לנדאו והאלטרנטיבות

מבט חטוף על העיתונים היומיים פלוס מקומוני החג באיזור גוש דן מגלה כי הפועל ת"א מעניינת את עיתוני הספורט יותר ממכבי ת"א. או במילים אחרות: רפש ספורטיבי מעניין הרבה יותר ממשחק של קבוצה ישראלית מול אחת הקבוצות החמות באירופה בזמן אמת.

ספקולציות הרי לא חסרות וכל עיתונאי מביא את הדברים שהוא מביא. המסקנה הברורה והמיידית של כולם היא שהכל תלוי במשחק מול נצרת עלית. איבוד נקודות של גילי לנדאו והוא בדרך הביתה, גם אם זה ייקח יותר ממחזור אחד. ניצחון והאוהדים, שעד השבת האחרונה היו עסוקים בלקלל ביציאה, מחכים לשחקנים אחרי המשחק כדי לחבק ולנשק.

שלושה הם כרגע המועמדים הפוטנציאליים להחליף את לנדאו במקרה שבהפועל יחליטו אכן להיפרד ממנו. הכל כמובן עומד באוויר ויכול ליפול בכל רגע.

המועמד המוביל של סמי סגול, הבעלים שבשבוע הבא ישלים רכישת 80 אחוז מהקבוצה, הוא דרור קשטן. סגול מעולם לא הסתיר את חיבתו למאמן הכסוף והוא כבר הבהיר לשותפיו להובלת העגלה כי במקרה ויצטרכו להיפרד מלנדאו, קשטן הוא האיש שלו. לתאומים וחבורתו, קשטן מזכיר ימים אחרים, לאו דווקא חיובים. אחרי הכל, הוא האיש שהביא בשנה שעברה את יוסי רוזן ורמי אבו לאבן המיותרים וכמובן את יוסי אבוקסיס, לו גם סידר חוזה שערורייתי. העניין הוא שלתאומים, שיישאר עם 20 אחוז בלבד מהבעלות, כבר אין מילה בהפועל ת"א. אורנשטיין עוד נשאר באיזור ועגיב יכול להיכנס לבלומפילד רק עם נגמ"ש. ההחלטות בהפועל של היום מתקבלות פה אחד – פיו של סמי סגול. אם סמי יגיד, קשטן יחזור לבלומפילד בתעריף של אחרי החגים.

מועמד זול יותר מקשטן הוא אלי כהן שגם שמו עלה לאחרונה. אלי כהן הוא החביב של תאומים, אבל כמו שאמרנו, זה לא בהכרח יעזור לו. חלק מהשחקנים לא השתגעו לשמוע שאלי כהן חוזר ונראה שהאופציה הזו הפכה לפחות ריאלית.

ואם בהחזרת סמלים עסקינן, אולי בהפועל יילכו לבסוף על שם פחות צפוי, שעלה לאחרונה בשיחות המסדרון, הלא הוא האחד והיחיד - שייע פייגנבויים. אתם יכולים להרים גבה, אבל שייע יושב בול על מה שהפועל מחפשת: סמל הוא יהיה תמיד, מומחה למאבקי תחתית בטח וכמובן שהוא גם הזול בין השלושה. שייע לא הסתיר מעולם את חלומו לאמן את הפועל ת"א ובלי שהוא שם לב נראה שנוצרה לה הזדמנות.

גילי לנדאו, בינתיים, לא מדבר עם התקשורת. אחרי מה שהיא עשתה לו מתחילת העונה הוא מעדיף לשמור מרחק. עם האוהדים, אלו שלא מקללים, הוא מוכן לדבר. לקראת השבת הוא הבטיח להם ניצחון. ניצחון בדרך של הפועל, עם צעירים לוחמים שיורקים דם בשביל הסמל. האוהדים, מצדם, כינסו אתמול אסיפה בהרצליה והבטיחו ללנדאו עידוד מאסיבי בשבת, בלי קריאות בוז ובלי קללות. הפסד או תיקו ולנדאו יודע שהאוהדים של הפועל, המסורים בדרך כלל, יעשו לו ולהנהלה את המוות. מן הסתם הוא יתפטר מעצמו.

ויש עוד גיבור לפרשת השבוע באדום. קוראים לו יוסי אבוקסיס והוא חתום על חוזה רב שנתי שמסתכם במיליון ורבע דולר. עם חוזה כזה הוא יותר יקר מלנדאו ובמחירים של היום בעודף עוד אפשר להביא את קשטן. "אם גילי היה רוצה הוא היה משחרר את אבוקסיס", אמר אתמול בערב הצופיפניק מוטי אורנשטיין. השאלה היא כמה כסף הפועל הייתה צריכה לשלם ומי היה משלם את המחיר. אבוקסיס מודע לכוחו בקבוצה ובפגישות עם ההנהלה ולנדאו, התחוור לאבוקסיס דבר חדש: לנדאו הוא בסך הכל המאמן שמוציא בשביל ההנהלה את הערמונים מהאש. הוא משחק את הבאד-גאי. בעוד שלקשטן הובהר שאין כסף, אבל יד חופשית מבחינה מקצועית הוא תמיד קיבל, לנדאו איבד גם את זה. פתאום הנהלת הפועל ת"א קובעת למאמן מה לעשות. אבוקסיס הופתע ולמחרת דיבר עם העיתונאים על זה "שהכל בסדר". מבחינתו, ברור שהכל בסדר, יש לו חוזה ביד. חיים רמון דיבר על להילחם בשביל הסמל. להפועל ת"א אין סמל כבר שנים ובמקומו יש את הלוגו של כתר, החברה של סגול. חוץ מזה, אבוקסיס זה הכי קרוב שיש לסמל. המחיר לא משקר.

וכמו שאומרת הקלישאה – במוצ"ש (בסביבות 22:30) נהיה כולנו יותר חכמים.