אחרי שלחץ יד עם "המאמן" אייל לחמן ב"בטריבונה" עם אבי רצון, התפנה חיים רביבו להסביר את מעשיו מעבר לקווי המגרש של קבוצתו, מ.ס אשדוד, באמצעות הבמה המכובדת של "ידיעות אחרונות". "אני יודע שכשצופים מהצד בטלוויזיה, אנחנו לא נראים טוב", כותב רביבו בטורו הבוקר, "אבל לכל מה שראו היה יומן שאותו לא ראו שעליו אני רוצה לספר - ותחליטו בעצמכם".
וכך למשל כותב רביבו, האיש והספר, על שופט המשחק:
"לגבי השופט, לא יכול להיות שהוא דופק אותך פעמיים בגלל שמישהו יושב על האוזן של הקוון. אם השופט טועה, זה אולי חלק מהמשחק. הבעיה שזה "המאמן" שישב על האוזן של הקוון, שעד עכשיו הקול של לחמן מהדהד לו באוזן".
לגבי התנהגותו האישית (בעקבותיה זומן לדין משמעתי בהתאחדות) כותב רביבו:
"בכדורגל קשה להוציא אותי מהכלים. ראיתי כבר הכל או כמעט הכל. אבל מה שהיה במשחק מול סכנין היה חריג ומקומם. הכניסה שלי למגרש היתה כדי לקרוא לרופא שלנו ד"ר רוזנטל, לטפל במסודי. ואז ראיתי שהשחקנים שלנו מתקהלים ליד הקוון והלכתי להרחיק אותם משם".
נו, אז מה אתם אומרים? התמונה נראית אחרת עכשיו, אה? תחליטו בעצמכם. זה חיים ביקש.
רלף לא שוכח את העוגה
ובמעבר חד, נעבור לפינתו של מבקר האוכל רלף קליין. מאמן הכדורסל בדימוס והפרשן המצחיק הרחיק אתמול עד לאולמה של אליצור אשקלון כדי להביא את הזווית שלו למשחקה של הקבוצה המקומית מול עירוני נהריה. בטור שפירסם הבוקר ב"ידיעות" לא שכח רלף להביע את תודתו למנהלי אליצור אשקלון על שלא שכחו להגיש לו בהפסקת המשחק עוגת גבינה (!).
למי שלא מאמין, כך בדיוק זה היה:
"ולסיום, ותודה רבה למנהלי אליצור אשקלון. עוגת הגבינה שקיבלתי ממכם בהפסקה הייתה מצוינת וגם הדיאט קולה התאים לי בדיוק".
אכן, רלף הוא מהמדקדקים ובכל מה שקשור לאוכל, הוא רציני לגמרי. ידוע למשל, שהוא חובב במיוחד את הסנדוויצ'ים שמחלקים באולפנים ברוממה. אולי זאת גם הסיבה ששנתיים ברציפות הוא שימש כפרשן הבית של הערוץ במשחקיה של מכבי ת"א. ונשאלת השאלה מי הראשון שירים את הכפפה וייתן לרלף לכתוב טור ביקורת מסעדות? האיש מבין, באמת.