איכות זו לא מילה גסה (אבל מה אכפת לבוסטון)

זו אולי לא סדרה שתיזכר לדורות בזכות בייסבול טוב, למעשה עד כה זו אחת מסדרות הגמר הגרועות בהיסטוריה של המייג'ור ליג, אבל קשה להאמין שבבוסטון יש מישהו שבאמת אכפת לו מאיכות בשלב הזה של העונה ועם יתרון כל כך מבטיח. שלושה נצחונות בגמר, רק עוד אחד חסר להשלמת פאזל שהרכבתו אורכת שמונים ושש שנים.

משחק מספר שלוש הוא תמיד משחק מפתח, בכל סדרת פלייאוף. הסט. לואיס קרדינלס ידעו שעל מנת להישאר בחיים בפיגור 2:0 הם חייבים להשיג ניצחון בכל מחיר. ולא שלא חזרו בהיסטוריה מפיגור בן שלושה משחקים, הקבוצה שממול עשתה את זה לפני שבוע בלבד, אלא שכמו שהקרדינלס נראו הלילה הם יהיו חייבים תפנית של מאה ושמונים מעלות בגישה, ביכולת וברוח הלחימה.

בסט. לואיס יכולים לסמן את האינינג השלישי כאירוע שהרג להם את המשחק. בפיגור של 1:0 עם ג'ף סופאן המגיש בבסיס השלישי ואדגר רנטרייה בשני, אפס פסולים, עלה לארי ווקר לחבוט. ווקר חבט כדור חלש ימינה ושחקן הבסיס השני מארק בלהורן הגיש את הכדור לדייויד אורטיז בבסיס הראשון תוך פסילה של ווקר והשלמה עם כך שסופאן נכנס ב"דלת האחורית" כדי להשוות. אלא שסופאן, במהלך שאמור להיות אלמנטרי בבייסבול היה אמור ללכת, לא לרוץ – ללכת לצלחת, קפא במקום, לא הספיק לחזור לבסיס השלישי, אורטיז שלח את הכדור לביל מולר שפסל את החובט-מגיש ובוסטון יצאה בשלום מהאינינג. מאותו רגע הקרדינלס לא חזרו למשחק.

פדרו מרטינז, המגיש של בוסטון, עמד בפני משימה להוכיח שהוא עדיין מגיש ששווה שלושה עשר מיליון דולר בעונה. התוצאה הסופית של שבעה אינינגים חזקים עם 98 הגשות, שישה סטרייקאאוטים ושלוש חבטות בלבד, מעידה שהיה דומיננטי אולם גם מרטינז יודע שאלמלא שגיאות של סט. לואיס באינינג הראשון ובעיקר טעות הקלאץ' באינינג השלישי הכל יכול היה להיראות אחרת. מאז אותה השגיאה פדרו לא הירשה יותר לאף שחקן לעלות על הבסיסים.

ג'ף סופאן היה עד כה העוגן של סט. לואיס. לאחר שוודי וויליאמס ומאט מוריס לא צלחו חמישה אינינגים בפתיחותיהם עמדה הסדרה על כתפיו. סופאן הוכיח מול לוס אנג'לס ויוסטון שהוא יודע להיות תמרור עצור אבל כבר באינינג הראשון עמד מול מאני רמירז. מאני, יד נפץ שהיתה בינונית מאוד עד כה, שיגר את הכדור ליציעים והעלה את בוסטון ליתרון.

מרטינז פתח חלש את המשחק ומילא את הבסיסים בתחתית האינינג הראשון. הקרדינלס עשו את הטעות הראשונה שלהם בערב, כשג'ים אדמונדס חבט כדור קשתי שנחת בכפפה של רמירז, לא מספיק רחוק מהצלחת. לארי ווקר, אולי בלחץ של אלברט פוחולס שרץ מהבסיס השני, זינק מאוחר ורמירז שלח את הכדור לג'ייסון וריטק שדאג לפסול את ווקר ולסיים את האינינג בלי נזק לרד סוקס.

באינינג השלישי הגיעה כאמור הטעות הפטאלית של סופאן שגמרה מנטאלית את הקרדינלס ואותו. ביל מולר חבט לדאבל וטרוט ניקסון הכניס אותו עם סינגל הביתה באינינג הרביעי כדי לקבוע 0:2 לבוסטון ובחמישי נפרצו הסכרים סופית. ג'וני דיימון עלה לבסיס השני עם דאבל, קבררה חבט מייד אחריו לסינגל ורמירז הכניס את דיימון הביתה. מולר, בערב מצויין, שלח את קבררה לצלחת כדי לעלות ל-0:4 וסופאן סיים את הערב עם ארבעה אינינגים ושני שליש, שוב פותח שלא סוגר חמישה אינינגים לסט. לואיס.

מכאן ההצגה היתה כולה של פדרו שהיתל בחובטים על ימין ועל שמאל. סקוט רולן וג'ים אדמונדס, שתיים מהסיבות הגדולות לכך שסט. לואיס הגיעה למעמד, פשוט לא הופיעו לסדרה. רולן נראה עצבני ולא רגוע ואדמונדס לא מתואם עם ההגשות על הצלחת ומהמר המון כדי למצוא את עצמו בחוץ על סטרייקים.

מרטינז סיים את הערב לאחר האינינג השביעי, מייק טימלין נכנס כדי לשמור על אינינג שמיני נקי וקית' פולק שהיה עצום עד כה בסדרה עם אפס (!) ריצות שהירשה לבסיס הבית איפשר ללארי ווקר, נקודת אור בודדת בסט. לואיס, לחבוט להומראן ולצמק ל-1:4. את המשחק סיים פולק בסטרייקאאוט לרולן ובוסטון רואה את האור.

הלילה (2:10) יעלה דרק לואו שהיה מצויין במשחק השביעי מול היאנקיז וינסה לסגור את הסדרה עבור בוסטון. הפותח המשוער של הקרדינלס למשחק היה ג'ייסון מרקי שעד כה היה לו פלייאוף נורא, אולם נכון לכתיבת שורות אלה ייתכן שטוני לה רוסה יעדיף ללכת לוודי וויליאמס המנוסה עם שלושה ימי מנוחה. אם בוסטון תנצח היא תוכתר כאלופת העולם בבייסבול, ניצחון של סט. לואיס ידחה את הקץ לפחות ביום ויתחיל עבורה, אולי, את התהליך שהחלו הרד סוקס לפני עשרה ימים ב"פנוויי פארק" במהפך המדהים מול היאנקיז.