סע לשלום, המפתחות בפנים

עונת ה-NFL מזכירה במידה מסויימת את ה"רגילה" הצבאית. אתה מחכה חודשים על גבי חודשים בציפייה ארוכה וכשזה כבר מגיע זה עובר בלי שהספקת ליהנות מהכל. רק בין ספטמבר לינואר הזמן טס בכזו מהירות מסחררת וככה, בלי שהרגשנו, חצי עונה כבר עברה.

יש הרבה מקום להשוואה בין קבוצת פוטבול לרכב. השלד קיים כל הזמן, כשבכל שנה מנסים לשכלל, להוסיף טריקים ושיכלולים ולנצח את השוק במחיר ובאיכות. אם אתם רוצים לדעת כאוהדים באיזו מכונית לנסוע מעכשיו לפחות עד ספטמבר הבא נסו את "מדריך רוזנטל". תמיד אמרו לי שהכישרון היחיד שלי הוא להיות סוחר מכוניות משומשות, לא ידעתי שאת הסטאג' אעשה בפוטבול.

הסוסיתא

ניסיון ליצור משהו מקורי בצבעי הדגל הפך לתרכובת של חלקים מיושנים וזבליים במיוחד. ההגה מתפרק, תיבת ההילוכים נשארת בידיים, אחרי יומיים כבר יש חלודה, שום דבר לא עובד בגוש הפסולת הזה. היבואן: טום דונהיו. הנהג: דרו בלדסו. הקבוצה: בפאלו בילס. אולי גם השיקאגו ברס, רק שלהם אין בכלל נהג.

היונדאי

משחקים אותה בליגה אחרת, יוקרה וכו', מוסיפים שכלולים ומתגלים כרכב סתמי. אפשר להוציא את היונדאי מקוריאה, אי אפשר להוציא את קוריאה מהיונדאי. היה ונשאר רכב מהשורה השנייה שלא מגיע לליגה של הגדולים באמת, לפחות לא בשנות ה-2000. הקבוצות: דאלאס קאובויז, וושינגטון רדסקינס, סינסינטי בנגאלס.

וולקסוואגן באס

פעם היא שימשה את ההיפים. רכב גדול שנוטף סקסיות ורוחה של תקופה אחרת, מעלה אסוציאציות של גן עדן. מסתכלים בערגה על העגלה המצ'וקמקת הזו וחושבים: "איי, פעם ידעו איך לעשות חיים". אוטו שסימל עידן שלם הפך לגרוטאה במגרש לחלקי חילוף. מישהו אמר סן פרנסיסקו 49'?

סובארו פשע

אני לא יודע מי מכם זוכר את הרכב המפחיד הזה. פיסת מתכת שנראית ספק כמו בננה, בדרך כלל גם בצבע צהוב, שתי דלתות בלבד, פרווה על הדש-בורד, קוביות על המראה הפנורמית, סטיקר של "פיוניר" על החלון האחורי אפופה בעשן זול של סיגריות "טיים". כלי תחבורה לאסירים משוחררים, היינו דוחפים לתוכו את כל הבולטימור רייבנס, אבל מכיון שאין בו מקום נסתפק בלהכניס אליו את האחים ג'מאל וריי לבית לואיס.

דלתא

כמה בדיחות סיפרו על הדלתא בזמנו? למשל: "למה יש לה וישרים מבפנים: כי מי שקונה אותה ישר עושה "חיק, טפו" על החלון". עוד אחד הוא: "למה יש לה שני חורים בגג? כדי שהחמור שקונה אותה יוכל להוציא את האזניים". חמור בא, חמור הולך, האזניים השנה שייכות לנורב טרנר שנכנס לכלי הבעייתי מלא הדפקטים של האוקלנד ריידרס.

הוולבו

שאף אחד לא יספר סיפורים, אין רכב יותר מעצבן מוולבו. מכונת פלדה מגושמת אך יעילה, מרגיזה את העין אך בטיחותית בטירוף. הביצועים של הוולבו נראים כמו זריקות עונשין של עופר פליישר, אבל מה? "אחי, אין יותר בטוח מזה, אני אומר לך, בטון מזויין". כל פעם שאתה רואה וולבו על הכביש, אתה מת שהיא תתנגש באמא של הקירות כדי לבדוק כמה הבטיחות הזו אובררייטד. בשבוע שעבר הניו אינגלנד פטריוטס נכנסו בקיר בפעם הראשונה אחרי עשרים ושניים שבועות.

הלמבורגיני

היא מושכת בטירוף, צ'יק מגנט בהיי וולטאג'. יש לה הכל: סטייל עצבני, ביצועים, מהירות, רכב החלומות של כל מתבגר. הנהג שלה הוא בדרך כלל טיפוס שחצן שמראה לכולם כמה הוא הכי טוב. על לוחית הזיהוי של הפילדלפיה איגלס רשום המספר 81.

הפורש

סופר-מהירה, מכניקה גרמנית, רכב לכל מי שאוהב לעשות הרבה מיילג' במעט זמן. הבעייה שלה היא ביטוח יקר בסוכנות "מאנינג" שהמחיר שלו מונע טיפול בחלקי חילוף בסיסיים וחרדה מכל פס האטה על הכביש. האינדיאנפוליס קולטס נוצצים כל עוד הם על הכביש המהיר, כשהם מגיעים לבורות העירוניים מתחילות הבעיות.

שברולט קורבט

נו, באמת, אם יש לכם כסף לקורבט קנו כבר פורש. הקנזס סיטי צ'יפס ומינסוטה וייקינגס הן סתם חיקוי זול.

הפיאג'ו

50 סמ"ק של נסיעה בכביש עירוני. ברגע שמגיעים למגרש פתוח לא יכול להתחרות בשום דבר. נותן הרבה הזדמנויות לילדים זבי חוטם לנסות להראות מה הם יודעים על הכביש. כשזבי החוטם הולכים לעשן חשיש הם זורקים אותם בצד, כמו את המיאמי דולפינס.

טויוטה קורולה

לא יקר אבל לכולם יש, לא יפה אבל פשוט ויעיל, לפעמים גם מצליח להפתיע בעליות בקסטל. קבוצה גדולה מאוד של אנשים נוהגת בקורולה, ויש מספיק קורולות גם במגרש שלנו: הניו יורק ג'טס, הסן דייגו צ'ארג'רס, הג'קסונוויל ג'אגוארס, פיטסבורג סטילרס והניו יורק ג'איינטס.

הרכב השכור

מין מוטציה שאתה לא בדיוק יודע מה תקבל בה. אתה מזמין פיאט פונטו ופתאום מקבל בטעות פורמולה 1, נוסע בפורד מוסטנג ומתברר שהברקסים לא עובדים. גם כאן יש כל מיני חיות מוזרות כמו הקליבלנד בראונס, יוסטון טקסאנס, דטרויט ליונס, טנסי טייטאנס, גרין ביי פאקרס והסיאטל סיהוקס.

וולקסוואגן גולף (גג פתוח)

זה הרכב הכי מבדח. אתה נוסע בו, עושה פלאברות כמו משוגע ובסוף החבר שלך מפטיר: "אחי, מה קנית? זה רכב של כוסיות". לא יעזור מה הסט. לואיס ראמס יעשו, הם היו ונשארו כוסיות.

הקורקינט

כלי התחבורה של אלה שנכשלים פעם אחר פעם במבחן נהיגה. זו הדרך היחידה שלהם להתנייע כי אפילו אופניים גדולים עליהם. כל ה-NFC דרום, אטלנטה פלקונס, טמפה ביי באקנירס, ניו אורלינס סיינטס וקרוליינה פנתר'ס, נרשם לשיעורי קורקינט מתקדמים.

המיני מיינור

מרוב שהוא עגלה קטנה וישנה בעסה אפילו לצחוק עליו. הוא לא מעניין אף אחד והבעלים שלו יודע בדיוק את מעמדו ולא משקיע בו כסף. לאף אחד הרי לא אכפת מהאריזונה קרדינלס.

הג'יפ

כמות המיתוסים שנקשרה בג'יפ גדולה מכמות מורשות הקרב על מלחמת יום-כיפור. רכב עם היסטוריה מפוארת שהנהג שלו תמיד בטוח שהוא עדיין עושה את הרושם שעשה לפני עשר ועשרים שנה רק שהנהגים האחרים מסתכלים עליו בבוז ובכלל לא מתייחסים. בינינו, מה בדיוק שווים היום הדנבר ברונקוס?

היגואר

בכוונה השארנו אותו לסוף מכיון שהוא הרכב היחיד שמייצג שחקן ולא קבוצה. חתולי, מהיר, סק