טעות ראשונה של גרנט

אברהם גרנט ביצע אתמול טעות ראשונה בקמפיין הנוכחי. טעות שלא קשורה למערך, לתפישת היריבה או לכדורגל המתאים לנבחרת ישראל. ומדובר בטעות מפתיעה, בעיקר כי גרנט, לאורך כל הקריירה שלו, לא מחמיץ שחקנים. לכן תמוהה הבחירה ברביד גזל לעמדת המגן הימני על חשבון קלמי סבן.

לגרנט יש על פי רוב הרכב כמעט סגור עוד לפני המשחק, אבל הוא נוטה לייחס חשיבות גדולה לאימונים המקדימים. גזל נראה טוב השבוע, אבל הוא התמודד עם שחקנים ישראלים באימונים. קייסי, כפי שהוכח שוב אתמול, באדיר, טל ואפק, אינם קנה מידה לקבל הערכה מלאה לפני מפגש עם יריבה אירופית. סבן, שעשה בדיוק את הדרך של גזל במשחק מול צרפת, זכה למקום בהרכב הפותח גם כן על סמך אימונים מול קייסי, באדיר, טל ואפק, אבל מאז הוא גם הוכיח את עצמו מול צרפת וקפריסין. אם דוידוביץ' נהנה מאמון המאמן, ובצדק, גם סבן היה ראוי ליותר.

גרנט מעד אתמול באיוש עמדת המגן הימני, אבל מדובר במקום הבעייתי ביותר בנבחרת. והכוונה היא גם לצד השמאלי. אלא שבעוד קייסי נהנה מחוסר יריבים, גזל היה רעיון מפתה לצד הימני מרגע שגרנט החליט לחזור למשחק של שלושה בלמים ובצדק העדיף את גרשון על פני סבן. גרנט גם מיהר לתקן את עצמו ולהבחין בחוסר היכולת של גזל להתמודד עם שווייצרים סולידים באגף. תחילה הוסט לשם אפק בדקה ה-28, במחצית כבר החליף נמני את גזל.

הבחירה בפיני בלילי היתה נכונה. יכולות ההבקעה של בלילי ועומר גולן שוות, ובשני המקרים לא מדובר במשהו מרשים. היתרון הגדול של בלילי הוא במהירות וביכולות שלו להטריד את ההגנה של שווייץ. בלילי נתן כל מה שהוא מסוגל והחילוף שלו בגולן לא שינה דבר, רק הבטיח רמות חמצן חיוניות לדקות הסיום.

את ההחלטה הטובה ביותר שלו קיבל גרנט כבר לפני ארבע שנים. בהיותו מאמן מכבי חיפה הוא בחר לא להגביל את יוסי בניון, אלא רק לשפר מעט, לכוון, לחדד. אתמול זה נראה מושלם.