שרף: "לעזוב ג'וב באמצע זה חלק מהמקצוע"

אחרי יומיים בהם שהה בארץ, ניתק טלפונים והתמקד בטיפוס על קירות ביתו, הוא חזר לעצמו. אותו 'כן' במיקצב הסטקאטו המוכר, אותה חוסר סובלנות וכן, גם אותה התייחסות אל עצמו ופועלו בגוף שלישי. "מה שהיה היה, זה נגמר, הלאה תתקדם".

טוב בסדר תירגע, מה הלחץ הזה על הבוקר. תגיד אתה בריא? ברוסיה נפוצו ידיעות שאתה לא בקו הבריאות, החבר'ה בחרדה.

"שטויות. זה רק אתה והחברים שלך שמחפשים סנסציות. אני בריא, אני בבית, הכל בסדר, הלאה תתקדם". כן, זה הוא כמו ב-24 השנים האחרונות הוא לא לוקח שבויים. הוא לא אדם דתי, אבל הוא מאמין באמונה שלמה שכאשר 'אתה המאמן, אז אתה המאמן'. במוסקווה כנראה הרגיזו אותו מאוד, במילים אחרות ניסו להתערב בדרכו המקצועית. 'ניסו, תמיד מנסים אז מה? אז צביק'ה שרף בבית, כי עם צביק'ה שרף לא מנסים'.

צביקה שרף אינו המאמן הכי גדול בכדורסל האירופי, אבל הוא לבטח מהמנוסים והמוערכים בינהם. מאז תחילת שנות התשעים הוא לא סיים עונה במכבי ראשל"צ, הפועל ירושלים (פעמיים), הפועל ת"א, לימוז', פאוק, וורוצלאב ודינמו מוסקבה. המאזן הזה לא מונע אפשרות לפיה מחר יקבל שיחת טלפון מאירופה, יעלה לטיסה בבוקר יתחיל לאמן, בערב יציב רשימת דרישות מפורטת שעלותה מיליוני יורו. כדאי שלא יאמרו לו מה לעשות ומומלץ לשלם לו ולחניכיו בזמן ובמזומן. כי צביק'ה לא פראייר של אף אחד, הוא גם לא זול. עד הטלפון הבא הוא יטייל בעולם עם רעייתו, יקרא את כל העיתונים בסריקה אופטית עד שש בבוקר, יגלוש באתרי אינטרנט, כולל הזניחים ביותר שקיימים, ייעץ, יתייעץ, יפרשן ויביע דעה על כל דבר ועיקר.

הניסיון שלו הוא עצום, אבל בהנהגת הכדורסל הישראלי (גוף וירטואלי) פוחדים ממנו. הוא יכול (אם רק היו נותנים לו) להבריא את הכדורסל שלנו בתוך שנתיים. מותנה כמובן בכך שירמי אולמרט ולהקת המתיימרים שלו לא יפריעו לעבוד, כי צביקה שרף הרי יודע שהם לא יודעים מה שצריך לדעת כדי לשנות.

תגיד רגע, אתה כועס על החבר'ה בדינמו?

"אני לא כועס, כי זו העבודה שלי, ולעזוב ג'וב זה חלק ממנה. היה, נגמר, וזהו. אל תבקש ממני הסברים". אבל בכל זאת בנית שם קבוצה שצריכה להניף את גביע יול"ב והעסק מגמגם. "אני לא מסביר כלום, ואם אני אסביר אתה הרי לא תבין. מה אתם מחפשים אני הרי יודע ואני לא אתן לכם את זה. אתם הרי מכירים אותי".

הבנתי, כי אנחנו מתורגלים והתרגיל יחזור על עצמו גם בפעם הבאה. הכדורסל אולי השתנה, אבל צביקה שרף לא. הוא גם לא ישתנה.

שמונה פעמים בקריירה שלו לא סיים צבי שרף את העונה.

מכבי ראשל"צ (1990)
הפועל ירושלים (1993)
הפועל ת"א (1995)
לימוז' (1996)
פאוק סלוניקי (1999)
הפועל ירושלים (2001)
ורוצלאב (2003)
דינאמו מוסקווה (2004).

העונה המלאה האחרונה של שרף כמאמן היתה ב-1997/98 בפאוק סלוניקי.