אירופה לא נופלת מבניון

שחקן כמו יוסי בניון לא היה בישראל שנים, שערים כמו שכבש מי שמכונה פה מראדונה מדימונה לא נראו ברמת גן במשחק רשמי דור-שניים, וביחס לחבריו לנבחרת אין ספק שהוא באמת קוסם, יהלום, מגדלור או כל סופרלטיב אחר שהדביקו וידביקו לו.

אבל אלו שמזדרזים להפוך אותו לכוכב על אירופי, לאחד שתיכף מגיע לברצלונה או ריאל, או לפחות למנצ'סטר יונייטד, אלה קצת נחפזים. הילד כבר בן 24 וחצי, הוא מוכשר, יתכן והוא יוכר כגדול שחקני ישראל, אבל אירופה עדיין לא ממהרת להתלהב. הליגה הספרדית אולי החזקה בעולם, אבל סנטאנדר היא קבוצת תחתית ובניון בינתיים לא משנה את מצבה, להבדיל מחיים רביבו בתקופתו בסלטה.

בחירת השחקן הצעיר של השנה של השבועון האיטלקי היוקרתי "גוארין ספורטיבו" - פרס הנקרא "בראבו" - היא דבר נחשב בכדורגל האירופי. ב-1988 זכה בו אלי אוחנה, אז בן 24 וחצי. שנה לפניו זה היה מארקו ואן באסטן, שנה קודם לכן אמיליו בוטראגניו. שנה אחרי אוחנה זה היה פאולו מאלדיני, אחריו רוברטו באג'ו. בהמשך גם קלוייברט, דל פיירו, רונאלדו, קאסיאס ובשנה שעברה וויין רוני. זה מספיק. אוחנה אולי לא מימש את הפוטנציאל שקיוו לו הבוחרים, אבל באירופה דיברו עליו הרבה יותר ממה שמדברים על בניון היום. אם בניון היה נשאר בגיל 16 באייאקס אולי הדברים היו שונים, אבל הוא חזר הביתה.

בכל מיני דירוגים, שאולי לא שווים הרבה, מופיע בניון בין 500 השחקנים הגדולים באירופה כיום, אבל לא ב-100 או ב-200 הראשונים. בניון עוד יתקדם, ובהנחה שיעזוב את סנטאנדר לקבוצה טובה יותר, יכולה להיות לו קריירה אירופית לא רעה (כמו לרביבו, אוחנה, רוזנטל או ברקוביץ'). אבל כשדורשים עבור בניון 10 מיליון דולר, צריך לזכור שזה הסכום ששילמה וולפסבורג עבור אנדריאס ד'אלסנדרו, כישרון קצת יותר גדול. וגם אם בניון הוא שחקן אדיר בקנה מידה שלנו ויש לו טכניקה טובה גם לאירופה, בדרום אמריקה גדלים כאלה כל הזמן.