מיסטר גרנט סוגר מעגל

מאת: אמיר נבון

השם "גרנט" נחקק אצלי לראשונה לפני עשר שנים, בעונת 90/91. נסענו בטנדר המצ'וקמק של הדוד שלי, אוהד של מכבי פתח-תקוה (מוליכת הליגה הארצית דאז), למשחק של היריבה העירונית השנואה, הפועל פתח-תקוה, שהוליכה את הלאומית בהפרש נקודה ממכבי חיפה.

הפועל פ"ת שיחקה באותה שבת מול בית"ר ירושלים והדוד האהוב ביקש ממני, התחנן, שהיום נעודד את הירושלמים. הוא הרי לא היה מסוגל לראות את שנואת נפשו לוקחת אליפות ממש מול עיניו.

על הספסל של הפועל פ"ת ישב מאמן צעיר, שהצעיד את קבוצתו לעונה מפתיעה. במשך תשעים דקות רצופות תקפה פ"ת את הירושלמים, ולא הצליחה לכבוש. בתוספת הזמן התרומם החלוץ המרכזי של פ"ת, ניר לוין, לכדור אבוד ברחבה ונגח בקושי פנימה.

האוהדים הכחולים היו בעננים, השער של לוין (מלך השערים באותה עונה) השאיר אותם במקום הראשון, לפחות עד שמכבי חיפה תשלים משחק חסר (היו הרבה כאלה בשל המתנות המעופפות ששלח סדאם).

ביציאה מהאיצטדיון, בצומת עם רחוב ז'בוטינסקי, הוציא הדוד שלי את הראש מפתח החלון של הטנדר (פתח היה, חלון לא), וצעק אל העוברים והשבים: "נמאס לי מהפוקסים של גרנט".

מכבי חיפה ניצחה בסופו של דבר את המשחק החסר, עלתה למקום הראשון ולא ירדה ממנו עד סוף העונה. גמר גביע המדינה הפגיש שוב את שתי הקבוצות, חיפה ניצחה 1:3 וזכתה בדאבל היסטורי. לענינינו, מכבי חיפה דפקה את אברם. מכבי חיפה תצטער.

מכבי ת"א של אותן שנים היתה הבדיחה העצובה של הליגה. 13 שנים של חילופי מאמנים, שחקנים ויו"רים, לא הביאו למועדון הפאר אפילו אליפות אחת. בקרית שלום שמו עין על גרנט, אבל הוא התלבט ונטה לסרב. יו"ר הפועל פ"ת, גברי לוי, מיהר להצהיר שגרנט העדיף להישאר בגן של שושנים מאשר לעבור לשדה של קוצים.

בסופו של דבר גרנט הבריז לגברי (ולא בפעם האחרונה), ועזב לעיר הגדולה. הוא הביא למכבי את שוער המשנה של נבחרת ברית-המועצות, אלכסנדר אובארוב , עוד בלם רוסי בשם פוליקארוב, השאיל את יעקב הלל מהפועל לוד וקנה את נועם שוהם מאשקלון. יחד עם סגל שחקנים שכלל את הירושלמים מלמיליאן ואבי כהן, אלי דריקס, ניר קלינגר, אבי נמני ואיציק זוהר, מכבי קרעו את הליגה ולקחו לירוקים את האליפות. גרנט ניצח באותה עונה פעמיים 1:5 את מכבי חיפה.


עונה לאחר מכן קנה יעקב שחר את מכבי חיפה והציב סטנדרטים חדשים של ניהול בכדורגל הישראלי. שלמה שרף עזב לנבחרת, ובמקומו הגיע לחיפה המודרניסט גיורא שפיגל. בית"ר ירושלים, שרק חזרה מהארצית, הציגה כדורגל שוטף ולאחר מאבק עיקש עם מכבי ת"א של גרנט זכתה בתואר. בגמר הגביע פגש גרנט את מכבי חיפה. המשחק היה רע, ושער של עטר הכריע: הגביע נוסע לכרמל. מכבי ת"א נשארה בלי תואר. אברם היה בטירוף.

בפתיחת עונת 93/94 היתה למכבי ת"א קבוצה מצוינת. הסגל שרץ עם גרנט כבר שלוש שנים התחבר סופית ושיחק כדורגל יעיל ומנצח. הבעיה היחידה היתה מכבי חיפה: להקת הכדורגל המשומנת והמרשימה ביותר שנראתה בישראל אי-פעם. שיטת הלחץ (שגרנט החל בה קודם לכן במכבי), טובלה בניצוצות כדורגל של קישור יצירתי שכלל את ברקוביץ', עטר, חזן וקנדאורוב (כולם הגיעו לאירופה), התקפה מטאורית בראשות האווירון והגנת ברזל בהנהגת רומן פץ.

המפגש הראשון בין שפיגל לגרנט נגמר ב-1:1, במפגש השני התפרץ כל הכישרון של חיפה על האפרוריות התל אביבית והירוקים נתנו 0:5 ענק. גרנט הבין שחיפה פשוט טובה יותר והחליט לעבור לכוח. המפגש השלישי הסתיים ב 1:1, כשבדקה ה-20 גולש מאיר מליקה לרגלו של פץ , משבית אותו לעונה שלמה. מצלמות הטלוויזיה קלטו את מליקה מאשר את ביצוע המשימה ("אברם זיינתי אותו"). וגרנט הפך לאחד המאמנים השנואים בארץ. גרנט לא יכול היה לראות את חיפה לוקחת לו דאבל נוסף מול העיניים, ובמשחק קשה וברוטאלי הצליח לנצח את חיפה 1:2 בשמינית הגמר, בדרך לזכייה בגביע.

בעונת 94/95 הגיעה הנקמה הקלאסית. חיפה הנוצצת (בתוספת רביבו) נפלה מול הנשמה הגדולה של מכבי תל-אביב. גרנט לא ניצח את מכבי חיפה באותה עונה, גם לא את הפועל ת"א ובית"ר ירושלים, אבל בליגה של 16 קבוצות מספיק לנצח את כל השאר. גרנט עשה את זה בגדול, ובסוף העונה כבר היה בדרך לחיפה. להפועל חיפה. לרובי שפירא נמאס לשפוך כסף על שחקנים, הוא החליט להביא מאמן טוב, וגרנט הלך אל הכסף הגדול.

מכבי ת"א, בלי גרנט (ועם קשטן), שיחקה כדורגל חופשי וזכתה בדאבל. גרנט, בהפועל חיפה, המשיך לדפוק את הירוקים כשניצח אותם בדרבי (2-1), בפעם הראשונה מזה 19 שנים. ביציע ג' התחילו להרהר: מה נעשה עם הגרנט הזה, נמאס ממנו.

החזרה של גרנט למכבי ת"א, בעונה שאחרי, עשתה רע לשתי הצדדים, אבל הוא לא שכח לדפוק את חיפה בכל הזדמנות. גרנט לקח מהירוקים שש נקודות חשובות בעונה בה זכתה הפועל חיפה באליפות, ועוד שש בעונה שעברה, בעיצומו של מאבק האליפות מול הפועל ת"א. מאיזה כיוון שלא נסתכל על זה, גרנט נקם בחיפה, בכל הדרכים האפשריות, על אותה עונה ישנה, 90/91, בה לקחו לו הירוקים את שני התארים.

גם לגרנט וגם למכבי חיפה לא היה מה להפסיד, יעקוב שחר הבין את הפטנט עליו רשום שמעון מזרחי: אם מישהו דופק אותך, תתחיל לשלם לו משכורת. גרנט הגיע למכבי חיפה ולקח אליפות. מיד לאחר משחק האליפות בטדי הוא חזר והזכיר את אותה עונה אבודה מבחינתו, לפני עשר שנים. "סגרתי מעגל", הוא הצהיר.

כמה ימים קודם לכן, התבזו מכבי חיפה וגרנט בהפסד למכבי פ"ת בחצי גמר הגביע ועל ההפסד (השני העונה) בדרבי אין צורך להרחיב. מבחינתם של רבים מאוהדי מכבי חיפה, גם זו היתה סגירת מעגל. מבחינתם, אברם גרנט דפק אותם גם הפעם.