ב-NFL לכל דבר נוצר הייפ. לפעמים אפשר להשתגע מהסטטיסטיקות שמרעיפים עלינו. הידעתם למשל שריקי פרוהל מקרוליינה הוא השחקן שתפס להכי הרבה יארדים בהיסטוריה בין שחקנים שלא נבחרו לפרובול? במלים אחרות, אם פרוהל ייכנס בטעות יום אחד לפרובול, הוא יאבד את הייחוד המוזר הזה. בעונה כזו מעל בלט כמובן מעל לכל שיא הטאצ'דאונים של פייטון מאנינג, לא עבר שבוע בלי ספירה לאחור של כמה חסרים לו (למרות שגם הוא איבד מעט מן ההייפ שלו בשל מותו, כמה שעות קודם לכן, של רג' ווייט הגדול). ואיך אפשר בלי שבכל משחק ביתי של גרין ביי בדצמבר ידגישו בפנינו את הסטטיסטיקה של ברט פארב כשהטמפרטורה מתחת לאפס מעלות.
אבל יש גם את הצד השני של המטבע, אירועים ושחקנים שלא זוכים לחשיפה מרובה בגלל חוסר עניין או אור זרקורים. הכנו לפניכם בוואלה! פוטבול עשרה אנטי-קליימקסים, כל אחד מהם מיוצד על ידי שחקן אחר, שנעלמו כמעט כליל מעיני התקשורת בעונה האחרונה:
10 אנשים (ואחד לשנים שעברו)
חוזה קורטז
יש הרבה הפתעות בחיים, אחת מהן היא כשאתה מגלה שאחד הבועטים הכי גרועים בהיסטוריה של הליגה מצא עבודה. קורטז בעט בעיטות פתיחה עבור המינסוטה וייקינגס. מעניין כמה משלמים על הג'וב הזה, אני רוצה גם.
פירלס פרייס
פירלס (שם שפירושו היומרני הוא "אין שווה לו"), עד לפני שנתיים אחד הכשרונות המבטיחים בליגה וחלק מהתקפת מחץ של באפאלו, צבר השנה 575 יארד ושלושה טאצ'דאונים, בקבוצה שסיימה במקום השני ב-NFC ושבהתקפתה מייקל ויק, אלג'י קראמפלר ו-ווריק דאן. בואו רק נגיד שכשמדברים על ההתקפה של הפאלקונס, פרייס לא מוזכר.
אנקואן בולדין
רוקי השנה ב-2003 לא פתח את העונה בגלל פציעה בברך והיה צפוי להיעדר 12 שבועות. בולדין חזר לשחק מוקדם מהצפוי, בשבוע 8, וסיים את העונה עם שני משחקים של יותר ממאה יארד וטאצ'דאון אחד.
אמט סמית'
לא מתכלה. כמעט בן 36 והמשיך לטחון טאצ'דאונים על הקרקע רחוק מהעין בלב מדבר, הרבה רצים היו לוקחים מאזן של 937 יארד (אפילו אם הממוצע הוא רק 3.5 יארד לריצה) ומה שמרשים יותר, תשעה טאצ'דאונים עונתיים. אחת האופציות המפתיעות השנה לכל מי ששיחק פנטסי פוטבול ולכל המשועממים שראו את אריזונה.
בראיין גריסי
אחרי שנזרק מדנבר ולא הצליח להיכנס אפילו לנעליים של ג'יי פידלר במיאמי הוא נראה גמור. 2,632 יארד ועשרים טאצ'דאונים ב-11 משחקים הם מאזן יפהפה יחסית לק"ב שהסתבך עם כל דבר שזז, התמכר לטיפה המרה ונראה היה שיזרוק את הקריירה שלו מהחלון.
דייויד בוסטון
בתוך פסטיבל ריקי וויליאמס כולם שכחו שלמיאמי היה חתיכת תופס בקנה. בוסטון, מקרה ראש רציני מאוד, חתם בדולפינס והיה אמור להיות חלק מהתקפה לא רעה בכלל שתכלול את וויליאמס, כריס צ'יימברס ורנדי מקמייקל. פציעה השביתה אותו לאורך העונה, במהלכה גם ספג עונש השעייה על שימוש בסמים.
קוונטין גריפין
שלושה טאצ'דאונים ו-156 יארד נגד קנזס סיטי במחזור הפתיחה השכיחו בדנבר את עזיבתו של קלינטון פורטיס. נראה היה שגריפין עומד בפני עונה רגילה של רץ מדנבר 1500 יארד ו-15 טאצ'דאונים. הוא איבד את התפקיד לרובן דראונס במחזור החמישי וסיים את העונה שבועיים לאחר מכן עם ניתוח ברגל.
קלן ווינסלו ג'וניור
כמה פתח את הפה, כמה דיברו עליו לפני פתיחת העונה שיהיה הנשק הכי קטלני של הבראונס, שימשיך את דרכו של אביו. ווינסלו נפצע אחרי שני מחזורים וסיים את העונה. על זה נאמר "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול".
ארנסט ווילפורד
עם אפס שניות על השעון תפס ווילפורד כדור בלתי אפשרי בין שני מגיני בפאלו, העניק ניצחון לג'קסונוויל במחזור הפתיחה ובדיעבד, 16 מחזורים לאחר מכן, היה אחראי להדחתם של הבילס מהפלייאוף בגלל ההפסד הזה. ווילפורד ניצח עוד שני משחקים עם תפיסות קלאץ', ונותר רק לראות אם ימשיך גם בעונה הבאה להפוך לתותח אמיתי.
הגנת בפאלו/קבוצות מיוחדות
תשעה טאצ'דאונים בחלוקה הבאה: ארבעה מהחזרת בעיטות, חמישה של ההגנה (חטיפות וחסימת בעיטת הרחקה). הסיבה שהם כמעט חזרו מהמתים לפלייאוף לא נקראת, עם כל הכבוד, וויליס מגאהי, ובוודאי שלא דרו בלדסו אלא טקיאו ספייקס וטרנס מקגי .
מרשל פולק
בין 1999 ל-2001 לא היה שחקן ברמתו של מרשל פולק בליגה. בים, באוויר וביבשה הוא היה שועט בלי יכולת לעצור אותו בדרך לאנדזון. מרשל לא נפצע פציעה מסיימת קריירה, הוא גם לא נהיה שחקן גרוע. הוא פשוט הפך לסתם שחקן, לא מריח ולא מסריח, וכשמדובר באחד הרצים הכי אקספלוסיביים בהיסטוריה, זו כמעט טרגדיה.