מה עובר על יוסי אבוקסיס?

בתחילת העונה שעברה היה נראה שאשדוד הולכת להיות הלהיט החם של ליגת-העל. חלק נכבד מהשמות הנוצצים של הכדורגל הישראלי התקבצו באכסניה של ג'קי בן-זקן. מעל כולם בלט יוסי אבוקסיס, שנטש את קבוצת נעוריו האדומה לטובת חוזה עתק (150 אלף דולר לעונה) לשלוש השנים הקרובות. באשדוד נשבעים שמעולם לא נראו בעיר כל-כך הרבה נציגי תקשורת כמו מאז ההעברה הסנסציונית. אבוקסיס, כאמור, היה גולת הכותרת, אבל הוא לא היה היחיד. שמות כמו אילן בכר, אסי דומב ואפילו חיים רביבו, שחזר לעונת פרישה בעיר נעוריו, הרכיבו את התלכיד האיכותי. במבט לאחור אפשר לומר כמעט בוודאות שבאשדוד בנו בעצם בית-קברות. אבוקסיס ודומב הם היום שחקני ספסל במקרה הטוב, או פנסיונרים בהתהוות במקרה הרע. לאילן בכר אפילו אין עדיין קבוצה, ולחיים רביבו כל-כך נמאס מכדורגל, שהוא החליט לתלות את הנעליים באופן סופי.

גם בסיוטים הכי גדולים שלהם לא האמינו בעיר הנמל כמה מהר תתנפץ הפנטזיה. אשדוד של השנה שעברה התרסקה, והראשון לנטוש את הספינה הטובעת היה אבוקסיס. באשדוד זוכרים את הקדנציה הקצרה בת ארבעת החודשים של אבוקסיס בעיקר באופן שלילי. פציעות בשרשרת, מריבות עם האוהדים ובעיקר חוסר חשק בולט על המגרש גמרו מהר את הרומן. ההכחשות הגורפות על חזרה למועדון האם מתל-אביב לא עשו רושם מיוחד על אף אחד. לכולם היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שאבוקסיס הלא-מרוצה יעזוב את העיר, מה שאכן התרחש בראשית השנה האזרחית. היום, כמעט שנה אחרי, באשדוד בוודאי משחררים אנחת רווחה. אבוקסיס מודל 2004 נראה כמו גרסה עלובה במיוחד של המקור. המנהיגות הפכה לתככנות, הדינמיות הוחלפה באנמיות, והתנועה המסורבלת על המגרש מזכירה יותר אדם שמעולם לא ראה כדור מאשר את אחד השחקנים הגדולים שצמחו בארץ הקודש.

בהפועל תל-אביב, קל לנחש, לא ממש יקטלגו את ההחלטה להחזיר את הקשר כאחת המבריקות שלהם. הסכם לשש שנים וחצי (שנתיים וחצי כשחקן, וארבע כחלק מן הצוות המקצועי) נראה היום מוגזם מתמיד, במיוחד לאור היכולת הקטסטרופלית שמפגין השחקן מאז פתיחת העונה. דווקא ההתחלה המבטיחה לא בישרה על העתיד האפור. בארבעה בינואר 2004, בפרמיירה מחודשת בבלומפילד, הוביל אבוקסיס את הפועל תל-אביב לתצוגת שיא וניצחון מוחץ של 1:4 דווקא מול בית"ר. היום, תסריט דומה מבחינת השחקן או הקבוצה שלו נראה כמעט דמיוני.

מבט חטוף בסטטיסטיקה האישית של אבוקסיס העונה מלמד על תמונת מצב עגומה. רק פעם אחת הצליח השחקן לסיים תשעים דקות על המגרש. בחצי מן המשחקים בלבד (שישה משחקים מתוך 12) הוא פתח בהרכב, ובחמישה מהם הוחלף. מהספסל הוא עלה שלוש פעמים, ואם זה לא מספיק, קבלו את השורה הסטטיסטית הבאה: כשאבוקסיס היה על המגרש, הפועל כבשה שלושה שערים בלבד (כולל אחד שלו). כשהוא היה בחוץ, טיפס מספר השערים של הקבוצה כמעט פי שלושה ונעצר על שמונה.

הסימפטומים החלו כבר בסוף העונה שעברה. הגיל כנראה נתן את אותותיו, והפציעות החוזרות ונשנות רמזו שמספיק. בפגרת הקיץ, כשהקבוצה טסה למחנה האימון בהולנד, התגבשה והסירה חלודה, אבוקסיס ישב בחוץ עם ניתוח בקע. אנשי מקצוע, פרשנים ושחקני עבר מסבירים שההכנה הלקויה היתה אחת הסיבות העיקריות לכושרו הירוד. "חד וחלק רואים שאבוקסיס לא כשיר בריאותית", מנתח אמציה לבקוביץ', מאמן עבר, פרשן ואחד השחקנים הגדולים בתולדותיו של המועדון מתל-אביב. "הוא לא התכונן לעונה כמו שצריך, ובכושרו הנוכחי הוא לא מסוגל למשוך יותר משישים דקות. שמים לב שהוא גם חושב פעמיים לפני שהוא יורד לגליץ', הוא פשוט יודע שייקח לו הרבה זמן לקום. במצב כזה שחקן דואג בעיקר לעצמו, ולא מתרכז בשחקנים מסביב. כמו שהוא נראה השנה, זה גרוע מאוד".

לבקוביץ' אינו היחיד שחושב שהגוף של אבוקסיס כבר לא מה שהיה פעם. "בגילו המתקדם לוקח הרבה יותר זמן להתאושש מפציעות", הסביר השבוע עודד מכנס. "לפי התנועה שלו על המגרש ניכר שהוא לא מתאמן באופן סדיר. אין הרבה שחקנים שאפשר לבחור בכזו קלות לתואר השחקן המאכזב של הסיבוב. גם נראה כאילו אבוקסיס הפסיק להיות מנהיג. זה לא השחקן השמח שכולנו מכירים, עם המוטיבציה האינסופית. אבוקסיס פשוט משחק רע".

"הגיל עושה את שלו", מפרשן ג'ימי טורק, עוד סמל אדום. "אני אמנם אוהב אותו מאוד, אבל חייב להודות שיש אצלו ירידה דרסטית ביכולת, ורואים שהוא מושך פציעה. גם מצבה הרע של הקבוצה לא מקל עליו. מעבר לכך, גם המורל שלו ירוד, וזה מתבטא בקטע של המנהיגות".

במשחק ביום שני האחרון מול פתח-תקווה ישב אבוקסיס שוב ביציע, עם מתיחה חזקה בשריר האחורי. פציעה זו התווספה לכאבים במפשעה ולפציעה בברך, שמהם סבל כבר מראשית העונה.

הגעתו של המאמן גילי לנדאו למתחם וולפסון רק החריפה את העניינים, במיוחד מאחר שהוא לא ממש התרשם ממעמדו של הסטאר הקירח. אחרי שהובהר למאמן ששחרור של אבוקסיס לא עומד על הפרק, הפך הקרע בין השניים לגלוי ומוחשי. בתקשורת המקומית לא הפסיקו לחגוג על הסכסוך, שפירנס את מדורי הספורט במשך שבועות ארוכים והסתיים בפיטוריו של לנדאו, אך גם באות קין על מצחו של אבוקסיס.

"הוא נראה כמו שחקן שעבר טראומה קשה", מעיד אריה בז'רנו, שוער העבר של המועדון. "אבוקסיס הרגיש כאילו מנסים למחוק אותו באופן טוטלי. הוציאו לו את כל החשק לשחק. הייתי בטוח שאחרי שהחליפו מאמן וכל הפרסומים על תככים יהיו מאחוריו, דווקא אז יוסי יבלוט, אבל הוא שבר כלי. חסרה לו חדוות משחק, שהיתה תמיד אחד המאפיינים הגדולים שלו לאורך הקריירה".

בז'רנו אינו היחיד שתולה בפרשת לנדאו את יכולתו הירודה של אבוקסיס. "כשגילי הגיע, הוא רצה להוכיח שהוא בעל הבית", הסביר טורק את הבלגן, "אז הוא לקח את השחקן המוביל בקבוצה והחליט להיכנס בו. זה מזכיר לי מאוד את מה שהיה לו עם ראובן עטר בנתניה. ההתנהגות הזאת לא תרמה כלום להפועל. אני אומר לך, ההתנהלות של ההנהלה מתחילת העונה היתה פשוט שערורייתית. הזהרתי אותם מהמינוי של גילי, אבל הם ציפצפו עלי. נתנו לו יד חופשית, והוא פירק את הקבוצה. הוא הביא זרים בינוניים ושיחרר כמה שחקנים שהיו חייבים להישאר. יחד עם זאת, עכשיו זה בדיוק הזמן של יוסי לקחת מנהיגות ולהוביל את הקבוצה. משחק נגד בית"ר הוא בדיוק הרגע המתאים לשדרג את היכולת ולצאת לדרך חדשה".

גם שמעון בן-יהונתן, קפטן הקבוצה ומאמנה בעבר, מסכים שאבוקסיס כבר מעבר לשיא. את הטענות הוא מציע לא להפנות לשחקן עצמו, כי אם להנהלה ולמאמן. "ההנהלה עושה ועשתה את כל הטעויות האפשריות", הוא אומר. "מי שמחתים לשלוש שנים שחקן בסוף דרכו, שלא יתפלא שהקבוצה לא פוגעת. אם היתה בקבוצה פונקציה של איש מקצוע, מעין דירקטור לענייני כדורגל, כמו במועדונים המובילים בעולם, דבר כזה לעולם לא היה קורה".

עזיבתו את הספינה הטובעת וחסרת הממון של הפועל תל-אביב בתחילת העונה הקודמת לטובת אשדוד סידרה לאבוקסיס חזית גם מול אוהדי הקבוצה. השרופים של שער חמש אמנם חלוקים בדעותיהם, אבל היום אפשר למצוא לשחקן אופוזיציה רחבה ונושכת ביציעי בלומפילד. הטענות שלהם סובבות סביב נושאים מגוונים, ויש כאלה שעדיין לא שכחו את עברו כסמל המנורה. "אני לא סולח לו על ההתנהגות שלו בתקופה שבה הוא היה בבית"ר", מספר אדם אלי, אחד האוהדים הבולטים בשער חמש. "הוא בנאדם צבוע, תככן ואופורטוניסט. אין לו טיפה נשמה. אני לא מבין למה הרבה אוהדים רואים בו סמל. הוא ימכור אותנו תמורת הרבה פחות מנזיד עדשים. תראה איך הוא מתנהג בכל הקריירה שלו, איפה שקצת לא טוב - הוא מחפש לברוח. אם יציעו לו היום שקל יותר בקבוצה אחרת, הוא יעזוב בלי למצמץ בכלל. זה שהוא לא פוגע זה לא מהיום. כבר שלוש שנים שהוא לא פוגע. הוא אחד מהאחראים הישירים לאיך שהפועל נראית. הוא גרם להרבה סכסוכים בתוך הקבוצה, ובמיוחד הוא האשם העיקרי בכל הסיפור של העפת גילי (לנדאו). בכלל, מי שטוען שיוסי לא קשור לעזיבה של גילי הוא תמים. יוסי הנהיג חונטות של שחקנים נגד גילי, והרעיל את האווירה שהיתה בקבוצה. מהרגע הראשון הוא היה נגד גילי. כבר במחנה האימונים הוא התסיס נגדו. הפרידה מקשטן היתה קשה בשבילו. פתאום בא מאמן ודורש ממנו לתת יותר תחת ולא מרכיב אותו אם הוא לא טוב, וזה לא נראה לו".

"יוסי אבוקסיס הוא נושא טעון ביציעי הפועל", ממשיך רועי אזולאי, אוהד אחר. "יש קבוצה גדולה של אוהדים שזוכרת לו את התקופה בבית"ר, ובגלל זה שונאים אותו. החבר'ה הצעירים לפעמים מקללים אותו בסוף משחק. אתה יודע מה קורה אז? אוהדים מבת-ים באים ומתחילה מהומה. זה לא שיוסי שולח אותם, הם חברים שלו ואוהבים אותו ומנסים להגן עליו. זה שהוא שחקן גמור אני חושב שגם הוא יודע. לדעתי, אם הפרשה של גילי לא היתה מתפוצצת, הוא היה כבר פורש. עכשיו הוא לא יעזוב גם בגלל שהקבוצה נמצאת מתחת לקו האדום. ברגע שהמצב ישתפר, הוא יסגור עניין ולא יסיים את העונה. חוץ מזה, יש לו בעיה אחרת, שגוררת נגדו את האוהדים, והיא שבמעבר שלו לאשדוד נוצרה לו תדמית של רודף בצע".

בגיל 34, אחרי עוד שבת בלי כדורגל, אמור יוסי אבוקסיס להוביל את הפועל תל-אביב לאחד המשחקים הגורליים שלה בשנים האחרונות. זה לא רק המצב העגום בטבלה והיריבות הטעונה, אלא גם היוקרה האישית. מול בית"ר, יודעים גם בירושלים, יוסי תמיד ידע להתעלות. אם זה יקרה גם הפעם, זה אולי יהיה תחילתו של קאמבק מרשים. אם לא, בטוח שהאוהדים של בית"ר ישמחו להיות אלו שדופקים עוד מסמר חלוד בארון הקבורה של האדומים, ובמיוחד בזה של מספר שמונה אדום.