קטש חייב להתבגר

הבעיה העיקרית של עודד קטש היתה הסכמה בשתיקה לקמפיין הגלילי, שקבע כי הוא המבורך שיצליח להאט את תהליך ההכחדה של הכדורסל הישראלי.

וכאשר מתחילים להאמין לקמפיין, מאמינים גם בקיצורי דרך, מתייחסים לחוק כאל שמועה, או כאל המלצה בלתי מחייבת. ארבע שנים נעדר קטש מהפארקט, ואם חשב על אימון כמקצוע היה לו מספיק זמן לסיים את ביה"ס למאמנים. ההנחה לפיה הוא כישרון שהאדיר את הכדורסל הישראלי ולכן הוא ראוי להקלות, מופרכת מעיקרה. גיא גודס, שתרם לא פחות ממנו והיה קורבן לשתי פציעות חמורות, לא ביקש הנחות וסיים את ההכשרה.

בגליל עוסקים כבר כמה עשורים רק במה שטוב למועדון ולא במה שטוב לכדורסל. אם מינהל הספורט היה מגמיש בשביל קטש את החוק, אף אחד לא יכול היה לעצור כאן את השיטפון. מאמנים חסרי תעודה כמו סטיב קפלן (שתרם לא פחות מקטש לכדורסל) ואלי קנטי (מאמנו של קטש בשלבים שונים, ומאמן נבחרות צעירות), היו מבקשים ליהנות מהתקדים ואי אפשר היה למנוע זאת מהם.

קטש האמין לפוליטיקאים שידאגו לעניינו. הוא לא הפנים מציאות לפיה שרת הספורט, לימור ליבנת, תדאג לפני הכל לעניינה ואחרי שתבין שאישור חריג לא יעמוד בבג"ץ, היא לא תראה אותו ממטר. עכשיו הוא אולץ להבין ולכן הוא יכול להרשות לעצמו להתבגר. בגיל 30 קשה להמשיך לתפקד כמו ילד פלא מפונק, גם אין זמן להיעלב, אבל עדיין לא מאוחר להתחיל ללמוד.