תעשו לנו טובה

0:5, 1:4, 1:4. כך מכבי חיפה מטיילת לה מחזור אחרי מחזור בליגת העל שלנו לעבר עוד אליפות ירוקה שנראה שהשנה, ועוד בהתייחס לעובדה שיריבותיה לצמרת מאבדות נקודות בסיטונאות, תהיה קלה מתמיד.

אבל במכבי חיפה, ובצדק מבחינתם, לא תשמעו שום מילה על כך שהם פשוט מספר רמות מעל הליגה. בדיוק ההיפך. חוגגים עוד נצחון קליל, אפילו קלילות בלתי נסבלת, אבל מדברים שזהו "בסך הכל עוד נצחון ליגה". קחו למשל את אריק בנאדו, שגם הורחק אמש, דבר שלא הפריע לחבריו לשמור בקלות על היתרון. בנאדו טען היום ל'מעריב': "נכון שזה נצחון משכנע מאוד ושאנחנו נראים טוב, אבל אסור לשכוח שכבר היו שנים שפתחנו פנטסטי אבל בסופו של דבר לא לקחנו אליפות".

גם המאמן רוני לוי מצטנע: "אנחנו צריכים לנצל את התקופה הטובה בה אנחנו נמצאים. שום נצחון הוא לא קל כפי שהוא נראה. כל קבוצה שמגיע לקרית אליעזר באה לתת 100 אחוז, אבל לשמחתי כבשנו שערים מהירים שהכריעו. לא תשמעו ממני יוצא בהצהרות".

גם יניב קטן מרגיע את אוהדי שאר הקבוצות בליגה: "למרות שאנחנו בפור, אנחנו לא שאננים. אנחנו עובדים קשה בשביל התוצאות האלה ואני מאמין שעוד יהיו לנו משחקים קשים הרבה יותר בהמשך".

גם אנחנו, בשם הליגה, מבקשים את זה

אלי כהן היה אמור להיות זה שיוציא את מכבי חיפה מהבצורת של שנות התשעים. תחתיו שיחקה הקבוצה את הכדורגל הטוב בארץ מזה שנים. אבל אז הרימה בעיית יחסי האנוש את ראשה, והביאה לכך שבאחד האימונים הימרו כמה ממורמרים מי יהיה הראשון שיבעט כדור לראשו.

ההדלפות חגגו, בניון סרב להתחלף בדרבי, וכהן, מותש ופגוע, הלך הביתה. חיפה סיימה עונה ללא תארים עם רוני לוי, עוזרו דאז, על הקווים. מאז לוי הוא אוויר בשבילו. כהן נזהר שלא להאשים אותו בחתרנות, אבל בשיחות סגורות טען שהיה צריך לפחות להתפטר יחד עימו.

מאז הכיוון הוא למטה. בשנה וחצי האחרונות הוא נח - לאפיזודה הקצרה בנתניה הוא קורה "טעות סטטיסטית". 40 בריכות כל בוקר וספרים הם שיגרת יומו. פעם, לחזות בו מציץ לפתע ביציע בשידור מהלאומית, לא היה מחזה נדיר. לאחרונה גם משחקים גדולים העדיף לראות בטלוויזיה. מצד שני, הקפיד להשאר מעודכן. קלטות, חומר מקצועי, זרים.

כהן מלא בוז כלפי מאמני הדור החדש. חסרי ידע, הוא קורא להם. כהן, שלא בוחר זר לפני שראה עוד עשרה באותו תפקיד, לא מבין איך בוחרים היום זרים על פי המלצות של סוכן ועוד יותר לא מבין איך ממשיכים להעסיק אותם בשעה שדרור קשטן ויצחק שום יושבים בבית.

החיבור בינו לבאר שבע הוא ברירת מחדל הדדית. אלי ז'ינו מאוד רצה את לופא קדוש, ואם לא, אז קשטן. כהן, מצידו, לא הסתיר את רצונו העז לאמן את הפועל ת"א. בשבוע שעבר עוד דיבר על סגירת מעגל במקום האחרון בו רשם הצלחה מקצועית. אבל מרגע שהתקבלה ההחלטה, הולכים האינטרסים יד ביד. זה רוצה להישאר בליגה, והשני רוצה לחזור ולשקם מעמדו.

חבריו מספרים על אנדרנלין שחזר לזרום, ושמחת חיים מחודשת. כהן יוצא מהבית בשמונה בבוקר וחוזר לקראת חצות. גם את יחסי האנוש שיפר. חסל סדר טריקות טלפון לעיתונאים וצעקות על שחקנים. עכשיו זה חיוכים ושיחות. "פעם הלכתי נגדם, היום אני איתם", אמר השבוע.

אתמול חזר לאיצטדיון ממנו גורש בעבר. אחרי המשחק התחבק ארוכות עם יעקב שחר. "עכשיו אני יכול לאחל לך בהצלחה", אמר ליעקב שחר בחיוך. "אולי זה לטובה", השיב כהן בחיוך עגום. "המצב גרוע מאוד, חסר לי מנהיג באמצע. אני אורח לרגע שרואה כל פגע, ובכל זאת מאמין שנחייך בסוף העונה".

בסיום המשחק סיפר אלי כהן כי ברצונו להתחזק בקשר ובלם. כהן מתכוון לבקש מבעלי הפועל ב"ש, אלי ז'ינו, לפנות לשחקני מכבי חיפה רביד גזל ואלון חרזי. בסיום אמר כהן כי "אנחנו קבוצה אפטית. השחקנים לא הפנימו שאנחנו קבוצת תחתית וכדי לצאת מהמצב הקשה בו אנחנו נמצאים נצטרך להלחם ולהוציא את החולי שיש בקבוצה. לא הייתי צריך את המשחק הזה כדי לדעת עד כמה מצבנו קשה".

אליניב ברדה התייחס לפרסומים שהוא מועמד לחזור להפועל ב"ש. "אני לא אחראי לכל מה שכותבים עלי. מתחילת העונה כבר שלחו אותי לחצי ליגה. תמיד אמרתי שטוב לי בחיפה אני רוצה להמשיך במועדון הזה ואילחם על מקומי".