיים עלינו במעשים מגונים שלא זה המקום לפרטם. צ'אמפ ביילי עשה לנו פרצופי קוקר ספנייל, אבל אמרנו לו "מותק, פה זה לא הפרובול של החברים שלך. פה זה רשימה עם סטנדרטים". הקורא הוותיק של המדור, קורדל סטיוארט, זקר גבה ותהה איך שכחנו אותו ככה, אבל הסברנו לו שאין לנו בנבחרת העונה קטגוריה לקישוטי ספסל.

בקיצור, רק הנבחרים האמיתיים זכו באפשרות לספר יום אחד לנכדיהם, "אתה רואה? ב-2004-2005 סבא היה בנבחרת העונה של וואלה! פוטבול". אז בואו נראה מי הם המאושרים.

רצינו להיות חתרנים, לעשות דווקא, לתת במקוריות, אבל הגרמני של אינדיאנפוליס, המשתמש בעת שהותו בכדור הארץ בכינוי פייטון מאנינג, לא נתן לנו שום אפשרות. אחרי שאשתקד נאלץ לחלוק בתואר, הפעם הוא וידא שהרעיון הזה לא יעלה בדעת איש. 4,557 יארד, דיוק של 67.6%, רייטינג של 121.1 שזה שיא ליגה, והשיא החשוב באמת - 49 טאצ'דאונים בעונה. וכדי להעמיד את מספר הטאצ'דאונים בפרופורציה - רק 10 חטיפות. יחס הזוי לחלוטין של 5:1. אנחנו דורשים בדיקת ד.נ.א, כדי לוודא אם מר מאנינג לא מתאים יותר לליגת החיזרים. בינתיים אנחנו מחליפים, לפחות עד שהוא וקבוצתו יפסידו בפלייאוף, את שם הפרס ל"Most Valuable Peyton"

קווטרבק שני: דאנטה קולפפר, מינסוטה וייקינגס.

אם למאנינג לא הייתה עונה מפלצתית כזאת, כולם היו מדברים רק עליו. דיוק במסירה של 69.2% (379/548, האחוז הכי גבוה בליגה), 4,717 יארד, 39 ט"ד, 11 חטיפות ורייטינג של 110.9. היו לו גם שלושה משחקים של חמישה טאצ'דאונים, שניים מהם ברציפות.

רצים אחוריים: שון אלכסנדר (סיאטל סיהוקס) וטיקי בארבר (ניו יורק ג'איינטס)

אלכסנדר סחב את כל התקפת סיאטל על גבו בצורה מרשימה, כשהוא מתברג בחמישייה הפותחת בכל קטגוריה בעמדה. 1,696 היארד שלו על הקרקע החמיצו ביארד בודד את המקום הראשון בליגה (שאותו לקח קרטיס מרטין המצוין מהניו יורק ג'טס). 19 הט"ד הכוללים שלו מעמידים אותו במקום הראשון בליגה. 1,866 היארדים הכוללים שלו שווים מקום רביעי בליגה. 4.8 היארדים שלו לריצה מקנים לו את המקום השני.

טיקי בארבר ראוי לציון משתי סיבות עיקריות, האחת היא שהוא נתן עונת קריירה עם קו התקפה מחורבן, והשנייה היא שהוא הפסיק לשמוט כדורים על שמאל וימין. לבארבר יש 1,518 יארד על הקרקע (מקום 5 בליגה) בממוצע מעולה של 4.7 יארד לנשיאה ולזכותו נרשמו 12 ט"ד על הקרקע (מקום 5). בארבר גם תפס 49 כדורים ל-557 יארד וט"ד מה שמציב אותו במקום הראשון בליגה ביארדים מקו ההתנגשות עם 2,096 יארד. בשנה שעברה בארבר שמט את הכדור תשע פעמים, השנה רק 6 פעמים שמתוכם רק 2 כדורים נאספו ע"י היריבות.

אזכור של כבוד: קרטיס מרטין, ניו יורק ג'טס. 1,697 יארד (מקום ראשון בליגה) ותשעה משחקים של 100+ יארד - וכל זה בגיל 31.

תופסים: טרל אואנס (פילדלפיה איגלס), מוחסין מוחמד (קרולינה פנת'רס) וברנדון סטוקלי (אינדיאנפוליס קולטס)

תאהבו אותו, תשנאו אותו, אואנס הוכיח שהוא שווה אתכל ההייפ וכל הציפיות של הנשרים. לגמרי לבדו הקנה להם #81 התקפה אווירית מאיימת, ועד שנפצע במחזור 15 היה מדורג בחמישייה הראשונה בכל קטגוריה. אואנס גם מקבל את תואר שחקן ההתקפה של העונה.

מוחמד סיים את העונה בראש כל תופסי הליגה ביארדים ובטאצ'דאונים, עם 12 טאצ'דאונים בשמונת המשחקים האחרונים, ורק משחק אחד בתקופה הזו בלי תפיסה לשש נקודות.

ברנדון סטוקלי לא זכה לכבוד הגדול של להיבחר לתופס השלישי בנבחרת העונה של וואלה! פוטבול בגלל הסטטיסטיקה שלו, שנחשבת למצוינת עבור תופס ללא ספק, אלא בגלל שהוא עשה זאת מהעמדה של התופס השלישי. כחלק מהטריו המצליח ביותר מאז השלושרים, נהנה סטוקלי מפריבילגיה שהיא בגדר חלום עבור כל תופס באשר הוא, לתפוס כדורים מידי הזהב של המלך הבלתי מעורער של ה-NFL – פייטון מאנינג. הייחוס של סטוקלי לא הפריע לו לתפוס 68 כדורים ל-1,077 יארד ו-10 ט"ד העונה – כולם שיאי קריירה.

טייט אנד: אנטוניו גייטס (סן דייגו צ'רג'רס)

שחקן שנה שנייה אלמוני שבכלל היה אמור ללכת לשחק ב-NBA, עשה מה אף טייט אנד לא עשה לפניו, הוא תפס 13 ט"ד בעונה. היכולת שהציג גייטס השנה אולי הייתה מעין קטליזאטור ליכולת המופלאה שהק"ב שלו, דרוס בריס, הציג העונה. כל שנה עולה רק שם אחד כשמדובר בטייט אנד של השנה, טוני גונזאלס, אבל השנה סוף סוף אפשר לשמוע כמה פרשנים זקנים מדברים על שחקן אחר. לגונזו אמנם יש יותר יארדים, 1,258 יארד לעומת 964 יארד של גייטס, ושמו שגור בפי כל אחד מאיתנו אבל אנטוניו גייטס זה שחקן מעולם אחר, אולי מהכוכב של מאנינג.

פולבק: וויליאם אנדרסון (גרין ביי פקארס)

אנדרסון הוא שחקן וותיק שיופיע בפרובול לראשונה בקריירה שלו. בחירתו לפרובול לא הייתה בגלל השם שלו, אלא בגלל המעשים שלו, הוא לא נשא את הכדור פעם אחת העונה, אך כשהיה צריך לחסום הוא חסם ובגדול. מתי שהוא לא חסם הוא תפס כדורים, 32 כאלה ליתר דיוק, ל-186 יארד ו-2 ט"ד.
----------------

קו התקפה:

סנטר:

ג'ף סאטרדיי (אינדיאנפוליס קולטס) – העבודה שלו אמנם מסתכמת בהעברת כדורים לק"ב וחסימת המגנים, אך כשיש לך ק"ב כמו מאנינג כדאי שתיתן לו את הכדור כמה שיותר מהר וגם תגן עליו בדרך הטובה ביותר.

תאקלים:

וולטר ג'ונס (סיאטל סיהוקס) פתח הרבה חורים לרץ מס' 1 בליגה.
טריק גלן (אינדיאנפוליס קולטס) –. כמו סאטרדיי, גם גלן הוא חלק מקו התקפה שאפשר רק 13 הפלות ק"ב ופילס את הדרך ל-1550 היארדים של אדגרין ג'יימס.

גארדים:

מרקו ריוורה (גרין ביי פאקרס) – שחקן וותיק שיודע לעשות את העבודה שלו כמו צריך.
חלק מקו ההתקפה של הפאקרס שאפשר הכי פחות הפלות ק"ב בכל הליגה.

מאט לפסיס (דנבר ברונקוס) -קו ההתקפה של דנבר הוא משהו יוצא מגדר הרגיל, לא משנה איזה רץ מתחיל את המשחק, את ה-100 יארדים שלו הוא יעשה כמעט כל פעם. לפסיס לא רק פילס את הדרך לרצים השונים, אלא גם שמר על הק"ב שלו כמו שצריך(14 הפלות ק"ב כל העונה, מקום 3 בליגה).
----------------

הגנה:

קיצונים הגנתיים : דוויט פריני (אינדיאנפוליס קולטס) וברטראנד ברי (אריזונה קארדינלס)

כולה שנה שלישית בליגה וכבר יש לו 40 הפלות ק"ב. פריני הוא השחקן היחידי שבולט כל משחק בהגנה המקרטעת של הקולטס. 34 תיקולים, 16 הפלות ק"ב, 4 השמטות כפויות, סטטיסטיקה כזו לא הולכת בקלות, אפילו לכוכב כמו פריני.

היכולת הפנומנאלית שברי הציג השנה קצת מתגמדת לאור ההפסדים של אריזונה, אך מ-12.5 הפלות ק"ב, 4 השמטות כפויות ו-2 איסופי השמטה פשוט אי אפשר להתעלם. הדנבר ברונקוס עשו טעות גדולה כאשר ויתרו על עילוי כמו ברי שצוחק כל הדרך להוואי.

תאקלים הגנתיים: קווין ויליאמס (מינסוטה ויקינגס) ורוד קולמן (אטלנטה פאלקונס)

קווין ויליאמס הוא מפלצת, ולא כזאת שמסתתרת בארונות. בשנתו השנייה בליגה ויליאמס רשם 67 תיקולים ו-10 הפלות ק"ב, כפה השמטה אחת, אסף 3 השמטות ואחת מהן אף לט"ד. ויליאמס ולאנס ג'ונסטון הפכו לצמד חמד שאף ק"ב לא רוצה לפגוש.

הסטטיסטיקה של קולמן מדברת בעד עצמה, 36 תיקולים, 9.5 הפלות ק"ב, 3 השמטות כפויות, איסוף השמטה וחטיפה אחת שהוחזרה לט"ד, לא רק הסטטיסטיקה שלו הקנתה לו מקום מכובד זה, הו

יש רק שם אחד שבא בכלל בחשבון כשחקן הקאמבק של העונה, וזהו דרי בריס, קווטרבק הסן דייגו צ'ארג'רס. לאחר העונה שעברה נראה כי דרו בריס היה בדרך החוצה, אך השנה לצ'רג'רס יש סיכויים לא רעים להגיע לג'קסונוויל בפברואר הקרוב ובריס עוד הולך להרוויח מיליונים , אם זה יהיה בסן דייגו או בעיר אחרת זה כבר סיפור אחר. בריס נתן השנה עונה פנטסטית, 262/400 (65.5%) ל-3,159 יארד, 27 ט"ד,7 חטיפות ורייטינג נפלא של 104.8.

רץ אחורי: קורי דילון (ניו אינגלנד פטריוטס)

כל מה שהפטריוטס רצו זה משחק ריצה נורמלי, כל מה שדילון רצה זה לשחק, דילון קיבל את מה שהוא רצה והפטס זכו ברץ אחורי שהוא הרבה יותר מ"נורמלי". דילון פתח ב-14 משחקים העונה ושבר 2 שיאי קריירה, 1519 יארדים בריצה ו-11 ט"ד על הקרקע והוסיף עוד ט"ד דרך האוויר.

תופסים : דרו בנט (טנסי טיטאנס) ג'בון ווקר (גרין ביי פאקרס)

מסתבר שיש חיים אחרי "אייר מקנייר" ודרו בנט הוא דוגמא לכך. בנט הצליח להפוך לתופס הבכיר בקבוצה וגם אם מקנייר לא יחזור בעונה הבאה, הוא ווולק יכולים להפוך למאנינג והריסון הבאים. בנט פתח בכל המשחקים העונה שבהם הוא קלט 78 כדורים ל-1197 יארד ו-10 ט"ד.

ווקר נתן עונה לא רעה גם בשנה שעברה, אבל השנה הוא הוכיח את מעמדו כתופס הבכיר בחולייה המוכשרת של האורזים. לוולקר יש את היכולת ליצור מהלך כמעט מכלום ואין עוד הרבה שחקנים בליגה שמסוגלים לתפוס את הטילים שפארב משלח. וולקר תפס השנה 86 כדורים ל-1300 יארד ו-11 ט"ד.

טייט אנד: אנטוניו גייטס (סן דייגו צ'רג'רס)

הוא כולה בשנתו השנייה בליגה וכבר הוא עשה היסטוריה. גייטס הוא אחת הסיבות המרכזיות להצלחה המסחררת של חזיזי הברק ואם הוא ימשיך לשחק ברמה הזאת, לצ'רג'רס, או לכל קבוצה אחרת שתזכה בכישוריו, יהיו חיים טובים.

קיצוני הגנתי: ברטראנד ברי (אריזונה קארדינלס)

לקארדינלס יש הרבה מזל שהברונקוס ויתרו על שחקן כ"כ מוכשר כמו ברי. לאריזונה יש הרבה כשרון, הן בהתקפה והן בהגנה, ואם ברי ושאר הקבוצה ימנעו מפציעות אל תתפלאו אם הקארדינלס יקחו את הבית המערבי בשנה הבאה.

ליינבקר : ג'יימס פריור (פיטסבורג סטילרס)

תפוקת התאקלים של פריור אמנם ירדה (93 לעומת 141 בעונה הקודמת) אך הוא מייצר יותר מהלכים גדולים, ויותר מכל הוא הפך למנהיג של חוליית ההגנה מס' 1 בליגה. פריור הוא השחקן היחידי בליגה עם לפחות 3 חטיפות (4) 3 הפלות ק"ב, 3 השמטות כפויות ו-3 איסופי השמטה.

מגני פינה: טורי ג'יימס (סינסינטי באנגלס) שון ספרינגס (וושינגטון רדסקינס)

טורי ג'יימס הפך לאיום ממשי בקו האחורי של סינסינטי והקווטרבקים היריבים מעדיפים לא לזרוק לעברו, זה לא הפריע לו לחטוף 7 כדורים השנה. ג'יימס הוא אחד השחקנים הותיקים בחוליית ההגנה של הבאנגלס, בשנתו השנייה בקבוצה הוא הפך למנהיג אמיתי ושאר השחקנים רק מרווחים מהניסיון שלו. בנוסף ל-7 החטיפות ג'יימס רשם השנה 57 תיקולים, 2 השמטות כפויות ואיסוף השמטה.

שון ספרינגס הוא דוגמא נוספת לשחקן וותיק שמצא חיים חדשים בקבוצה חדשה. היכולת של ספרינגס קצת התדרדרה ב-4 שנים האחרונות אבל המעבר לבירה עשה רק טוב לקריירה שלו. ספרינגס רשם השנה 61 תיקולים, 5 הפלות ק"ב (שיא קריירה), השמטה כפויה ו-5 חטיפות.

סייפטים: לאמונט תומפסון (טנסי) טרוי פולאמלו (פיטסבורג סטילרס)

העונה הפנטסטית של תומפסון אולי לא חדרה לתודעה של כולנו בגלל הכשלון של טנסי אך לסייפטי הצעיר יש עוד הרבה שמן במנוע ובזכות שחקנים כשרונים כמוהו לטיטאנים לא תהיה בעיה לחזור לצמרת של הליגה בעונה הבאה. תומפסון תיקל השנה 61 פעמים, חטף 4 כדורים, כפה השמטה אחת ורשם ט"ד אחד.

עוד שחקן צעיר ומוכשר שהוא חלק מרכזי בחוליית ההגנה של הסטילרס הוא טרוי פולאמלו. לפולאמלו לא הייתה עונת רוקי מי יודע מה, אבל השנה הוא הצדיק את בחירתו הגבוה בדראפט.
94 תיקולים, השמטה כפויה אחת, 10 מסירות הדופות, 5 חטיפות וט"ד הקנו לו מקום של כבוד בנבחרי העונה של וואלה! פוטבול וגם נסיעה להוואי זה לא משהו שצריך להתבייש בה.
----------------

תגלית העונה: כריס בראון, רץ אחורי, טנסי טייטאנס
בתחילת העונה הקטע חזר על עצמו שוב ושוב: כריס בראון עם 100 יארד או יותר - במחצית. האיש שבגללו הרשתה טנסי לעצמה לוותר על אדי ג'ורג' הוותיק אך המידרדר, הצדיק את ההימור ובענק. 1,067 יארד ב-220 נשיאות - ממוצע של 4.9 יארד לנשיאה שמוביל את הליגה. היו גם שישה טאצ'דאונים, וכל זה ב-11 משחקים.

קוואן בארלו, רץ אחורי, סן פרנסיסקו 49'.
זו היתה אמורה להיות עונת הפריצה שלו, אבל כשהניינרס היו תלויים בו, לאחר שאיבדו את הקווטרבק המנוסה והתופס המעולה, פישל בארלו ובגדול. 244 נשיאות, 822 יארד לממוצע עלוב של 3.4 לנשיאה ושבעה טאצ'דאונים בלבד.

מאכזבים אחרים:

טראוויס הנרי (רץ אחורי, באפאלו בילס): 94 ריצות ל-326 יארד, ממוצע של 3.5 יארד לנשיאה בלי ט"ד אחד. לפחות הפישול שלו פינה מקום לוויליס מקגאהי המצוין.

פירלס פרייס, (תופס, אטלנטה פאלקונס):
מר פרייס היקר,

זהו חביבי, נגמרו לך התירוצים, שנה שעברה שיחקת עם ק"ב מחליף אז ויתרנו לך, אבל מה קורה השנה? התקפה חדשה? ק"ב שמעדיף להשתמש ברגליים במקום בידיים? שום דבר לא יעזור לך, אתה אובר-רייטד עם קפיטל או. 45 תפיסות ל-575 יארד ושלושה ט"ד - בוש והיכלם.

מערכת וואלה! פוטבול

העתק: אריק מולדס, באפלו בילס

מרסלוס וויילי (קיצוני הגנתי, דאלאס קאובויס): וויילי רשם את הפלת הקווטרבק הראשונה שלו במחזור ה-11. צריך להוסיף?

וורן סאפ (תאקל הגנתי, אוקלנד ריידרס): 39 תיקולים, 2.5 הפלות ק"ב ו-2 איסופי השמטה - התפוקה הדלה ביותר בקריירה ארוכת השנים שלו.

כריס הובן (תאקל הגנתי, מינסוטה וייקינגס): הובן פתח השנה ב-12 משחקים שבהם הוא רשם 20 תיקולים ו-1.5 הפלות ק"ב.

צ'ארלס וודסון (מגן פינה, אוקלנד ריידרס): וודסון אמנם רשם העונה 73 תיקולים ו-2.5 הפלות ק"ב, שזה לא רע בכלל עבור מגן פינה, אך הוא חטף רק כדור אחד ויצר חורים גדולים בהגנה שדורגה במקום ה-31 נגד המסירה.

ונסיים במבט אופטימי לעתיד, עם הילדודס שהראו הבטחה להרבה שנים של נחת.

בן רות'ליסברגר (קווטרבק, פיטסבורג סטילרס) – ללא ספק הרוקי של השנה. מה שהביא אותו לפה הוא המאזן הבלתי נתפס שלו, 13 נצחונות ללא הפסד אחד. רות'ליסברגר שיחק בצורה טובה, אפילו טובה מאד עבור שחקן שנה ראשונה, אך הנצחונות הם מה שהופך אותו לסיפור ענק. ב-13 משחקים שבהם הוא פתח ביג בן מסר ל-2621 יארד, 17 ט"ד, 11 חטיפות והוא דייק ב-66.4% מהמסירות (196/295), הוא סיים את העונה עם רייטינג של 98.1.

מדיאו ווילאמס (סייפטי חופשי, סינסינטי בנגאלס) – מחזור 2004 הניב הרבה שחקני הגנה שראו הרבה זמן משחק, אבל היכולת שהציג וויליאמס לא הייתה יכולת של שחקן שנה ראשונה אלא של אחד שנמצא בליגה הטובה בעולם כבר כמה שנים. וויליאמס סיים את העונה עם 103 תיקולים, 2 הפלות ק"ב, 3 חטיפות, 7 מסירות הדופות, 2 איסופי השמטה וט"ד. הקבוצה הצעירה מסינסינטי נראית מבטיחה אז צפו להרבה נצחונות בעונה הבאה.

ג'ונתן וילמה (ליינבקר, ניו יורק ג'טס) – וילמה פתח בכל המשחקים העונה והפך לאחד מעמודי התווך בהגנה של הסילונים מניו יורק. וילמה רשם 107 תיקולים, 2 הפלות ק"ב, 3 חטיפות, איסוף השמטה וט"ד. יחד עם קולמן ועוד כמה שחקנים ותיקים, ההגנה של הג'טס נראית טוב מתמיד.

אריק קולמן (סייפטי חופשי, ניו יורק ג'טס) – כמו וילמה, גם קולמן פתח בכל המשחקים העונה. הוא הצליח לעשות די הרבה מעמדת הסייפטי החופשי – 100 תיקולים, 2 הפלות ק"ב, 4 חטיפות, 9 מסירות הדופות ואיסוף השמטה. לקולמן יש עתיד מבטיח בליגה ואם הוא יוכל להמשיך ביכולת המצוינת שהציג העונה הרמן אדוארדס, או מי שיאמן את הג'טס בשנים הבאות, יכול להיות בטוח שעמדת הסייפטי חופשי מכוסה.

מייקל בולוור (סייפטי חזק, סיאטל סיהוקס) – אין הרבה שחקנים שהשפיעו באופן כ"כ נחרץ בשנתם הראשונה, מייקל בולוור הצליח לעשות את זה ובגדול. 63 תיקולים, הפלת ק"ב, 2 השמטות כפויות, 5 חטיפות וט"ד. למייקל יש אח גדול בשם פיטר שמשחק בבולטימור רייבנס, אבל לפי היכולת שהציג השנה, אנשים לא יצטרכו להכיר אותו בתור האח של.

שון טיילור (סייפטי חופשי, וושינגטון רדסקינס) – טיילור הוא סיפור הצלחה נוסף שיצא ממכללת מיאמי. ריי לואיס ואד ריד כבר הוכיחו את עצמם בליגה הטובה בעולם, שון טיילור נכנס לליגה רק השנה והוא כבר בדרך הנכונה. טיילור רשם העונה 76 תיקולים, הפלת ק"ב, 2 השמטות כפויות, 9 מסירות הדופות ו-4 חטיפות. אנשים מצפים להרבה משון טיילור והוא בהחלט סיפק את הסחורה.

דונטה רובינסון (מגן פינה, יוסטון טקסאנס) – הרף היה די גבוה עבור דונטה רובינסון כשהוא נכנס לליגה, עכשיו אנחנו בסוף העונה ודונטה לא רק שעבר את הרף בקלות, אלא הוא גם הגביה אותו בכמה מטרים. הוא סיים עם 87 תיקולים, 3 הפלות ק"ב, 6 חטיפות, 13 מסירות הדופות, 3 השמטות כפויות. דונטה רובינסון הוא ללא ספק הדבר הבא ב-NFL ורק פציעה חמורה עלולה לעכב את עלייתו לגדולה.

לי אוונס (תופס, באפאלו בילס) – היכולת הפנטסטית שאוונס הציג השנה היא אחת הסיבות למהפך הקיצוני שבאפאלו עברה מחצי העונה הראשונה לשנייה. בשנתו הראשונה הפך אוונס למטרה נוחה עבור דרו בלדסו, הוא קלט 48 כדורים ל-843 יארד ו-9 ט"ד. הקבוצות שיוגרלו לשחק נגד הבילס בשנה הבאה יצטרכו לדאוג לא רק למקגהי שנתן עונה מצוינת אלא גם לאוונס שיכול להפוך מהלך קטן לט"ד בכל רגע נתון.

קווין ג'ונס (רץ אחורי, דטרויט ליונס) – העונה השחקנים הצעירים של דטרויט לא הצליחו לממש את הפוטנציאל אך הם עונות מצוינות גם של ג'ונס וגם של רוי וויליאמס העתיד נראה ורוד במוטור-סיטי. ג'ונס הפך לגורם שהיריבות צריכות לקחת בחשבון, העונה ג'ונס נשא את הכדור 241 פעמים, 1,133 יארד, 4.7 ממוצע, 5 ט"ד. באוויר: 28 תפיסות, 180 יארד וט"ד.

מייקל קלייטון (תופס, טאמפה ביי באקנירס) – קלייטון נתן תפוקה לא רעה עבור ששחקן ששיחק רק 12 משחקים, 78 תפיסות ל-1107 יארד ו-6 ט"ד. גריסי מצא את עצמו מחדש עם עזרה גדולה מקלייטון ולמרות שהבאקנירים נראו לא משהו העונה, צפו ליותר מייקל קלייטון ויותר W בטמפה בשנה הבאה.

רוי וויליאמס (תופס, דטרויט ליונס) – וויליאמס הוא הנשק הכי גדול שיש לאריות מדטרויט בהתקפה והפציעה הקלה שלו העונה קצת העיבה על היכולת המעולה שהציג כאשר היה על המגרש. ויליאמס קלט 54 כדורים ל-817 יארד ו-8 ט"ד.