הכבוד שוכב על הדשא, ולא רק הוא

כשהחבר'ה מגיעים מתודלקים למגרש, יש סיכוי קלוש שהמשחק לא יגלוש למקומות הכי נמוכים. אין טעם לבחון מה החלק המדויק של התקשורת בהקשר הזה, כי ברור שגם היא משתנה משפיע בבעיה, אבל צריך לבדוק מה קורה כאן בזמן האחרון כאשר עודף מוטיווטורים מנסה לחפות על כדורגל רע.

ניר קלינגר ומכבי תל אביב ספגו הפסד זניח בגביע הטוטו מול נצרת עילית, אבל מאמן מכבי יצא בהצהרה חסרת אחריות לקראת המשחק אתמול: "נצרת עילית צריכה לשלם על מה שהיה". בכל מה שקשור להבקעת שערים או יתרון איכותי זה לא ממש הלך, אבל יכול להיות שהנגיחה של ג'ון פנטסיל בדודי פדלון תחזיר אותו למעמד 'הבן יקיר לי קלינגר' שהתערער קצת בתקופה האחרונה. קלינגר נוטה כבר יותר מדי זמן לחמם את שחקניו, לגבול שלדעתו הוא לגיטימי. כחניכו של עמנואל אופיר ז"ל, קלינגר חייב לדעת שלא תמיד השחקנים מפרשים נכון את המשלים, הדימויים או היציאות המוזרות. מקסימום שירים טלפון למאיר מליקה.

באשדוד חמים כבר הרבה זמן על סכנין. זה החל בעונה שעברה, ולא ברור על מה ולמה. באמצע השבוע נפגשו הקבוצות בגביע הטוטו - אולי בכל זאת כדאי לבטל את המפעל הזה - ואשדוד הביסה את סכנין 1-6. עבאס סוואן כבר ידע לקראת מה צועדים חבריו בשבת: "נבוא עם כל הכוח לתת את כולנו, על מנת לאסוף את כבודנו מהדשא". ערבים, יהודים, כבוד זה כבוד. בסיום השבת ברור רק שמהכבוד הזה לא נשאר הרבה לחיים רביבו, אייל לחמן וג'קי בן זקן. סביר שבימים הקרובים תגיע הסולחה, אבל היא בדרך כלל טובה ורלוונטית לאנשים שלוקחים בה חלק, היא מעולם לא נחשבת עבור קהל האוהדים של הקבוצות שמחכה להזדמנות לסגור חשבון.

מאמן או שחקן יכולים לעודד את חבריהם לקבוצה, לדרבן, להעלות את המוטיווציה. הם חייבים גם לדעת מה הגבול.