אחרי החגים

השבוע התבטא רפא בניטז, מאמן ליברפול, נגד מחזורי חג המולד, שמקשים על קבוצתו מוכת הפציעות לתפקד. בעוד ונגר, עמיתו התותחן כבר למד לשתוק (השנה הוא עדיין לא דיבר על העומס של משחקי החג), נדמה כאילו בכל עונה מגיע מאמן זר אחר ולא מבין את המסורת האנגלית, שמוציאה את השחקנים מהבית בתקופה הכי קרה בשנה. אבל אחרי כל כך הרבה שנים של איצטדיונים מלאים, ועם מתח ועניין חסרי תקדים, קשה להאמין שמישהו יחלום לוותר על הנוסחה המצליחה הזו, שגם הפכה למסחטת כספים לא קטנה.

העונה רצף המשחקים המתיש כבר מאחורינו. כרגיל, כמה קבוצות יוצאות מהחג מחוזקות, אחרות שבורות - ואחת בדרך לאליפות.

סטיב מקלארן, המנג'ר של מידלסבורו והקורבן האחרון של צ'לסי, הגדיר מצוין את השפעתו של ז'וזה מוריניו על האימפריה הכחולה שבנה בעזרת הג'ובות של אברמוביץ': "יש שם קבוצה שיודעת לעבוד ביחד, והביחד הזה שהצליח מוריניו להשיג, זה מה שמביא הצלחות. אפשר להביא הרבה כישרון, אפשר להשקיע הרבה כסף, אבל זה לבד אף פעם לא מבטיח לך תארים".

מוריניו בנה קבוצה שחושבת קודם כל הגנה ומתבססת על מבצעים אישיים בהתקפה. צ'לסקי ספגה רק 8 פעמים העונה (ולא הוציאה כדור מהרשת בחמשת המשחקים האחרונים, גם בזכות פטר צ'ך הנפלא). היא שרדה את מבחן חג המולד עם הרבה אופי והרבה מזל, כפי שמוריניו עצמו הודה אחרי המשחק מול ליברפול.

"אני חושב שהאליפות תוכרע במחזורים האחרונים", אמר המנג'ר הפורטוגלי, בהנמכת ציפיות בלתי אופיינית. "לכריסמס אין שום השפעה מבחינתי וגם השחקנים מבינים את זה. בהתחלה היה לי תפקיד חשוב בבניית הביטחון שלהם, אבל עכשיו השחקנים לא צריכים אותי. הם מאמינים בעצמם שהם יכולים לקחת את התואר. אני לא רואה איך אפשר יהיה לעצור אותנו. זה יהיה קשה". רק מקלארן חושב שאפשר לעצור את מזחלת השלג הדוהרת הזו של מוריניו: "פרנק למפארד וג'ון טרי הם הבסיס של הקבוצה. אם הם יפצעו, ובמיוחד טרי, אני לא רואה איך צ'לסי תתאושש".

התרנגולים התייצבו ברגע שהתחילו לסמוך על המאמן האלמוני, מרטין יול, שהחליף את הצרפתי הנוטש ז'ק סאנטיני. חוץ מחולית התקפה נהדרת שכוללת את ג'רמיין דפו, רובי קין ופרדי קאנוטה, יש לטוטנהאם גם מנהיג חדש בקישור. פדרו מנדז, ששיחק תחת מוריניו בפורטו, כבר הספיק לפתוח את הפה בכל הזדמנות, בעיקר לפני המפגש מול מנצ'סטר יונייטד, וקיבע את עצמו כסטאר בתודעה של כל יהודי טוב מגולדר'ס גרין. אם השופט לא היה גוזל לו שער חוקי מול יונייטד, חג המולד שלו ושל התרנגולים היה מושלם.

לרפא בניטז יש שלושה נצחונות והפסד מעורר כבוד מול צ'לסי, במשחק בו קבוצתו הראתה שהיא יודעת גם לשחק כדורגל ולא רק להעיף כדורים למעלה. חבל רק שעל הדרך הצטרפו צ'אבי אלונסו, מילאן בארוש והארי קיואל לרשימת הפצועים הלא נגמרת, והפכו לקורבנות האחרונים של קללת אנפילד.

ובכל זאת, כריסמס לא רע עבר על החבורה הספרדית של רפא וכל אוהד ב'קופ' יכול להרשות לעצמו להיות אופטימי לקראת השנה החדשה. סטיבן ג'רארד נראה טוב, ריסה פורח, קראגר יציב, היפיה חוזר לעצמו, הספרדים משתלבים יפה ואפילו ניל מלור הצעיר נראה לא רע. רכש חכם (מוריינטס, איימאר ופלגרינו בדרך) עוד עשוי לתת להם הפי-אנד מתוק יותר לחג המולד הבא.

"ראיתי את כל הקבוצות במהלך הכריסמס ואני חייב להודות שאנחנו משחקים את הכדורגל הכי טוב": אלכס פרגוסון שוב הפגין צניעות אופיינית, רגע לפני ה-0:0 המאכזב עם טוטנהאם. בינתיים לא נותר לו אלא לחכות למעידה של המוליכה, כי למרות אמירותיו המקוממות, הקבוצה שלו הציגה כדורגל טוב בחג.

גם ארסנל אספה 10 נקודות מתוך ה-12 שמציע החג, אבל הכדורגל שלה לא היה משכנע, ובשורה האחרונה היא מסיימת את הרצף עם תיקו מול מנצ'סטר סיטי ופיגור משמעותי של 7 נקודות מצ'לסי. מכת פציעות פגעה בצורה די קשה בקבוצה של ונגר ולמנג'ר קצת קשה לקבל את אובדן האליפות המסתמן: "אני רק רוצה להזהיר את מוריניו", הוא אמר השבוע, "הנפילה של צ'לסי עוד תגיע ואנחנו נמתין בפינה".

אבל גם המנג'ר הצרפתי, ששיחק כמעט לאורך כל החג ללא רייס, לאורן, אשלי קול, ברגקאמפ וקמפבל, יודע שהקבוצה שמצליחה לשרוד את משחקי חג המולד במקום הראשון גם פותחת בדרך כלל את השמפניות בחודש מאי. בכל זאת, הוא הצליח לשמור על אופטימיות. "לפני שבע שנים, בעונה הראשונה שלי כאן, היינו בפיגור 10 מהיונייטד ו-8 מצ'לסי בדרך לדאבל". אחרי התיקו מול סיטי הוא נשמע פחות בטוח בעצמו: "אני מודאג", אמר. ובצדק.

קשה להסביר את ניפוח סיפור הכאפה של וויין רוני לפנים של טל בן חיים, עד שנזכרים שבמדינה ים תיכונית מסוימת טוחנים רומנים לא מעניינים של אנשי צוות זוטרים בקבוצות כדורגל. אף אחד לא ממש זוכר את תצאת המשחק בין מנצ'סטר יונייטד לבולטון (0:2, אגב), אבל בכל העיתונים נמרחה התמונה המפורסמת של השניים. לא בטוח שעוצמת הסיפור היתה דומה אם לא היה מדובר בוויין רוני, הילד הרע החדש של הכדורגל האנגלי. בינתיים קיבל רוני הוראה לשתוק ונתן ללקפטן ולמנג'ר שלו לדבר במקומו.

קין קרא לבן חיים "רמאי". את האירי הבינלאומי מרגיז שמישהו מעמיד 'פנים' בכדי לדפוק את הקריירה של שחקן יריב. אצלו זה לא היה קורה. פרגוסון האשים את הבלם הישראלי בהצגה וטען כי אין מקום לתופעת "הצלילה" בכדורגל. פרגי אולי צודק, אבל כמה נוח היה לו לשכוח שאצלו משחק הולנדי אחד, שהצגה שלו הציתה את שחקני ארסנל לפני שנה. רוד קיבל אז פנדל על עבירה דמיונית. רוני, שהוריד לטמה אמיתית לשחקן יריב, אפילו לא הורחק. בסופו של דבר הצדק ניצח - רוד החמיץ את הפנדל ורוני הורחק לשלושה משחקים. בן חיים, אגב, לא קיבל מאז דקת משחק. כך ייעשה לאיש שפגע בקדושת הפייר פליי?

בין הקבוצות של ערי הנמל הדרומיות, פורטסמות וסאותהמפטון, קיימת יריבות עצומה, שרק התגברה בשתי העונות האחרונות, בהן הקבוצות משחקות ביחד בפרמיירשיפ. רוצים דוגמא? "נכון, מדובר בסה"כ בחצי שעה נסיעה. זו עבודה נוחה, מועדון נוח עם שחקנים מצוינים ותנאים טובים, אבל אני לא יכול לאמן אותם. יש לי יותר מדי זכרונות טובים מסאותהמפטון ואני לא יכול לבגוד באמון הקהל שם", זה מה שאמר לפני כשבוע גורדון סטראכן, כשסרב לרשת את הארי רדנאפ בפורטסמות.

רדנאפ, בינתיים, חצה עוד לפני כן את הקוים ועבר ליריבה השנואה, וזה אחרי שהוא הבטיח לאוהדיו הקודמים כי "לא יבגוד בהם". האנגלים ממש לא אוהבים את יהודה איש קריות, והאוהדים של פומפי לעולם לא ישכחו את תקיעת הסכין הזו בגב. תדמית הסופגניה המתוקה של רדנאפ התחלפה עם הזמן במחשבות על גוש בצק עבש, ועכשיו אף אחד לא ממש רוצה לטעום ממנו.

ובשביל מה הרס לעצמו רדנאפ את התדמית? הקדושים הפסידו תחתיו ארבע פעמים והשיגו רק נקודה אחת. עכשיו הם גם קיבלו את הבן הבטלן שלו, ג'יימי, בעסקת חבילה בדרך לליגת המשנה.