האיש שתמיד רוצה יותר

לפני כמה שבועות כינס אלי דריקס את כל הצוות הניהולי של מכבי תל אביב לשיחה. "אני כאן האחראי", אמר סגן הנשיא לנוכחים, "מי שלא ילך בדרך שלי לא יהיה כאן, והדברים ברורים מאוד למי שצריך להבין אותם". במקרה או שלא במקרה, כעבור כמה שבועות עזב את הקבוצה מנהל הכספים של המועדון, גיא עמוסי, ועבר לתפקידו החדש כמנכ"ל היריבה, הפועל תל אביב, בעקבות מערכת יחסים לא ממש תקינה עם דריקס.

עמוסי הוא בחור שאפתן. דומה שאין תכונה שתיטיב לתאר את האיש שבעולם העסקי, כמו גם בעולם הכדורגל, מתואר בפי כל כמקצוען וכבחור שמסמן לעצמו מטרות, משיג אותן, והולך לחלוש על העסקים במתחם וולפסון. שנתיים וחצי אחרי שהגיע למכבי תל אביב וכשבוע לפני ההתמודדות מולה, האיש שתמיד חלם להיות מספר אחת מגשים את החלום. ושילך לעזאזל הצבע.

ב-2001 בישר עמוסי, מנהל הכספים של חברת פנטין, העוסקת בפיתוח עסקי בעבור חברות היי-טק אירופאיות, למנכ"ל החברה רועי רמתי, שבכוונתו לעזוב. עמוסי רצה להתקדם. רצון שמאפיין את הבחור בן ה-39 יותר מכל. "הוא תמיד רצה עוד דברים לעשות, דברים חדשים, עוד סמכויות. לא אחד ששוקט על שמריו", נזכר רמתי השבוע, "הוא רצה לעשות דברים אחרים, רצה לגדול, להסתכל על תחומים אחרים. להתקדם הלאה. אצלנו זה היה לוקח יותר זמן. הוא רצה להיות מנהל".

עוד לפני שחלם להיות מנהל, החל עמוסי את לימודיו במכללה למינהל בלימודי ראיית חשבון. אביו של עמוסי, אגב, הוא בעל משרד לראיית חשבון בעצמו ושימש לפני שנים רבות כרואה החשבון של הוריו של לוני הרציקוביץ'. "עוד כשהייתי ילד", מעיד הרציקוביץ'. דווקא במכללה למינהל מתואר עמוסי על ידי מכריו מהלימודים כתלמיד לא בולט במיוחד. בסיום השלמת חובותיו כסטודנט ערך את הסטז' שלו במשרד רואי החשבון של יאיר רבינוביץ', שגם סיפק שירותי בקרת תקציבים להתאחדות לכדורגל.

"הוא עבד כסטז'ר אצלי והמשיך בבקרה כמתפעל", סיפר רבינוביץ', "לאחר מכן הוא פרש למשרד רואי חשבון ולעסקים. הוא בחור רציני שלוקח את החיים ברצינות ועובד בחריצות. יודע את העבודה ולא מחפף, לא מקצר בפינות".

במהלך אותה התקופה לא הצליח עמוסי לעבור את מבחני לשכת רואי החשבון, ועל כן למרות שסיים את חובותיו, הוא אינו מוגדר כרואה חשבון מן המניין. "עמוסי היה סטז'ר אצל רבינוביץ' ושם היה חשוב יותר שהמשרד יתפקד", אומר מכר מהלימודים, "לכן קשה יותר היה לצאת לחופשות על מנת ללמוד למבחנים, ולבסוף הרגיש שהוא יסתדר גם בלי התעודה, כי בכל זאת זה מקצוע של ידע וניסיון, לא רק של תעודה. אתה צריך למצוא רק את העיתוי והקשרים. אני לא בטוח שאלי דריקס יודע את ההבדל בין רואה חשבון לחשבונאי. מי שלא עובר את הבחינות, יש לו תואר של חשבונאי".

שלוש שנים העביר עמוסי במוסד הבקרה התקציבית, שבמהלכן למד את הענף על בוריו. "הוא ישר ומקצועי", אומר שוקי כהן מהבקרה, "אני לא רוצה לתת ציונים לאחרים, אבל בעיניי, אם כולם היו כמוהו היה טוב מאוד. הוא מכיר את התקנון, הוא ער לשינויים, הוא מתעניין ויודע. הוא מבין את רוח התקנון".

לאחר שלוש שנים בבקרה חזר עמוסי לעבודה במשרדו של אביו. בשנת 2000 הגיע לחברת פנטין, לאחר שד"ר אמיר גוטמן, אחד מבכירי החברה המליץ עליו. "הוא הגיע כמנהל כספים והיה בחברה כשנה-שנה וחצי", מתאר המנכ"ל רמתי, "בחור שמילא את תפקידו מצוין. הוא הקים מערכת תפעול, ניהול ובקרה, ועבד מול הדירקטוריון ובעלי המניות. התעסק בתמחור, חוזים וכל מה שקשור בזה. אם הייתי מגדיר אותו כשאפתן ואמביציוזי? כן. לא רק בא לעבודה והולך הביתה. הוא עבד קשה והשקיע". לאחר שנה וחצי בתפקיד החליט לעזוב. "זו היתה תקופת התנפצות בועת ההיי~טק", נזכר גוטמן, "והחברה הצטמקה, די טבעי היה שיעזוב".

חלק מהרקע הניהולי והאופן שבו התרגל עמוסי להוביל אנשים נגזר כתוצאה משירותו הצבאי כקצין קרבי בנ"מ. לקראת האיום העירקי על ישראל לפני כשנתיים, מה שנראה היה כמלחמת המפרץ 2, הוביל עמוסי (אז קצין במילואים _ ע.ר) את מבצע שילובם המבצעי של חיילי התגבורת האמריקאים שהגיעו לישראל.

למכבי תל אביב הגיע עמוסי אחרי התקופה בפנטין ובעקבות המלצה של דריקס ללוני הרציקוביץ', לאחר שהראשון הכיר את עמוסי דרך מכרים משותפים. עמוסי נכנס למועדון שהיה שרוי בכאוס ניהולי. אלי דריקס, סגן נשיא המועדון כיום, היה אז המנהל המקצועי של מחלקת הנוער ולעמוסי, לטענת גורמים במועדון, "כשהגיע למכבי היה בטוח שהוא מקבל את תפקיד המנכ"ל. היו הבנות כאלו מלמעלה, מלוני. אמרו לו שאין מנכ"ל ועם הזמן אולי הוא יקבל את התפקיד".

אולם עד מהרה עמוסי התבדה, וכשאלי דריקס מונה לתפקיד סגן הנשיא הסתפק עמוסי בתפקיד מנהל הכספים. המציאות הכספית והארגונית שבה נתקל במכבי היתה לא קלה. במילה אחת, בלגן. את הצד הכספי ניהל במכבי דוד עוזר ונציגים של חברת ישפאר שבבעלותו של לוני הרציקוביץ'. מיד עם הגיעו למכבי החל עמוסי לעשות סדר ולהטמיע סדרי עבודה חדשים. "מכבי אז היתה גיהנום", אומר מכר של עמוסי, "חשבוניות של חובה היו בזכות וההפך. כמה חודשים נאלץ לעשות סדר בבלגן. גם כשאין כסף צריך שיהיה סדר. אחרי שיישרו איתו קו ולמרות שלא היה כסף, הכל הלך חלק. לא היו שליפות, הוא השאיר תשתית מעולה, גם מבחינת האנשים שהוא עמד על זה שהם יגיעו, למרות שלא היה כסף להביא אותם, כמו מנהלת החשבונות קלריס. אשה שיודעת את העבודה".

עמוסי מקבל קרדיט מכל עבר על עמידה על קוצו של יוד בכל הקשור לניהול הכספי של מכבי. הוא היה דקדקן ומסודר ובמקרים רבים ניסה להשפיע על הגורמים המקצועיים לחסוך בהוצאות. לחוזה של ברונו הייס, לדוגמה, התנגד נחרצות וטען שמכבי מבצעת שגיאה גדולה בגין הסכומים שעליהם התחייבה. גם במקרה של רודריגו גולדברג היתה לעמוסי השפעה רבה על ניתוק הקשר בין הקבוצה לשחקן, לאחר שתשלום המסים על הצ'יליאני עמד להיות מוכפל לאחר ששיחק מעל שלוש עונות בארץ.

במכבי ניכס לעצמו עמוסי סמכויות שמעבר למנהל כספים רגיל. "ראיתי שהיה לו עניין בתחומים אחרים אז האצלתי לו סמכויות אחרות", מספר דריקס, שמכחיש כל מתיחות שהיתה או לא היתה בינו לבין עמוסי. "לקחתי אותו איתי למשאים ומתנים, נתתי לו לטפל בכל מיני נושאים שלא קשורים לכספים. אם הייתי צריך לסגור דברים עם ספונסרים הייתי שולח אותו". עמוסי לא בחל בשום עבודה. כשעירוני ראשון לציון היתה חייבת למכבי תל אביב כסף בעבור השאלתו של קובי אבדאייב, לדוגמה, הוא היה האיש ש"רדף" אחרי החוב.

עמוסי נחשב לאחד שמטיף להידוק חגורה ובמציאות שבה הברז הכספי נסגר על ידי לוני הרציקוביץ' בשנה האחרונה הוא דאג לכך שלכל הוצאה יהיה כיסוי. דוגמה נוספת למעורבותו הרבה של עמוסי היא במתן העזרה שהעניק לשוער לירן שטראובר. כשהאחרון נקלע לבעיות כלכליות אישיות, עמוסי היה האיש אשר ייעץ ועזר לשוער מול הבנקים. בתקציב הקבוצה שהוגש לבקרה התקציבית התחייבה מכבי תל אביב שאין היא חייבת כספים לשחקניה, אולם חובות לשחקנים על מענקי האליפות עוד מהעונה הקודמת היו עבירה על תקנון התאחדות.

הקבוצה הועמדה לדין, עמוסי ייצג את הקבוצה בדיון, והקבוצה ספגה קנס כספי. "גיא ניהל את כל הצד הכספי. כל המשכורות היו בתחום סמכותו, עבודה מול ספקים", מוסיף מנהל הקבוצה, אבנר טוויטו, "אם אלי דריקס היה מסכם חוזה עם שחקן, הוא היה מוציא אותו לפועל".

ואולי זוהי אחת הנקודות שמעיבות על תקופתו של עמוסי במכבי תל אביב - היחסים עם דריקס. בין השניים שוררת מערכת יחסים חמה, לטענת שניהם, אולם גורמים שונים מתארים אותה כמורכבת יותר. עמוסי, שאפתן כהרגלו, לא הסתפק במשרת מנהל הכספים וניסה תמיד לפנות לתחומים רבים ככל האפשר. יתרה מכך, הוא מעולם לא הסתיר את רצונותיו להתקדם למשרה בכירה יותר. "לא היו בינינו חילוקי דעות. הוא עבד בסדר לטעמי", מתאר היום דריקס, "היה רק דבר אחד שאותו גם אמרתי לו. התפקיד שהוא עשה לא עניין אותו. לא עניין אותו להתעסק בכספים אלא להיות מנהל. הוא לא הכחיש את זה שהוא רצה בתפקיד אחר וזה לגיטימי". במשך התקופה נקרו בפני השניים כמה מהמורות. "לפני שנה וחצי בערך הוא כינס ישיבה של אנשי עמותת המכבים כדי לדון באספקטים כלכליים", נזכר גורם במכבי, "דריקס שמע שהוא כינס ישיבה ולא קרא לו והוא ביטל את הישיבה כי לא הוזמן. זו היתה ישיבה של נוהלים כספיים. עקרונית אלי היה אמור להיות מוזמן ואולי הוא הוזמן אבל זה לא תואם. דריקס שלח אליו אי-מייל נזעם, 'איך לא תיאמת את זה איתי קודם', והיו עוד מקרים דומים של מחלוקות ביניהם".

במקרה אחר סירב עמוסי לבקשתו של דריקס למהלך מסוים והשניים התנגשו כשסגן הנשיא הבין שהצדק עם עמוסי. "גיא עמוסי היה לפני שדריקס הגיע", מספר גורם בכיר במכבי, "הוא חשב שהוא ראוי להיות מנכ"ל וזה מאוד הפריע לו כשאלי קיבל את הבכורה. הוא חושב שהוא יותר מוכשר ממנו. בהתחלה הוא שיתף פעולה אבל גילה יותר מפעם אחת חוסר לויאליות כלפי אלי דריקס. התחילו כל מיני חיכוכים ביניהם. אלי היה צריך לשים לו גבולות. ככל שהזמן עבר אלי תפס את מקומו בצורה יותר חזקה. חודש לפני שהוא החליט לעזוב היתה מחלוקת קשה בין דריקס לעמוסי, שבה דריקס העמיד אותו במקום בצורה מאוד ברורה, ומאז הבין שהוא צריך לעזוב".

אלי דריקס, כאמור, מכחיש. "לא היו אצלנו חילוקי דעות", הוא הודף את הטענות על כימיה לקויה, "היה כאן מצב של מנהל מול האנשים שמתחתיו. בכל מערכת אנשים יכולים להביע דעות ולא לחשוב בצורה דומה, אבל בסופו של דבר רק אדם אחד מקבל החלטות. הוא לא חתר תחתיי".

אחד המפעלים היותר מוצלחים של עמוסי במכבי תל אביב היה קשור בהכנות לליגת האלופות. עמוסי היה האחראי מטעם המועדון על הקשר מול חברת טים השוויצרית שאמונה על תפעול מנגנון התחרויות במסגרת המפעל. עמוסי היה האיש שעמד בקשר עם אנשי החברה. לדברי מכר של עמוסי הוא אמנם נהנה מהעבודה מול האירופאים, אך נפגע מעט מאנשי מכבי: "קורה משהו מוזר מאוד בינו לבין דריקס באחרונה. עובר עליהם משהו. הוא עבד מאוד קשה בקטע של אופ"א, אבל השאירו אותו מחוץ לכל החגיגה. לא לקחו אותו למשחקים של ליגת האלופות, לא לארוחה שיש בערב המשחק עם הנציגים של

באותו היום שבו ניצחה מכבי תל אביב את אייאקס קבע עמוסי פגישה לארוחת בוקר עם אלי דריקס. מטרתו היתה לבשר לסגן הנשיא על המעבר להפועל תל אביב. דריקס, שידע על המתרחש ואף היה מהממליצים להפועל תל אביב, השאיר לאחרון פתק ברכה במשרדי מכבי תל אביב ונמנע מהמפגש. לא ברור מה נותר ממערכת היחסים בין שני האישים שמקפידים להאיר את הדברים באור ורוד ולהפריך כל תיאור שונה, אבל מה שבטוח הוא שעמוסי, חמוש בידע הכלכלי העדין ביותר על מכבי תל אביב חצה את הקווים ליריבה הגדולה. "הוא עזב כי הוא רצה לעשות יותר ממה שהוא עשה במכבי תל אביב", אומר לוני הרציקוביץ', ויאיר רבינוביץ' מסכם: "הוא אדם אמביציוזי. מן הסתם היתה לו נטייה לעסוק בתחומים מעבר לאחריותו ובחלקם הוא עסק. אני חושב שהוא מאוד שאפתן. בהחלט יש לו את הדרייב לדחוף את עצמו. אם הוא רק רוצה הוא יגיע רחוק".