למה אוחנה לא סופר את היידמן

בשקט-בשקט, בלי שאף אחד שם לב, נעלם לו דניאל היידמן מהאופק. הקשר האחורי, שהיה שחקן קבוע בהרכב של אוחנה בסיום העונה שעברה, לא מוצא את עצמו העונה. "מתי אתה חוזר מהפציעה?", שאל אותו השבוע אוהד קצת לא מחובר, שאלה שבעצם אינה כה מפתיעה, ומשקפת את מצבו של היידמן בקבוצה.

הקשר נתן עונה טובה, וחשב שהנה באה הפריצה שלו בבית"ר, אך אפילו השילוב המוצלח בקישור האחורי עם הקולגה הברזילאי קאלדיירה לא נתן לו נקודות זכות, ובסופו של דבר הוא איבד את המקום לטובת עידן מליחי ואלי ששון. עכשיו, כשהוא כמעט אחרון ברוטציה של אוחנה מגלה השחקן שהחיים בבית-וגן אינם קלים. רק מור אפרים עוד לא קיבל את הצ'אנס שלו על חשבון היידמן.
כולם יסכימו שהאיכויות של היידמן מתבטאות בעיקר במשחק הגנה ממושמע ובמלחמה חסרת פשרות, אך לא בחלק הקדמי של הקבוצה. היידמן הוא מסוג השחקנים שמאמנים אוהבים. הוא ממושמע ועושה את העבודה השחורה על המגרש, יש לו סבלנות אין קץ ולעולם לא מתלונן. מה עוד יכול מאמן לבקש?

יש בקבוצה שחקנים שנוהגים לגשת לעתים תכופות לשיחות אישיות עם אוחנה ולצאת בכל מיני הצהרות או בקשות מעבר לקבוצה אחרת, ולא אחת זכה אוחנה לשמוע את חניכיו מתמרמרים על דקות משחק מועטות. אלא שהיידמן הוא ההפך הגמור. שחקן שקט שלא מתלונן בפני הצוות המקצועי, לא יוצא בהצהרות לתקשורת, ואפילו בורח מאור הזרקורים. יש מי שיגיד שזו הבעיה שלו. "נוח לאוחנה לתפוס את היידמן כאשם", אמר השבוע שחקן בקבוצה, "הוא נוח לכולם, והתכונה הזאת עולה לו לדעתי בהרבה דקות ספסל. הכי קל להפיל עליו את התיק כשלא מצליחים או כשסתם צריך לתת למישהו אחר לשחק".

הנפילה של היידמן החלה במשחק ההפסד 4:1 מול בני-סכנין. בית"ר היתה בפיגור 3:0 כבר בדקה ה-25, והמאמן מצא את האשם. היידמן ירד מהמגרש ובמקומו נכנס מליחי. העובדה שהיידמן לא היה אחראי ישיר לשערים שספגה הקבוצה לא שינתה דבר. הוא ירד לספסל, ומאז הוא לא בתוכניות של אוחנה. "היידמן היה זה שיצא ראשון מהמשחק רק משום שלאוחנה היה קל להוציא אותו", אמר השבוע שחקן נוסף בקבוצה. "הוא לא היה הכי חלש". שחקנים אחרים במצב כזה היו עושים פרצוף, אם לא למעלה מזה, אבל היידמן, נאדה.

שלושה שבועות מאוחר יותר חזר השחקן עם בית"ר לאותו מגרש, הפעם למשחק מול הפועל חיפה. אוחנה פתח עם קאלדיירה וששון בקישור האחורי, אבל כשהברזילאי נפצע ופרש העדיף אוחנה להסיט את אלירן דנין לאמצע ולהעלות את דוד אמסלם מהספסל ישר לעמדת המגן. כמעט מיותר לציין שלצדו של אמסלם ישב היידמן. וכך נוצרה מציאות חדשה, ולפיה היידמן לא היה ברוטציה אפילו שמליחי ריצה עונש הרחקה. "אם מליחי היה כשיר, אוחנה לא היה עושה את כל השינויים הפנימיים", טוען חבר לקבוצה. "הוא היה מעלה את מליחי וגומר עם הבעיה".

במחזור הבא, במשחק הבית מול מכבי תל-אביב, זכה היידמן לפתוח בהרכב לצדו של מליחי אך ורק בגלל אילוצים רבים שהיו לאוחנה, ביניהם אי-כשירותו של קאלדיירה ותפקודו של ששון כבלם במקום אינדיו המורחק. את המשחק הזה סיימה בית"ר בניצחון 0:2 עם יכולת טובה של הצמד היידמן את מליחי. שוב חשב היידמן שהנה הוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, אבל מהר מאוד הוא התבדה. מול הפועל פתח-תקווה החזיר אוחנה את היידמן לספסל. "זה שבר אותו", ממשיך אותו חבר לקבוצה, "הוא הופתע מהמהלך של אוחנה".

הקשר, אם כן, נוהג בסבלנות במשך כל התקופה האחרונה, ונראה שעל אף שהבטן שלו מלאה הוא מעדיף לשמור הכל בפנים. אלא שאם המצב יימשך כך ייאלץ השחקן לעשות חושבים ולשקול מהלכים עתידיים. היידמן חתום לעונה נוספת בבית"ר ולא מעלה שום אפשרות לעזיבה, אבל גם הסבלנות שלו עלולה להיגמר.