אלון: "אם לא נתרומם בקרוב, רובן יתפטר לבד"

ימים ספורים לפני פתיחת העונה אמר מאמן הנבחרת הצעירה גיא לוי, שמכבי נתניה היא מכבי חיפה של ליגת המשנה, והיא המועמדת הוודאית שלו לעלות לליגת העל. שישה מחזורים חלפו. חיפה ביתרון של חמש נקודות מהמקום השני, ונתניה? מפגרת בארבע נקודות מהמקום הראשון. במילים אחרות, נתניה מדשדשת, ואם אתם מתעקשים לשמוע את האמת, אז יש לנו סתם קבוצה. בינתיים.

למרות נקודות הפתיחה המקלות לכאורה - נשירה לליגה השנייה, מהפכה בסגל ותקציב דל, עדיין על הנייר, לרשותו של עטר עומד סגל השחקנים הכי אטרקטיבי בליגה, שנבנה על דעתו של המאמן עם השם הכי סקסי בליגה, ובאופן עקרוני גם על פי דרישותיו. עטר היה אמור להרכיב את הפאזל לכדי קבוצה מגובשת, חזקה, דורסת ואטרקטיבית, כמיטב המסורת. בפועל זה לא קורה. שני ניצחונות, שלוש תיקו בחוץ, והפסד אחד. מאזן חיוור לכל הדעות. הסיבות? שלל סיבות, נתמקד בעקרוניות שבהן.

נתחיל עם חוסר היציבות בהרכב, בעיקר בעמדות הבלם האחורי (ארבעה שחקנים בשישה משחקים) והמגן הימני (חמישה שחקנים בשישה משחקים), ואינספור ניסיונות בקישור. חוסר היציבות מונע לכידות, כך שהקבוצה לא "נדבקת". כל פרשן מתחיל ייעץ למאמן, להריץ הרכב אחיד פחות או יותר בכמה משחקים.

נקודת תורפה אחרת, שבעצם יצרה את חוסר היציבות בהרכב, היא הסגל הרחב מדי ונטול ההייררכיה וללא מנהיגים טבעיים ומבלי שהמושכות יופקדו בידיהם של ותיקים מנוסים. התוצאה, כמעט אנרכיה בכל פינות המגרש. הפרשן התורן יציע לעטר לחתוך בבשר החי, משמע לאזור אומץ ולשחרר מספר שחקנים, ובמקביל להגדיר במפורש את מבנה ההיירכיה בקבוצה.

המבנה הבעייתי בא לידי ביטוי בתפקודם הלקוי של מספר שחקנים, אבל מספיק להתייחס לשניים מהם כדי לעמוד על גודל הצרה, או על הבעייתיות של עטר בניהול משאבי אנוש. האחד הוא אמיר טגה הצעיר, שמתופקד דרך קבע כמאסטרו במרכז המגרש ומקבל אשראי מוגזם, כאילו הוא אבוקסיס בימיו הגדולים של קשטן. לצד התמיהות על האשראי לטגה, נשמעות הערות קורעות לב בעניינו של אסי וסיהון, לרבות יחס נוקשה של עטר כלפיו. שחקן הנשמה השחור, האיש למשימות מיוחדות בליגת העל, בקושי מקבל דקות משחק, ומתופקד כמגן ימני, שאת זה אף אחד ממש לא מבין. כולל השחקן שאיים לעזוב.

כדי להמחיש את התזה, כדאי להזכיר שעטר התרצה ומול נצרת וסיהון פתח בעמדה האהובה עליו. למרות שהוחלף כבר במחצית עטר התעמר בו קשות לאחר ההפסד. יחס שונה לשחקנים שונים? עוד בעיה.

ועוד לא הזכרנו את הבעייתיות בחוד עם עודף האלטרנטיבות, הפינוקים של אורן ניסים, הקיטורים על מקומו של לירון בסיס, הדשדוש של זביטי, ההתקדמות האיטית מדי של אלפסי, המשבר של גניש, והרשימה עוד ארוכה.

עם המטען הזה התייצבתי לראיון עם אשר אלון, שבימים אלה עדיין תר אחרי דובר (הסיכויים נוטים לרועי דניאל), אבל אחרי חמש שנים בכדורגל הוא עצמו יכול לפתוח משרד ליחסי ציבור. "אני לא מרוצה 100 אחוז מהפתיחה", אמר לי, "אבל אני מרוצה מהקאדר, מהמאמן, מהצורה הטובה שרובן ליכד אותם. ברור שיש דברים שהוא נותן עליהם את הדעת, למשל חיבור השחקנים עם דגש על עמדות הבלם האחורי והקשרים. אבל אני מאמין שתוך שבועיים שלושה הקבוצה תיתן את הטון בליגה. יש לנו קבוצה טובה, מלוכדת, ומצב רוח טוב. מדרך הטבע יש כמה שחקנים מתוסכלים, כי הם מחליפים או בכלל לא מתלבשים, אבל גדולה של מאמן זה לדעת בדיוק איך לתמרן בין הדברים, ורובן עושה את זה".

אתה זה שאמר, שלא יקרה כלום אם נתניה תישאר בלאומית כמה עונות, איפה נתניה תהיה בסיום העונה?

"המטרות הן לעלות ליגה, לא להישאר בלאומית, זה לא המקום של נתניה. עם זאת, השנה הזאת מקלה עלינו בגלל שיש פחות עומס כלכלי, ומקצועי. בכלל, השנה אני הרבה יותר רגוע והתקשורת הכי פחות חסרה לי, אתה לא יודע איזה סיוט זה. אתה לא יודע איך תקום מחר בבוקר ומה ייקרא עליך כל עם ישראל. פעם הפרסום היה מחמיא לי, אבל אחרי שנתיים התחלתי להרגיש גועל נפש. אני יודע שעיתונות ארצית יכולה לעזור במכירת מנויים, אבל היום אני מעדיף שלא יהיו לי מנויים ושלא תהיה לי תקשורת ארצית. 'ידיעות אחרונות' הפך להיות עיתון ממש צהוב, גם 'מעריב', שכתב על הכפכפים של אורן ניסים. הרי הכל היה עורבא פרח, לעולם לא היה אולטימטום על הכפכפים, הוא ביקש כפכפים, אבל מכאן ועד איום לעזוב?".

ובכל זאת אתה שואף לחזור.

"אני מוכן להתמודד עם כל החסרונות, הכל יהיה שווה אם רק נהיה בליגת העל. אני אוהב את המועדון".

בינתיים אפילו מקום ראשון בליגה השנייה אין.

"זה יתחבר, עוד שבועיים שלושה. סבלנות. עכשיו אנחנו בונים קבוצה בריאה לשנים הבאות, הרי אם היינו משחקים מול קבוצות ברמות הגבוהות היינו משתווים אליהן. יש לנו קבוצה שיכולה להתמודד בצמרת ליגת העל".

רובן קיבל כל מה שהוא רצה?

"כן, וגם ידע לקחת, הוא לקח בצורה שלא השאירה לנו ברירה, בנועם הליכות ובחיוך. חרגנו בתקציב שעומד על שלושה מיליון שקל, שזה הכי גבוה בליגה. רובן פגע עם כל שחקן בול".

גם עם לירון בסיס?

"לאחרונה רק הבנתי, שלא תמיד שחקן נמצא בסגל בגלל איכויות מקצועיות, אלא גם בגלל איכויות חברתיות, תרבותיות. זה מה שבסיס מקרין לאנשים, ולכן רובן חשב שהוא יכול להיעזר בו".

תקציב גבוה, שחקנים מצוינים, ורק הקבוצה...

"רובן כבר יודע איפה הבעיות. נגד חולון הוא שיחק עם שלושה חלוצים, וכמעט הפסדנו, אבל ניצחנו. נגד רמת השרון לא הצליח לו עם שלושה חלוצים, כמעט הפסדנו אבל יצאנו תיקו. נגד נצרת הוא שיחק עם שני חלוצים והפסדנו. רובן יידע להפיק את המסקנות וללמוד את הלקחים".

ואי אפשר היה לעשות זאת קודם?

"אני רואה את חצי הכוס המלאה ואומר, בואו לא ניתן פור לליגה, בואו נתחיל בדרך הקשה, נפסיד ונעשה תיקו עכשיו, ולקראת הסוף נברח לכולם. כי ברגע שאתה כל הזמן בצמרת אתה נכנס לשאננות, אתה מרגיש שעלית ליגה ואז אתה נופל. רובן בונה הכל מהיסוד, בינתיים הוא מתלבט, פה בלם אחורי, שם הקישור משתנה, אבל המבחר גדול והתשתית טובה".

אולי צריך לשחרר שחקנים?

"ייתכן, אבל הוא יחליט. יש שלושה שחקנים מיותרים, ואני מאמין שבאופן טבעי הם ימצאו את עצמם מחוץ למערכת, הרי הם לא ירצו לשבת על הספסל".

בעמדות הבלם והמגן היתה רכבת שחקנים.

"סאסי מתי הגיע, לפני שבועיים? מתי רון קופרלי הצליח להיקלט בהרכב? לפני שני משחקים".

בן מוחה שיחק בשלושת המשחקים הראשונים והקבוצה לא הפסידה. עכשיו הוא בחוץ.

"בן מוחה מוכשר ואני מאמין שהוא יוביל את חוליית ההגנה. אבל כמו כל ילד צעיר שזייף בקטע המקצועי, גם הוא עשה שטויות בקטע התקשורתי, אז אי אפשר להתעלם מכך".

הפרק על המאמן אמור להיות לב ליבו של כל ראיון עם הנשיא שלו, במצבים של הצלחה וכישלון. עטר זוכה למטריה אווירית מוחלטת שפורש מעליו אשר אלון, אבל אפילו דובר מנוסה ומיומן כמו אלון, כמעט נפל בלשונו, והשאלה עכשיו היא כיצד עטר יפרש את הכותרת בשער העיתון. להלן הדברים, שלא הוצאו מהקשרם.

אומרים שלרובן קשה לקבל ביקורת דרך התקשורת.

"כל השנים התקשורת פירגנה לו, ועכשיו הוא מאמן וצריך לקבל ביקורת. בהתחלה היה לו קשה אבל עכשיו הוא הפנים את העניין הזה".

בגלל זה הוא מלביש למשחקים 21 שחקנים במקום 18, כי הוא רוצה להיות בסדר עם כולם?

"כן, הוא הסביר לי שהוא עושה את זה כדי להיות טוב לשחקנים. מה רע בזה? בעצם, רק לנו נוצרת בעיה, כי מי שהחוזה שלו מבוסס על נקודות בא ואומר שהוא היה לבוש ומגיעים לו 50 אחוז מהפרמיות. אז אנחנו פשוט מראים לו את רשימת ה~18 למשחק".

אמרת שפוטנציאל השחקנים הוא צמרת ליגת העל, זה לא תפקיד המאמן להפיק מהם את המקסימום?

"הוא יעשה את זה. אני מאמין ברובן. תבדוק אותי בעוד שבועיים שלושה, אני לא אומר שנהיה מקום ראשון ונדפוק את כל הליגה, אבל יהיה שינוי".

אם לא נעלה זה יהיה כישלון?

"בטח, ברור מאליו שזה יהיה כישלון".

אתה כל הזמן אומר עוד שבועיים שלושה יבוא שינוי. מה תעשה אם הוא לא יבוא?

"אחכה עוד שניים שלושה מחזורים, ואחר כך עוד שניים שלושה מחזורים".

ואם בעוד שישה מחזורים נהיה במקום השישי עם שמונה נקודות פחות מהמקום הראשון?

"אז מה, אז מה, לפני פתיחת העונה כולם פחדו שנרד ליגה, אז בוא נגיד תודה שאנחנו מועמדים לעלייה. אם לא היינו יודעים להחזיק את הקבוצה ולשמור עליה, אתה לא מבין איזה דבר טראומטי זה לבעלים לרדת עוד ליגה".

אז לא יקרה כלום אם לא נעלה?

"אמרתי קודם שזה יהיה כישלון. אתה שואל שאלות היפותטיות".

ואתה מדבר על מצבים היפותטיים, כשאתה אומר שבעוד שניים שלושה מחזורים נהיה טובים.

"יש חוסר יציבות אבל תוך שלושה שבועות נתייצב".

אתה נזהר בלשונך כי אתה חבר של רובן?

"רובן מאמן ואני מעביד שלו, זה הכל. אני לא חבר שלו בכלל, אני פשוט אוהב ומעריך אותו".

אם בעוד 10 מחזורים הקבוצה תמשיך לדשדש, ואוזן ולנד ידרשו לפטר אותו, מה תעשה?

"תקשיב טוב, ואני רוצה שתכתוב את הדברים האלה. תוך שניים, שלושה, ארבעה, חמישה מחזורים, יודע מה, אם תוך שלושה מחזורים הקבוצה לא מתרוממת, אז לא אוזן, לא דובל'ה ולא אשר אלון יבואו. רובן עטר יבוא ויתפטר לבד. אתה לא מכיר את הבנאדם הזה. בניגוד לחזירים אחרים בכדורגל הישראלי, הוא האחרון שנאחז בקרנות המזבח. בגלל זה אני אוהב ומכבד אותו. אם הוא יראה שהקבוצה לא מתרוממת ולא מצליחה עם חומר השחקנים שהוא הביא, הוא יבוא לבד. הבעיה רק תהיה אם אני אתן לו ללכת, זה הכל. הביקורת העצמית שלו היא מעל ומעבר למה שהכרתי אצל בני אדם. איתו לא נגיע למצב שהבעלים ירצו שהוא יעזוב".

אוהדים מתחילים לחשוב, שרובן חסר ניסיון להעלות את נתניה.

"רובן הגיע רק כדי להעלות את נתניה, אם הוא לא יצליח אז האוהדים יכולים להגיד עליו מה שהם רוצים, אבל את התשובה נקבל בסוף העונה".

אז אבי ללום עושה לכם בלגנים.

"הוא בחור מצוין ואני מחבב אותו. האדם הנכון במקום הנכון, אני שמח על המינוי שלו ואני לא אומר את זה בשביל הפרוטוקול. אבל מה, הוא פוליטיקאי שרוצה במה. לכן הוא נכנס כמו פיל לחנות חרסינה, אם הוא לא היה צבעוני היינו מדברים עליו עכשיו? אם הוא עושה פוליטיקה לעצמו ובאותו זמן עוזר לנו, לא איכפת לי. והוא ורפי עוזרים לנו".

הוא יעזור עם ההצעה של נשיא פנרבחצ'ה?

"הכל תלוי בעירייה ובראש העיר, שצריכה לשלב בין טובת העיר לסיוע לקבוצה. אגב, זו משימה שתלויה גם בבעלי תפקידים אחרים בעירייה. בכל מקרה הכל באופן חוקי".

ההצעה של הטורקים אטרקטיבית מאוד.

"מצד אחד, עלול להיווצר מצב שהעירייה תבנה איצטדיון שאף אחד לא ישחק בו, זה יהיה פיל לבן כי אנחנו לא נצא לעולם מהמגרש אם לא נפוצה. מצד שני, הסיפור של פנרבחצ'ה הוא באמת סיפור גדול, כי מדובר בגורמים ואנשים רציניים מהארץ וחו"ל, שמעוניינים לבנות איצטדיון מודרני שחסר כאן כבר עשרות שנים".

"אם הדברים לא יקבלו חשיפה תקשורתית, ולא יופעל לחץ ציבורי על העירייה אז לא נתקדם, ובהקשר הזה חבל שהעיתונות הארצית מתחשבנת עם זה שהסיפור נחשף אצלכם. מה, קשה להם לפרגן למקומון שמי שעומד מאחוריו הוא עיתון 'הארץ'? הרי לעיתים יש לכם חדשות בקנה מידה ארצי".

אז עד שיבוא עזיז ילדרים יש את אמיר קשב, שמשקיע בכרטיסים של הזרים.

"הוא אוהד אותנטי של נתניה, ועזר לנו על מנת שנוכל להביא את עבדול ראזאק, עבדול עזיז, ישמעאל אדו. כשהיינו צריכים להזרים כספים הוא עזר וסייע, אבל אני מבקש לחזור ולהדגיש שאין לו שום זכויות בכרטיסים, הוא רק נתן הלוואה לבעלים".