אז למרות שאברם גרנט אמר לפני המשחק שתוצאת תיקו תהיה טובה, נותרנו בתום המשחק מול שוויץ עם טעם חמוץ מתוק. שוויץ אמנם נבחרת עדיפה, אבל כמו שישראל שיחקה היום, היא לא הייתה רחוקה מניצחון. האווירה באצטדיון הייתה פנטסטית כש-35 אלף איש ממלאים את היציעים ומזכירים לכולנו ימים יפים יותר (עפ"י הדיווחים, מאז המשחקים מול קולומביה ב-89', לא הגיע קהל שיא כזה למשחקי הנבחרת).
יוסי בניון באמת היה ענק וכבר מתמעטות המילים כדי לתאר את גדולתו של הילד. אבל לא רק קשרה של סנטאנדר שיחק היום. לצידו היו עידן טל, עמרי אפק, פיני בלילי (כולם אגב, בעלי ניסיון אירופאי), שסוף סוף הפגינו משחק בהתאם ליכולתם המוכרת: מהירות, תנועה ובטחון. אמנם ניצול המצבים ליד השער עדיין לוקה בחסר, אבל הדור שאחרי בנין, ברקוביץ' ורביבו הוכיח היום שיש על מי לבנות בהמשך. מישהו ראה את נמני?
חמש נקודות אחרי שלושה משחקים, ניצחון אחד, שני תוצאות תיקו ואפס הפסדים. מאכזב? איכשהו, ההרגשה היא (כמו תמיד בעצם) שהיינו יכולים יותר. גרנט מצליח למצות מחומר השחקנים שברשותו הרבה, אבל ההגנה הנאיבית שלו מצליחה לקלקל. שני השערים שספגה ישראל הערב לא היו צריכים לקרות, עם הבנה ותיאום מוצלח יותר בין המגינים (גרשון וקייסי לא סגורים את מי הם לוקחים בשער השני של שוויץ). בסיכומו של דבר, יש לנו הערב את הפריבילגיה להיות מאוכזבים, לא בטוח בכלל שזו תהיה ההרגשה גם בשוויץ.
מהלך המשחק (ספורט 5)
המשחק נפתח טוב עבור הנבחרת שהגיעה לשתי הזדמנויות טובות בחמש הדקות הראשונות של המשחק. כבר בדקה השלישית קיבל פיני בלילי, חלוץ קייסריספור הטורקית, כדור לבד מול שוער שווייץ. החלוץ פרץ טוב לתוך הרחבה אך בעט לרשת החיצונית. לא עברה דקה ושוב בלילי איים על השער השווייצרי, הפעם בנגיחה מחוץ לרחבה, שחלפה סנטימטרים מעל משקוף האורחים. בדקה התשיעית השוער השווייצרי היה צריך להוציא כדור ראשון מהרשת. יוסי בניון, המנהיג הבלתי מעורער של הנבחרת סיים עוד סלאלום ברשת. בניון קיבל מסירה מעמרי אפק, כ- 40 מטרים משער האורחים. קשר ראסינג סנטאנדר עבר בקלילות שני מגינים, הפיל את השוער ומול שער חשוף גלגל פנימה. 0:1 לישראל כבר אחרי תשע דקות.
נבחרת ישראל החלה לרדת אחורנית ושווייץ ניסתה להשיג את השוויון. בדקה ה-17 טעות של רביד גזל כמעט השאירה חלוץ שווייצרי לבד מול דוידוביץ', אך במצב הצליחה ההגנה הישראלית לנקות את המבוכה ולהרחיק את הכדור לקרן. הלחץ השווייצרי הניב תוצרת בדקה ה- 25. אלכסנדר פריי ניצל טעות חמורה בהגנת הנבחרת. מוראט יאקין מסר בעקבו לפריי, שמחמישה מטרים לא התקשה להכניע את דוידוביץ' ולהשוות את התוצאה ל- 1:1.
בדקה ה-34 הגיע המהפך. מאז השער של בניון הנבחרת ירדה אחורנית ושווייץ ניצלה זאת עד תום. שמונה דקות השוויון הצליח יוהאן פונלאנטן להגיע לראשון לכדור גובה שהוגבה לרחבה הישראלית. החלוץ השווייצרי נגד מצוין, הכניע את דוידוביץ' והעלה את האורחים ליתרון 1:2.
לא עברו ארבע דקות וישראל היתה חייבת להשוות. עוד מבצע קסום של יוסי בניון השאיר את הגנת שוייץ חסרת אונים. קשר סנטאנדר השאיר את פיני בלילי לבד מול פסקל צוברבדלר, שוער נבחרת שווייץ, אך חלוץ קייסרי לא הצליח למצוא את המסגרת משישה מטרים, והחמיץ הזדמנות גדולה להשוות את התוצאה. דקה לסיום המחצית מופע ההחמצות של בלילי נמשך, כשבעט כדור חלש מ- 15 מטרים לידיו של שוער נבחרת שווייץ. 1:2 לשווייצרים במחצית.
מחצית שנייה:
אבי נימני עלה במקומו של רביד גזל בפתיחת המחצית השנייה. שתי דקות מההפסקה עוד מבצע מרהיב של יוסי בניון נגמר ברשת השווייצרית. הקשר הישראלי הצליח להשתלט ראשון על כדור שהוגבה לרחבה, הקדים את מגני האורחים ובנגיעת אמן הכניע את צוברבדלר בפעם השנייה במשחק והשווה את התוצאה ל- 2:2.
בדקה ה-55 כמעט וישראל הוציאה את הכדור השלישי מהרשת. פונלאנטן, כובש השער השני של האורחים, בעט משמונה מטרים לשער הישראלי, אך ניר דוידוביץ' בזינוק נהדר הציל שער בטוח. לא עברו חמש דקות וכמעט ישראל השלימה את המהפך. עמרי אפק פרץ מצוין לרחבת שווייץ וניסה למסור כדור רוחב לעומר גולן, שנכנס במקומו של פיני בלילי. שחקן הגנה שווייצרי הצליח למנוע מגולן להגיע לכדור ורק הצלה של השוער השווייצרי מנעה שער עצמי.
מאז הדקה ה-60 שתי הקבוצות לא הגיעו להזדמנויות קורצות ליד השערים והמשחק ולדקות האחרונות נכנסו הנבחרת בשוויון. בתוספת הזמן ניסתה שווייץ ללחוץ, אך לא השיגה את שער הניצחון והמשחק הסתיים בתיקו 2:2.
ההרכבים:
ישראל: ניר דוידוביץ', רביד גזל (אבי נמני 46'), אריק בנאדו, טל בן-חיים, שמעון גרשון (קלמי סבן 77'), אדורם קייסי, וואליד באדיר, עידן טל, יוסי בניון, עומרי אפק ופיני בלילי (עומר גולן 58').
שוייץ: פסקל צוברבולר, כריסטוף שפיחר, מוראט יאקין (סטפן הנשו 62'), פטריק מולר, ברנט האס, טרנקילו בארנטה (דניאל גיגה 33'), הקאן יאקין (יוהאן לונפט 79'), יוהאן ווגל, ריקרדו קאנאס, יוהאן פונלאנטן ואלכסנדר פריי.