בלי תוכן

אסור להיות מופתעים אפילו במעט מהאופן המוחץ בו פירקה אייאקס את מכבי ת"א. אייאקס היא הקבוצה הראשונה בבית שראתה במפגש מול מכבי נקודת אל חזור. באיירן בעיקר חששה להפסיד ויובנטוס הבינה שנופשון שמסתיים ב-0-1 קטן שווה שלוש נקודות. אייאקס היתה חייבת ניצחון והיא השיגה אותו כמעט מבלי להתאמץ. בדרך, היא גם הפכה את ההצהרות של ניר קלינגר ושחקניו לבדיחה עצובה.

במכבי ניסו לשדר אחרי ההפסדים הצנועים לבאיירן ויובנטוס תחושת החמצה. לא ברור על מה היא התבססה, אבל חייבים להבין שמכבי היתה קרובה אז לתוצאה מחמיאה בדיוק כפי שהושגה אתמול. זאת אולי הטרגדיה הכי גדולה של קלינגר בליגת האלופות - גם כשנדמה לו שהוא כל כך קרוב, הוא כל כך רחוק. יכול להיות שאין לו כלים להתמודד עם היריבות החזקות, אולי הוא עדיין לא בשל למעמדים האלה, אבל קשה לסלוח על העמדת הפנים, על אשליית האכזבה ועל הבטחות שלא עומד מאחוריהן דבר.

בפעם הראשונה דובר על "חג שמח", אחר כך על "תוצאה שתדהים את אירופה" והפעם הובטח ש"מכבי באה להבקיע שערים ולחזור עם משהו". בעיקר בשני המשחקים האחרונים לא ניכר אפילו ניסיון למלא בתוכן את אחת מהמאמירות המחייבות. זה כבר נראה כמו מעשה רמייה, או משהו מתחום הפסיכולוגיה, ייתכן שהתת מודע שקשור לעבודה של המוטיווטור יהודה שנער. מין תהליך לא ברור, ששווה תגמול של לא פחות מ-85 אלף דולר. אולי אם דרידה, עליו השלום, היה בוחן את הטקסטים שאחראי להם קלינגר, ניתן היה להביו משהו, אפילו לבצע דה-קונסטרוקציה למשפט "לחזור עם משהו". הפרשנות של דה רידר לעניין הזה היתה כנראה לא פחות כואבת ב-15 הדקות בהן התעלל בהגנה הישראלית. מילא, בינתיים מכבי צריכה להודות בעיקר לאמבמבה. די מפחיד לחשוב מה היה קורה לה אם הוא לא היה מכיר כל כך טוב את אייאקס.