זו תהיה טעות גדולה להמעיט בחשיבות הניצחון של מכבי בקובנה בגלל ההפרש העצום בו המשחק הסתיים. דווקא משום שלאור ההרכב המחורר של הליטאים הכל היה תלוי במכבי, העובדה שהיא ידעה להפוך משחק פתיחה לחוץ לערב של כדורסל זורם מלמדת משהו על עמדה המוצא הטובה של מכבי לעונה הזו.
קובנה העמידה הרכב שנראה כמו גרסת יורוליג של קבוצה בליגה הישראלית - המון גארדים שמפגיזים מבחוץ ומעט בשר בצבע. מכבי היתה יכולה בקלות למצוא את עצמה בנעלי הפייבוריטית הכבדה והמסורבלת, והעובדה שלמרות יתרון הגובה והמאסה שטפה את המגרש בקלילות נובעת בעיקר מהתנועה הבלתי פוסקת בלי כדור בהתקפה, שבמרכזה יניב גרין.
לפי שעה נראה שגרין נחת בקבוצת חלומותיו: די בכך שינוע לאורך ולרוחב הרחבה כדי ששאראס, פארקר או אפילו וויצ'יץ' ימצאו אותו לקרש סל או הטבעה. גרין הוא מסוג השחקנים שניזונים מסיטואציה. אם ההתקפה תקועה הוא ייתקע יחד איתה, אם היא זורמת הוא יזרום. 24 הנקודות שלו הן העדות הטובה ביותר לכך שכל המערכת ההתקפית תיפקדה אתמול כאילו אנחנו בינואר ולא בתחילת נובמבר.
קבוצת חלומותיו
אביב לביא
2.11.2004 / 7:57