ערב המשחק ציין פיני גרשון כי כמה ממאמני מכבי לפניו היו זקוקים לטיטולים, מהחשש מהפסד ביתי במפעלים אירופים. אמש ניכר בכמה משחקניו הבכירים, שהם זקוקים לאביזר, לפחות במחצית הראשונה. בדיעבד, פציעתו של מארוויס תורנטון, עיקרה באופן משמעותי את התקפת סיינה (משחק קבוצתי משובח, שמסביר את מיקומה באיטליה ובאירופה) ואיפשרה למכבי לנצח.
למכבי מודל 2005, קבוצה עם מגוון אפשרויות, יש פיתרון לכל מצוקה זמנית. צריך ישראלי שיצטיין? טל בורשטיין תפס את המשבצת עם 16 נקודות, כולל תשע נקודות בתוך 2.20 דקות, ששברו שוויון 77-77 ב-5.25 הדקות האחרונות. צריך שחקן פנים יעיל עם נוכחות ברחבה, שתתבטא גם במשיכת עבירות מהיריב? 'מייס' באסטון הגיע בזמן, ואם היה מבכר סלים פשוטים על פני ניסיונות הטבעה מסובכים, היה מסיים עם 30 נקודות ולא עם 19. אבל אחרי הקאם-בק הקבוצתי מי בדיוק סופר?
חמישה שחקנים בצהוב סיימו במאזן דו-ספרתי; אף אחד לא יזכור שהקבוצה פיגרה ב-18 נקודות, ספגה 16 שלשות מ-32 ניסיונות ו-17 נקודות מריבאונד התקפה, על אף יתרון סטטיסטי במאזן הריבאונדים, כי חלק מהנוכחים התמקדו ברכיסת הטיטול במקום לסגור נכון ולסייע בריבאונד הגנה; הופגנה הגנה שערורייתית במחצית הראשונה ובפתיחת השנייה; פארקר סיים מחצית עם 6 נקודות ללא אסיסט; כל אירופה יודעת שמכבי משלמת ל'שאראס' רק על התקפה, אבל לא גובה ממנו מחיר על הגנה רשלנית; ווייצ'יץ' לא יכלול את המשחק הזה באלבום הזכרונות שלו. לא ברור מדוע הוא התעקש לשחק מחוץ לרחבה. שומריו לא אכלו את הפיתיון, לא התלוו אליו לטיול מחוץ לרחבה ותרומתו למשחק היתה שולית; גם יניב גרין יזדקק לזמן התאוששות. 6:45 הדקות שבילה על הפארקט היו משולות לשלב 'הכאפה המצלצלת'. אמש הוא הגיע ליורוליג, רק כדי להיות טרף קל לגלאנדה, קיאצ'יג ואזה.
וגם פיני גרשון לא יתלהב מהמשחק של חניכיו. יש לו עדיין בעיות יסודיות בהגנה, קצב התפוקה נפגע כאשר המחליפים משולבים (רק 5 נקודות לספסל) ולחזור ולהתבסס על 'אלוהים גדול' זה טוב כגימיק, אבל את האמת הוא הרי יודע. עוד משחק כזה והצופים יצטרכו להגיע להיכל עם ערכות של חיתולי שקמה.
בינתיים יש לפיני פתרון לכל בעיה
רון קופמן
12.11.2004 / 9:31