חמש קבוצות בסרט מלחמה

בעוד שעונות הבייסבול, הכדורסל וההוקי אורכות 162, 82 ו-82 משחקים בהתאמה, מכילה עונת הפוטבול 16 משחקים בלבד. ולמרות זאת, ליגת ה-NFL איננה נופלת במאומה בכל הנוגע להתפתחות הדרמטית. ההיפך הוא הנכון: קוצרה של עונת הפוטבול הופך כל משחק לאירוע הרה חשיבות. הדבר מקבל משנה תוקף בעונת הפלייאוף הנערכת על פי שיטת הנוק-אאוט.

עונה זו תחל בעוד שבוע באופן רשמי אך למעשה היא נפתחת כבר הערב, במחזור האחרון, עם שבעה משחקים שיכריעו באופן סופי מיהן 12 הקבוצות שישתתפו בפלייאוף. להלן שני המשחקים המסקרנים ביותר.

לתושבי בפאלו - עיר קרה ומבודדת בצפון מדינת ניו יורק - אין הרבה סיבות לקום בבוקר. אולם נדמה שהשעמום הקודר העוטף את רחובות העיר גורם לאנשי המקום לאמץ ביתר חום את הבילס המשחקים בבפאלו מאז 1960. ארבע ההופעות הרצופות בסופרבול בתחילת שנות ה-90 מבלי לזכות בו ולו פעם אחת הפכו את הקבוצה לאהובה עוד יותר בעירה ולאהודה ומוערכת בערים האחרות.

מאז אותה תקופה, אגב, מדשדשת בפאלו בבינוניות ונדמה היה שגם ב-2004 דבר לא השתנה: הקבוצה פתחה את העונה עם ארבעה הפסדים רצופים, ולאחר המחזור התשיעי מאזנה היה 6-3. אלא שדווקא אז ביצעו הבילס פניית פרסה וניצחו בשישה משחקים רצופים. את המהפך הנהיגה חוליית ההתקפה שהפכה פתאום לקטלנית (37.2 נק' בממוצע בסטריק הניצחונות).

הקוטל העיקרי הוא הראנינג-בק הצעיר, וויליס מגהי, שהחל את העונה על הספסל. לפני שנתיים קרע מגהי את רצעות הברך במשחק גמר המכללות. כוכבה של מכללת מיאמי נחשב לסוס מת בטרם מלאו לו 21. כשבפאלו החליטה לבחור בו במקום ה-23 בדראפט 2003 נתפש המעשה כהזוי. מגהי הושבת מאונס במשך כל עונת הרוקי שלו אבל בחודשים האחרונים קל להבין מדוע ההימור של בפאלו עליו הוא גאוני. בכל שבעת המשחקים בהם רץ מעל 100 יארד ניצחו הבילס. מעבר לכך, פריחתו של מגהי הורידה מהלחץ העצום שהיה על הקוורטרבק המזדקן, דרו בלדסו. לצדו של מגהי החל לפרוח גם הווייד-רסיבר, לי אוואס, רוקי שקלט העונה 9 טאצ'דאונס. השניים, בנוסף לחוליית ההגנה החזקה, הצליחו להפיח חיים בחלום הפלייאוף של בפאלו.

כדי שהחלום יהפוך למציאות חייבת בפאלו לנצח הלילה (ולייחל להפסד של דנבר ברונקוס או ניו יורק גט'ס). זו אינה משימה פשוטה בהתחשב בכך שתתייצב מולה הקבוצה האיכותית ב-NFL - פיטסבורג סטילרס, שניצחה בכל 13 משחקיה האחרונים. המשחק מהווה מעין דרבי בין שתי ערי צוורארון כחול שמדממות פוטבול. מדובר גם ב"דרבי מאמנים" שהרי מרטי מולארקי, מאמנה החדש של בפאלו, שימש כמאמן ההתקפה של הסטילרס בשש השנים האחרונות. "אני מכיר את הגישה שלהם, אני מכיר אותה היטב", השיב מולארקי לשאלה האם הסטילרס לא יתאמצו במיוחד מכיוון שכבר הבטיחו את יתרון הבייתיות לכל אורך הפלייאוף. "פיטסבורג תעלה בשביל לנצח, אין לי בכך צל של ספק", הוא קובע. השאלה היא האם בפאלו בילס, קבוצה בעלת מסורת "מפוארת" של הפסדים במשחקים הכי גדולים, תצליח למנוע זאת ממנה.

הכנופייה הירוקה Gang Green (הכינוי של הג'טס) תמיד הייתה על תקן ילדה חורגת ברחובות ניו יורק, עיר שנשלטה בידי ה"כחול הגדול" (Big Blue, הכינוי של ניו יורק ג'איינטס). ואולם בשנים האחרונות הפכו הג'טס לפופולרים יותר וזאת בעיקר עקב הצטיינותו של הקוורטרבק, צ'אד פנינגטון, שהפך אותם לקבוצה לגיטימית. פנינגטון אינו שחקן פוטבול טיפוסי. הגבר הצעיר מהדרום הצטיין כסטודנט באוניברסיטת מארשל ואף היה מועמד סופי לזכייה ב"מלגת רודס" היוקרתית שהוענקה בעבר לביל קלינטון וביל בראדלי.

הדיוק, ורהיטות המחשבה של פנינגטון באו לידי ביטוי גם על המגרש עד שלפני שנתיים הוליך את הג'טס לגמר ה-AFC. בעונה שעברה החמיץ פנינגטון את רוב העונה בשל פציעה והקבוצה חשה זאת על בשרה (מאזן 10-6). עם שובו השנה חל שיפור מיידי אך לאחרונה זיהתה התקשורת הניו יורקית כי פנינגטון אינו טוב מספיק מול הקבוצות הגדולות - הסטטיטקה של הקבוצה היא 5-10 מול קבוצות עם מאזן שלילי ו-7-8 מול קבוצות בעלות מאזן חיובי בעוד שהסטטיסטיקה האישית שלו אינה משתנה. אי לכך, פנינגטון, שקט וביישן בימים כתיקונם, התפרץ לפני כשבועיים במסיבת עיתונאים ואמר: "זה משהו שאתם ממציאים בראש, ואז מציגים זאת כמציאות. אולי תבינו שאתם לא רק צריכים למכור עיתונים, או להשיג רייטינג, אולי תאמרו גם את האמת ותהיו אובייקטיביים".

העיתונאים בניו יורק לא הזדקקו לדבר נוסף כדי להריח את הדם ולשחר לטרף. "פנינגטון, קוורטרבק של 64 מיליון דולר, הופך להיות קוורטרבק של 64 דולר בכל פעם שהוא משחק נגד יריבה ראוייה", כתב השבוע סטיב סרבי מה"ניו יורק פוסט". התיאוריה רק התחזקה לאחר שביום ראשון האחרון שיחק פנינגטון נורא בהפסד הביתי מול ניו אינלגנד פטריוטס. הקוורטרבק כבר נשמע אחרת. "אנשים אמרו לי: 'אמרנו לך', וזה נכון, הם באמת אמרו לי. כעת כל שנותר לי זה ללמוד ממה שקרה ולהיות טוב יותר".

ההודאה של פנינגטון בחלקו בהפסד לא שכנעה את עדת העיתונאים. "הערכתי את פנינגטון כשהוא יצא נגד המדיה", כתב וויליאם רודן מה"ניו יורק טיימס", "אבל עכשיו פתאום הוא מקבל רגלים קרות ונסוג. אם אתה רוצה להיות אמיץ, היה אמיץ, אם אתה רוצה להיות בינוני אז עדיף שתסתום את הפה".

כללו של דבר, ניו יורק ג'טס, קבוצה שהחלה את העונה עם חמישה ניצחונות רצופים, עלולה הערב לצאת מתמונת הפלייאוף. אם אכן כך יקרה התקשורת הרעבתנית בניו יורק תחשוף את מלוא שיניה החדות כלפי פנינגטון.

הברונקוס חייבים לנצח כדי להבטיח מקומם בפלייאוף ואילו הקולטס חייבים לדאוג שהכוכבים לא ייפצעו במשחק לפרוטוקול. לכאורה, דנבר פייבוריטית. למעשה, דנבר מפחדת מכיוון שהיא עלולה להירמס על ידי חוליית התקפה אימתנית בראשותו של פייטון מאנינג. האפשרות לחזות בדנבר ובמאמנם השחצן, מייק שאנהאן, מפסידים במשחק חשוב שכזה, הופכת אותו לשווה צפייה.

קרב פלייאוף עוד לפני הפלייאוף. המנצחת תהיה בפלייאוף אלא אם כן הראמס ינצח וסיאטל יפסידו. קרוליינה, אחרי פציעה מזעזעת וטונה פציעות, נראים כמו הקבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש, עם הגנה שעשוה מהלכים ומוחסין מוחמד התופס אולי החם בליגה. הסיינטס, נאמנים לתדמיתם כחולי רוח, נזכרו לשחק פוטבול ברגע האחרון. יהיה לוהט, ופראייר מי שמחמיץ. (ערוץ 59 בלוויין, 60 בכבלים)

במידל איסט בדרך כלל קשובים לבקשות, ולא ברור למה דווקא הפעם הם מתעקשים לדבוק במשחק הזה, שלא קובע כלום. פילדלפיה הבטיחה לפני שבועיים את הדירוג הראשון ב-NFC ואילו לנמרים אין אפילו סיכוי תיאורטי לפלייאוף. נקווה שהם יחליפו ברגע האחרון למשהו אטרקטיבי יותר.

כבר טחנו הרבה את העובדה שאולי בעונה הבאה הם יתחילו לבחור את משחקי ראשון ושני בלילה, במחזורים האחרונים, קצת יותר קרוב למועד ההתרחשויות. כי את מפגש הבינוניות ומטה הזה רק אוהדי שתי הקבוצות יראו.

יוסטון טקסאנס – קליבלנד בראונס
משחק שלא קובע כלום, מלבד אקורד הסיום של שני מועדונים שנמצאים בכיוון שונה לגמרי. בעצם, יש היום גמרים של פנטסי בכל רחבי עולם הפוטבול. אם למישהו שעלה לאחד כזה יש את אנדרה ג'ונסון, אז זה קובע הרבה.

טנסי טייטאנס – דטרויט ליונס
כנ"ל. שתי הקבוצות רוצות לסיים יפה כדי למשוך תנופה כלשהי לעונה הבאה. לטייטאנס יש המון בנייה מחדש לעשות. האריות ימשיכו לנסות להרכיב פאזל של קבוצת צמרת.

שיקאגו ברס – גרין ביי פאקרס
האורזים מגרין ביי הבטיחו את אליפות ה-NFC צפון ומשחק בית בסיבוב הראשון. הדובים המסכנים יקוו שהפגרה תביא להם קווטרבק, תופס וקצת מזל בחיים.

בולטיימור רייבנס – מיאמי דולפינס
העורבים הפשלונרים חייבים לנצח, ולקוות להפסדים של כמה קבוצות אחרות, כדי לשמור על סיכויי פלייאוף. היונקים הימיים, עם שוונג חסר משמעות של שני ניצחונות, רוצים להמשיך להרוס לאחרות.

וושינגטון רדסקינס – מינסוטה וייקינגס
הוויקינגים עוד יכולים למצוא את עצמם מחוץ לפלייאוף עם הפסד, והאמת שזה די מתאים להם. אדומי העור משחקים על כבוד ופרמיות.

ניו אינגלנד פטריוטס – סן פרנסיסקו 49'
משחק שלא קובע כלום, חוץ אולי מהמומנטום של האלופים בדרך לפלייאוף. מצד שני, גם אם הם יפסידו מסוכן מאד להסיק מזה משהו. תשאלו את הג'טס.

סיאטל סיהוקס – אטלנטה פאלקונס
כמו ניו אורלינס בשבוע שעבר, גם ציפורי הים ירוויחו מזה שאטלנטה, שכבר הבטיחה מקום בפלייאוף ומנוחה בסיבוב הראשון, תיתן למייקל ויק ולשאר הכוכבים לנוח. הסיהוקס בפלייאוף בטוח, השאלה רק אם כראש בית (שזה אומר ביתיות בסיבוב הראשון) או לא.

אריזונה קארדינלס – טאמפה ביי באקנירס
משחק חסר חשיבות, אבל דניס גרין ירצה לגמור את עונתו הראשונה במדבר בנימה חיובית. גם שודדי הים, אבל להם זה משנה פחות. מישהו אמר פרמיות?

אוקלנד ריידרס – ג'קסונוויל ג'אגוארס
היגוארים פישלו קשות בבית מול יוסטון, ולכן המשחק הזה לא יקבע שום דבר. אולי בשנה הבאה הכל יתחבר להם.

סן דייגו צ'ארג'רס – קנזס סיטי צ'יפס
משחק שלא קובע כלום. הצ'ארג'רס הבטיחו מזמן את אליפות הבית, אבל ירצו לנצח כדי להיכנס לפלייאוף בשוונג.