כשהמשאבה של קלינגר עובדת

הניצחון הוא של ניר קלינגר. בעיקר מפני שהצליח להחזיר את האוויר שיצא מהשחקנים שלו בשבועות האחרונים. האוויר דלף במהרה עם כל הפסד - לאייאקס באמסטרדם, לבית"ר ירושלים בטדי - והותיר אותו עם קבוצה מביכה. היא עדיין מביכה, אבל כשהמשאבה של קלינגר עובדת כמו שצריך, הבובות של מכבי תל אביב מתמלאות רוח חיים. לא כשרון, לא יצירתיות, לא כדורגל - רק רוח חיים. גם זה משהו.

כך שקלינגר ממצב את עצמו כגדול המשאבות של הכדורגל הישראלי, אפילו שייע פייגנבוים יכול לקחת ממנו שיעורים. כוחו של קלינגר בא אתמול לידי ביטוי בספסולם של ג'ון פנטסיל וברונו הייס. גם בעובדה שלא התיר לשחקניו לדבר עם התקשורת ביום שלפני. גם ברטוריקה הלוחמנית שלו. מדובר בפעולות של פנצ'ר מאכער - הוא מנסה לאתר את מקור הדליפה בעזרת מים וכשהבועות מבעבעות הוא מיד משתלט על החור וסותם אותו. הייס ופנטסיל היו בועות, גם ההצהרות הריקניות של שחקני מכבי ת"א לפני המשחק באמסטרדם הצטיירו ככאלה. קלינגר איתר, סתם וזכה בניצחון ראשון בליגת האלופות.

למרות הניצחון, הבובות של קלינגר הן עדיין רק בובות. ברוך דגו לעתים נראה כמו מריונטה שהצליחה לעזוב את החוטים, אבל רק לעתים. לכל השאר מחוברים חוטים דקים לידיים. כמעט בלתי נראים, עד שמתחיל המשחק. זו קבוצה שתלויה במפעיל שלה תלות טוטלית, וכשהוא לא בכושר, אין עם מי לעבוד. 1-5-4 ,2-4-4 - כל המספרים אינם רלוונטיים במופע של מכבי תל אביב. זה הכל עניין של רוח. וצריך משאבה. אתמול היא פימפמה כמו שצריך.